ציד רוצחים סדרתיים: האם תצליח התוכנה היכן שנכשלו השוטרים?

החברים של חניבעל

לארה"ב יש בעיית רוצחים סדרתיים. המדור נוטה לחשוד שאחת הסיבות לכך היא שהתרבות הפופולרית שם - מצ'ארלס מנסון, עבור ב"שתיקת הכבשים" וכלה בדקסטר - פשוט מהללת את הרוצחים האלה. יש משהו חולני בסגידה לאנשים כאלה, שחלקם חומק מידו של החוק במשך שנים ארוכות בעוד חלק אחר לא נתפס לעולם. אפילו המספר שלהם לא ברור: לפי הערכות של רשויות החוק בארה"ב, בין 25 ל-340 פסיכופטים שכאלה פעילים שם עכשיו; והערכה כל כך נזילה היא הגרסה המכובסת של המשטרה להגיד "וואלה, אין לנו מושג".

ל-FBI יש יחידת חקירות מיוחדת שעוסקת בפסיכים האמורים, יחידה שזכתה לתהילה בלתי מוצדקת בעליל; שיעור ההצלחה שלה קלוש, אבל יש לה יופי של מערכת יחסי ציבור. עכשיו מנסה היחידה להתבסס על משהו עם פוטנציאל גדול יותר משל הבלשים שלה: בינה מלאכותית.

קלאריס סטרלינג היתה שמחה לתוכנה כזו צילום: youtube

הרעיון הוא לתת לתוכנה לומדת לעבור על כל המידע הקיים בנוגע לרוצחים סדרתיים בהיסטוריה של ארה"ב, כדי שהיא תצליח לזהות סימנים ייחודיים ולשייך אותם לרוצח סדרתי. למשל, הזינו לו את כל המידע על הרוצח הסדרתי המפורסם Zodiac משנות ה-70. התוכנה - שאולי יקראו לה קלאריס, אם תצליח במשימתה - כבר טוענת שמצאה סימנים לרוצח סדרתי לא מוכר שפועל בשיקגו. היא קלטה שורת מקרי מוות בחניקה שנראים דומים מדי זה לזה, מקרים שהמשטרה המקומית הגדירה כרצח כנופיות סטנדרטי. מפעילי המערכת טוענים שצריך להזין אליה את כל מקרי הרצח בארה"ב, כדי להשיג תוצאות.

מי בעצם צריך את זה? לפי הערכות גסות מאוד, רוצחים סדרתיים אחראים לכ-150 מקרי רצח בשנה בארה"ב. מדובר במקרי מוות טראגיים מרובים, אך מספרם זעום אל מול מקרי הרצח שמבוצעים בידי סתם פושעים רגילים. אולי כדאי שהרשויות במדינה יפנו את המשאבים שלהם לפתרון הבעיה הזו. מי יודע, אם רוצחים סדרתיים יקבלו פחות תשומת לב, אולי ימצאו דרכים פחות רצחניות לפרוק את הטירוף שלהם.

ביטקוין? לא תודה

פלטפורמת Steam מבית Valve, חנות המשחקים המקוונת הכי גדולה בעולם, הודיעה שהיא מפסיקה את תמיכתה בביטקוין ולא תאפשר עוד רכישת משחקים באמצעות המטבע הווירטואלי. סטים אפשרה שימוש בביטקוין בשנה שעברה, אבל הודיעה שהתנודתיות של המטבע הופכת אותו לאמצעי סחר בלתי שמיש.

הסיבה פשוטה: המשתמש רוכש משחק ב-X ביטקוין, ששווה לערך הדולרי של המשחק. עסקה בביטקוין לוקחת כמה וכמה דקות. במהלך הזמן הזה, הערך של ביטקוין משתנה. גם שווי העמלה שדורש ביטקוין לעיבוד העסקה משתנה: בשנה שעברה הוא היה 20 סנט, עכשיו הוא 20 דולר, וזו עמלה בלתי סבירה.

