$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

נוכל הביטקוין שנתפס, הורשע - ועדיין יצא עם מיליארד דולר בכיס

העבריין שמאחורי קריסת בורסת מאונט גוקס מוכיח כמה מסוכנת היא ההשקעה בביטקוין, "שודדי דרכים" באמזון מפילים חנויות לגיטימיות ולחברה אין פיתרון ויזמי עמק הסיליקון מגלים שכבר המציאו את הדירות המשותפות

יוסי גורביץ 15:1319.11.17

הפשע המושלם

 

לפני שלוש שנים, קרסה ברעש גדול בורסת הביטקוין המובילה בעולם דאז, מאונט גוקס (Mt. Gox). המנהל הנוכל שלה, מארק קרפלס, ישב שנה בכלא בשל מעילה והונאה. הוא עדיין ניצב בפני הליכים משפטיים שונים, שיכולים להיגמר בעשר שנות מאסר. אבל בין אם יורשע או לא, הוא ילך הביתה עם משהו כמו מיליארד דולר בכיס. זאת, בעוד האנשים שהוא הונה יקבלו גרושים.

 

איך זה קרה? כונס הנכסים שמונה למאונט גוקס הצליח לאסוף מספיק שברים מבין ההריסות כך שיהיו לו די ביטקוין בשווי 1.6 מיליארד דולר. הביטקוין שועט כעת לעבר ה-9,000 דולר, אבל על פי חוקי פשיטת הרגל של יפן, בה הופעלה הבורסה, הלקוחות של קרפלס יקבלו פיצוי על פי שווי המטבע בשעת הקריסה – משהו כמו 480 דולר. והם יקבלו את הפיצוי בדולרים, לא בביטקוין. אגב, בכלל לא ברור שהם יקבלו משהו: כל הנושים עסוקים במריבה עם עצמם ויש תביעות משפטיות בשלוש מדינות שונות.

 

מארק קרפלס מארק קרפלס צילום: בלומברג

 

 

אבל על פי חוקי פשיטת הרגל של יפן, כל מה שנשאר אחרי שמחלקים את הכסף ללקוחות הולך לבעלי המניות. 100% מהמניות של החברה שמחזיקה במאונט גוקס הן בידיו של קרפלס. כלומר, בסוף הכל, כשהאבק ישקע, האיש שהורשע בהונאה ומעילה צפוי לגרוף את כל הרווחים. קרפלס עצמו, אגב, טוען שהוא בכלל לא רוצה את הכסף – כי לדבריו, הוא יודע שהוא יהיה מעורב בתביעות עד יומו האחרון. מצד שני, מיליארד דולר זה הרבה מאוד כסף.

 

בורסות מטבע וירטואלי הן בלתי יציבות מטבען; המקרה של מאונט גוקס יכול להיחשב כדוגמה חיובית - העניין הגיע לבתי המשפט, יש נושים, יש תהליך. זאת, בעוד בורסות ביטקוין אחרות שפשטו רגל פשוט התאדו. ועדיין, לכו ספרו את זה למסכנים שאיבדו כל כך הרבה כסף בגלל נבל שצוחק כל הדרך אל הבנק.

 

אז אם אתם רוצים להשקיע בביטקוין, זיכרו שמאז 2011 נגנבו 980,000 ביטקוינים מבורסות כושלות. ושבסופו של דבר, גם גופים שנראים מסודרים וזוכים לפופולריות יכולים להיות הונאה גדולה.

 

השודדים שמטילים אימה על אמזון

 

כשליש מהמכירות של אמזון כיום מתנהלות באמצעות חנויות צד שלישי. כל אחד יכול לפתוח לעצמו חנות באמזון, וליהנות מהקהל הגדול שמגיע לשם, כמו גם משירותי הלוגיסטיקה המצוינים של החברה. אמזון גובה את העמלה שלה וכולם מרוצים.

 

עד שמגיעים השודדים; אם מישהו מנסה לגנוב את הסחורה שלך בשוק פיזי, בדרך כלל יש משטרה, בתי משפט, דברים כאלה. אמזון, מתחוור, לא מסוגלת להגן על הסוחרים שלה - כפי שמדגים המקרה המשונה של דיוויד דמבנדי.