חנות המשחקים Steam צילום: STEAM

בסטים ציינו לשלילה גם את העובדה שהתנודתיות של ביטקוין כבר הובילה לכך שערך המטבע צנח ב-25% תוך מספר ימים, מה שהופך עסקאות איתו להרבה יותר מסובכות ודורש יותר עמלות. יש לדברים הללו משמעות מעבר לעובדה שאנחנו באמצע בהלה לזהב, כפי שכבר נכתב: אמרו לנו שביטקוין הוא מטבע. מטבע משמש לרכישת מוצרים. חברה גדולה הראתה לנו עכשיו שביטקוין הוא לא מטבע אמין למסחר: יש איתו יותר מדי בעיות. אי אפשר לקנות משהו במטבע שהערך שלו משתנה בשברירי שניה, ובתנודתיות גבוהה. כלומר, אפשר, אבל מישהו יפסיד הרבה על העסקה הזו, כך שהיא לא רווחית. וזה לא יחזיק.

אז אם אי אפשר לקנות בביטקוין, למה הוא טוב? כדי לבצע ספקולציות מטבע. ובסופן של כאלה, רוב המשתמשים מאבדים את החולצה. עוד משהו שאפשר לעשות בביטקוין זה לגנוב אותו: בורסת הביטקוין NiceHash דיווחה שהאקרים שהפעילו "התקפה מקצוענית מאוד, משולבת בהנדסה חברתית מתוחכמת" (או במילים אחרות, שיקרו למוקדן של נייסהאש) כדי לגנוב 4,700 מטבעות. שוויים עמד בעת הגניבה על 64 מיליון דולר ולא ברור אם מי מבעליהם יראה גרוש בחזרה. בפעם המי יודע כמה: ייזהר הקונה.

פער המינים

המגזין טיים הקדיש אתמול (ד') את השער השנתי שלו לנשים שפתחו את הפה ויצרו את תופעת metto. המגזין התייחס גם לסוזן פאולר, המהנדסת לשעבר באובר שחשפה את תרבות ההטרדות המיניות שם והכניסה את החברה לסחרור. החשיפות באובר הובילו לזעזועים גם בשאר עמק הסיליקון, אבל מתקבל הרושם שחלק ניכר מהגברים עוד לא מבינים על מה הרעש.

סקר שנערך בקרב מייסדות ומייסדים של חברות הייטק בעמק הסיליקון מצא פערים ניכרים: 78% מהמייסדות אמרו שהן הוטרדו מינית או מכירות מי שהוטרדה מינית; רק 48% מהמייסדים השיבו שנתקלו במישהי שהוטרדה או סבלו מהטרדה בעצמם.

סוזן פאולר

אבל הפער הוא לא רק במספר המותקפות (מטבע הדברים, נשים מותקפות מינית משמעותית יותר מגברים) אלא ביחס אליהן. 70% מהנשים שנשאלו אמרו שהתקשורת לא מדווחת די הצורך על הבעיה. לעומת זאת, רק 35% מהמייסדים חשבו כך - וגברים אמרו שהתקשורת עושה יותר מדי רעש מעניין ההטרדות, בשיעור של 4:1 לעומת נשים.

רק 17% מהמייסדים היו מייסדות, נתון שמעיד בפני עצמו משהו חמור על תרבות עמק הסיליקון. שני הצדדים הסכימו על סוג אחד של פתרון: הצורך ביותר נשים במועדון הסגור של קרנות ההון סיכון. נשים חשבו שצריך גם רשימה שחורה של מטרידים בקרב בכירים בעמק ובתחום ההון סיכון. הגברים הסתפקו באימוני רגישות.