 

אתר אמזון אתר אמזון

 

 

על פניו, דמבנדי צריך היה להיות גאווה לאמזון: הוא פתח חנות אצלה, והתחיל לשווק את מוצרי הקוסמטיקה שלו. הרבה כסף נכנס, הלקוחות היו מרוצים, דמבנדי הרחיב את מספר העובדים שלו – ואז השודדים הבחינו בו. תוך זמן קצר, צץ לו מתחרה בשם Krasr. קרייסר העתיק את המוצרים של דמבנדי, עד רמת הצילומים שלהם והתיאור שלהם, שפשוט נגנבו מהחנות שלו. האחרון מיהר להגיש תלונה לאמזון על ההעתקה, ואז הדברים השתבשו באמת. מישהו שהתיימר לייצג את קרייסר (בקרייסר מכחישים כל קשר) שלח לדמבנדי מסרונים מאיימים, הגדיר את עצמו כ"ווירוס של אמזון", והודיע שאם דמבנדי לא ימשוך את התלונה, יהיה רע.

 

דמבנדי סירב למשוך את התלונה, ואז הכל זז מהר. הוא קיבל מייל מאמזון שהתלונה שלו בוטלה, ולפני שהספיק להבין מה קורה צצו מאות תלונות נגד החנות שלו – מספיק תלונות עד שאמזון הקפיאה את השימוש בה. במקביל, החנות שלו הוצפה במספר עצום של ביקורות זדוניות על המוצרים שלו.

 

דמבנדי נאלץ למכור את הסחורה שלו בחצי מחיר כדי לפצות את העובדים שלא היתה לו ברירה אלא לפטר, כי לא נכנס לו כסף. אמזון עוד לא הצליחה להבין מה קורה פה, ובקרייסר דווקא המשיכו לפעול כרגיל - עד שהכתבים של CNBC ביקשו תגובה. בשלב זה, קרייסר הפסיקה לפעול באמזון.

 

במשך שבעה שבועות, התחנן דמבנדי לקבל תשובות מצוות התמיכה של אמזון, ונאמר לו שוב ושוב שהמקרה שלו בבדיקה. אחרי שבעה שבועות, ובלי שיקבל כל תשובה, האתר שלו שב לפעול. זה מאוחר מדי מבחינת העובדים שהוא נאלץ לפטר ומבחינת היכולת שלו להיערך לעונת הקניות. כל הביקורות השליליות על המוצרים שלו עדיין שם, כך שמבחינתו אין ברירה אלא להיערך לחיסול החנות.

 

סמכו על השושואיסטים, הם יודעים מה הם עושים

 

מבוכה לפנטגון: בסוף השבוע נחשפה העובדה שמחלקת ההגנה של ארה"ב ריגלה אחרי משתמשים ברשתות חברתיות במשך שנים. על פי חוקרי אבטחה, הפנטגון אסף לפחות 1.8 מיליארד הודעות משלל אתרי מדיה חברתית ופורומים במשך שמונה שנים.

 

חברת האבטחה שבחנה את המידע מצאה שרובו היה חיובי למדי, ושחלק ניכר מהמידע שנאסף הוא על אזרחים אמריקאים – טכנית, עבירה על החוקים בארה"ב, שאוסרים על שירותי המודיעין והצבא לאסוף מידע על אזרחים.

 

המידע נאסף, אך לא שומרים עליו היטב המידע נאסף, אך לא שומרים עליו היטב

 

 

למה חברת אבטחה, אתם שואלים? ובכן, כי כאן מגיע החלק המביך ביותר: כל החומר הזה נשמר על השרתים של אמזון ללא כל הגנה. כל מי שרוצה יכול היה להיכנס ולדעת מי משמש מטרה של הפנטגון – אם כי, באופן מתסכל, אי אפשר היה לדעת למה. המידע נאסף וקוטלג על ידי חברה אזרחית שהועסקה על ידי הפנטגון לשם כך, VendorX; היא אספה מידע על מטרות שעניינו את פיקוד המרכז של צבא ארה"ב ואת פיקוד האוקיינוס השקט שלו. שנו טוב בלילה: מיטב השושואיסטים שומרים עליכם.

 

קצרצרים

 

1. כמה יזמים מעמק הסיליקון הציגו בגאווה את המהפכה הבאה: Co-living. המטרה, כך נאמר, היא לספק לשורה של מקצוענים צעירים סביבת מגורים בדירה אחת, שבה חלק מהחדרים פרטיים וחלקם משותפים. דובר בגאווה על כך שהמהלך יצור "אווירה כפרית", שהמוקד בה הוא רוח קהילה וסולידריות, ושמדובר ב"עוד המצאה של דור בני המיליניום". מישהו מיהר להוציא את הרוח מהבלון: "קוראים לזה 'שותפים לדירה'. המצאתם את השותפים לדירה". כמובן, זו לא סתם דירה: זו דירה באזור שעבר ג'נטריפיקציה והיא זמינה לעובדי טכנולוגיה עשירים בלבד, שעובדים בשכר מינימום ינקו אחריהם.

 

דירת שותפים? איך לא חשבו על זה קודם! דירת שותפים? איך לא חשבו על זה קודם! צילום: שאטרסטוק

 

 

2. הרשויות בגרמניה אסרו על מכירה של שורה של שעונים חכמים לילדים, שבדרך כלל מכוונים לקהל בן חמש עד 12, והמליצו להורים להשמיד את המכשירים תוך שהם שומרים ראיות לכך שהמכשירים הושמדו. הסיבה: השעונים הללו מכילים פונקציות שמאפשרות מעקב מרחוק, למשל ציתות לשיחה שנערכת בכיתה או לדבריהם של המורים. ציתות ומעקב כאלה אסורים בגרמניה בתכלית האיסור, והחזקת מכשירים שעושים כנ"ל מהווה עבירה פלילית. הרגולטורים הדגישו ששעונים שמסוגלים לקבל מידע בכיוון אחד בלבד. החשש הוא ממכשירים שההורה יכול להפעיל מרחוק ואז לנטר את הילד וסביבתו מבלי שהילד או האנשים סביבו מודעים לכך.

 

3. ה-FCC, נציבות השידור הפדרלית בארה"ב, ביטלה את הסובסידיות לפס רחב עבור אוכלוסיות קשות הכנסה והאזורים הכפריים בארה"ב, שתי קטגוריות שלעתים קרובות חופפות. תוכנית ה-Lifeline שהפעילה הממשלה עד כה העניקה למעוטי יכולת אפשרות לקבל גישה לפס רחב בעשרה דולר בחודש. המפלגה הרפובליקנית ממש לא אהבה את הרעיון שעניים יצאו אי פעם ממעגל העוני, אז היא חיסלה את התכנית. בלב המחלוקת עומד הפער הדיגיטלי: אף שתמיד היו פערים בעושר, בעידן הזה הם מתרחבים במהירות משום שאנשים מהמעמד העליון ומה שנשאר מהמעמד הבינוני יכולים להצטרף לכלכלת המידע. מי שאין לו גישה לפס רחב, לא כל כך. לא סתם קראו לתכנית הזו Lifeline. עכשיו הרפובליקנים חתכו אותו.

 

4. אחת התופעות הנפוצות בטוויטר היא "סופות ציוצים" - הצייצן יודע שמגבלת התווים לא מספיקה לו ויש לו משהו חשוב לומר, ועל כן הוא כותב שורה של ציוצים, כשכל אחד מהם הוא תגובה לחברו. בטוויטר, שם יש מנהג ראוי לשבח של הפיכת טרנדים שיוצרים המשתמשים לפיצ'ר רשמי של השירות, בוחנים כעת כפתור ייחודי שיאפשר כתיבה של סופות ציוצים ויציג אותם בצורה מסודרת.

 

 

 

5. זוכרים את הדלת החכמה של אמזון, זו שאמורה היתה לאפשר לשליח להכנס אליך הביתה - אבל היי אל תדאג, מגיעה איתה מצלמה שתתעד הכל? ובכן, הרוב הגדול של משתמשי אמזון שדחה את היוזמה המפוקפקת צדק. כצפוי, חוקרי אבטחה מצאו דרך לפרוץ את המערכת – ספציפית, לנטרל את המצלמות שלה. מעתה, כל שליח שיש לו גישה לדלת החכמה שלך יכול גם לנטרל את המצלמות ולנקות את הבית שלך מרכוש. מה שלא ברור הוא למה באמזון חשבו שזה יכול להיות רעיון טוב.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x