קצרצרים

1. לאחרונה הודיעה סירי לבעלי האייפון והאייפד שג'ון טרבולטה מת. למזלו של טרבולטה, הוא עצמו עדיין חי, גם אם הקריירה שלו הצטרפה למקהלה השמיימית. סירי ככל הנראה התבלבלה עם מותו של בנו של טרבולטה, ג'ף. המשתמשים, מצידם, החלו להפיץ את הטעות הזו כאמת לאמיתה. זו דוגמה טובה לאיך נוצרת סופת פייק ניוז באופן אורגני; לטענת חוקרת המידע דנה בויד, הבעיה היא לא הפלטפורמה בפני עצמה - טוויטר, פייסבוק או גוגל - אלא המשתמשים. הטכנולוגיה בסך הכל מעצימה את מה שהם רוצים, חושבים ומשתפים. לא ברור אם טראמפ והימין הלבן היו מנצחים בלי המדיה החברתית, אבל גם אם קלינטון היתה לוקחת את הבחירות בחמישה-שישה אחוזים, עדיין היינו נשארים עם מיעוט ענק, בסביבות 40%, שתמך בטראמפ ובלע את הסיפורים שלו ללא ביקורת - כי רצה להאמין בהם.

עדיין חי

2. לוורייזון יש שלל סיבות להתחרט על רכישת יאהו. הנה האחרונה שבהן: לפני כמה שנים, יאהו ערכה עסקה עם מוזילה שבמסגרתה הפכה למנוע החיפוש בברירת מחדל של דפדפן הפיירפוקס. הגיוני לכאורה: משתמשי מוזילה יצטרכו להשתמש ביאהו בבואם לחפש. ההערכה היתה כנראה שלמשתמש לא יהיה כוח לשנות את ברירת המחדל. זו היתה הנחה שגויה ביחס למשתמשי פיירפוקס. אבל מילא זה: יאהו הבטיחה לשלם למוזילה 375 מיליון דולר בשנה - ובחוזה יש סעיף שאומר שהיא תמשיך לשלם גם אם היא תימכר ומוזילה תפסיק לספק את השירות. מעניין אם העו"ד מטעם יאהו שניסח את החוזה יודע לקשור את השרוכים בעצמו; על כל פנים, יאהו נמכרה ועכשיו ורייזון צריכה לשלם מאות מיליוני דולרים על כלום. 

3. בארה"ב מדווחים, לראשונה מאז 2010, על עליה במספר ההומלסים. העליה מורגשת בעיקר בחוף המערבי של ארה"ב, ובדגש על ערים בקליפורניה, וושינגטון (מדינת הבית של מיקרוסופט ואמזון) ואורגון. חלק ניכר מההומלסים הם "הומלסים עובדים": לא אנשים שנשמטו מהחברה, אלא אנשים שעובדים נואשות וכמיטב יכולתם, ואף על פי כן אין באפשרות לשכור דירה והם נאלצים לישון במכוניות או באוהלים; כדי להתקלח, הם משלמים על מכוני ספורט. המחקרים קושרים את התופעה ישירות לעליית חברות הטכנולוגיה: הן חיסלו את מאגרי הדיור הקיימים על ידי העלאת מחירים פראית. בקליפורניה צצו ערי אוהלים, מראה שמזכיר את שנות השפל הגדול, והוכרז שם מצב חירום עקב התפרצות מחלות. אבל נמשיך לדבר על חברות ההייטק כקטר צמיחה, כן? רק אל תשאלו צמיחה למען מי ועל חשבון מי.

4. תמיד מגיע משהו חדש מאפריקה, כתב פליניוס הזקן במאה הראשונה, ובשנים האחרונות אנחנו שומעים הרבה על צמיחת ההייטק שם. דו"ח חדש ממליץ על זהירות ביחס לדיווחים הללו: תרבות ההייטק היא בעיקרה במדינות החוף של אפריקה, שם יש פס רחב שמגיע באמצעות כבל תת ימי. ככל שאתה מתרחק מן החופים, העלות של פס רחב מזנקת - ולעתים קרובות היא יקרה מדי עבור התושבים. בניגריה, למשל, עלות פס חודשי סבירה היא 80 דולר, בעוד שהשכר הממוצע שם הוא 50 דולר בלבד. המדינה הזולה ביותר היא מצרים, עם 12.33 דולר כעלות ממוצעת; העלות המטורפת ביותר היא בבורקינה פאסו, שם התענוג יעלה לכם 972.26 דולר לחודש.