• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

מדוע ממציא הלייק הפך לטכנופוב וסירס את האייפון שלו?

מהנדסים בכירים רבים בעמק הסיליקון מפחדים מאובדן יכולת הריכוז והנזקים שגורמת ההתמכרות שלנו למכשירי מובייל, חצי הציבור האמריקאי לא רוצה מכוניות אוטונומיות לצידו בכביש ומנכ"ל אובר רושם ניצחון חשוב על קודמו הסורר

יוסי גורביץ 16:4108.10.17
המגפה השקטה

 

באוגוסט האחרון קנה ג'סטין רוזנשטיין אייפון חדש. עם הרכישה, הוא התקין פיצ'ר של שליטה הורית במכשיר, שמונע ממנו להוריד אפליקציות כלשהן. האפליקציה העיקרית שממנה חשש היתה פייסבוק, ומה שהוא מכנה ה"פינגים הזוהרים של עונג מזויף" כשהוא מקבל לייק.

 

והוא אמור לדעת על מה הוא מדבר. רוזנשטיין הוא המהנדס של פייסבוק שהמציא את הלייק (בזמנו, קראו לזה "כפתור ה-awesome"). הוא יודע בדיוק מה הכפתור הקטן הזה מיועד לעשות: למכר אותך. הוא עדיין משתמש בפייסבוק במחשב שלו, אבל לא בסמארטפון, והוא הגביל את השימוש שלו. הוא הרחיק את עצמו מסנאפצ'ט, שאותה הוא מגדיר כסוג של הרואין, ומחק את חשבון הרדיט שלו.

 

למה הם מפחדים מהלייקים? למה הם מפחדים מהלייקים? צילום: בלומברג

 

 

עשור אחרי שרוזנשטיין המציא את כפתור הלייק, הוא חלק מקבוצה גדלה והולכת של עובדים בעמק הסיליקון שמגדירים את עצמם כסרבני טכנולוגיה. לרוב הם לא בדרג הבכיר: לא מייסדים או חברים בחבר המנהלים, אבל מהנדסים בכירים. הם יודעים מה הטכנולוגיה שלהם עושה לנו: הם בנו אותה.

 

רוזנטיין מביע חשש מההשפעות הפסיכולוגיות של סמארטפונים על אנשים שעשויים לגעת במכשיר שלהם, בשלל צורות, 2,617 פעמים ביום. באפל משתמשים במספרים שמרניים יותר: המשתמש הממוצע, על פי הנתונים של החברה, שולף את המכשיר 80 פעמים ביום - אבל מהמידע הזה לא עולה כמה פעולות הוא מבצע. אם אתם פותחים את טוויטר, גוללים את הפיד, מקליקים כמה פעמים לייק, כותבים תגובה, ואז בודקים אם נכנס מייל, אתם מגיעים בקלות לעשר פעולות. 80 הפעמים שאתם שולפים את המכשיר מדי יום מסתכמות בכ-29,200 פעולות מדי שנה.

 

ועצם קיומו של המכשיר, עצם נוכחותו, משבשים את היכולת האנושית להתרכז. מחקרים כבר מצאו שהצלצול או הרטט של מכשיר כאשר עוסקים במלאכה שדורשת ריכוז, משבשים את הריכוז שלכם לזמן ארוך. המכשיר אומר שהוא צריך את תשומת הלב שלכם. זה קורה, אגב, גם כאשר אתם שומעים צלצול של מכשיר אחר. הצלצול ההוא מזכיר את המכשיר שלכם. רגע, איפה הוא בעצם? אה, כאן. קרה בו משהו? וואי, שמונה נוטיפיקציות? תנו לי לבדוק.

 

הטלפון צפצף ושכחתי, מה רציתי לעשות? הטלפון צפצף ושכחתי, מה רציתי לעשות? צילום: ניצן סדן

 

 

ועשר דקות אחר כך: איפה הייתי בעצם? מחקר שכבר סיקרנו מעיד על כך שהקרבה של סמארטפון למשתמש משפיעה על יכולת הריכוז שלו. המקרה הגרוע ביותר הוא כאשר המכשיר מונח לצד המשתמש. המקרה האופטימלי הוא עבודה כאשר המכשיר בחדר אחר. מחקר אחר מצא שסטודנטים שלא הביאו איתם סמארטפון לבחינה קיבלו ציון גבוה יותר משמעותית מאשר נבדקים שהביאו את המכשיר; גם אם הסטודנט לא הוציא את הגרוטאה מהכיס, הנוכחות שלה כבר פגעה בו. חוקרים אחרים אומרים שעצם הצורך לדכא את הרצון לבחון את המכשיר, מה שאנחנו עושים אוטומטית פעמים רבות ביום, משבש את יכולת הריכוז שלנו. במילים אחרות, הסמארטפון חוטף לנו את השכל.

 

מחקר אחר בחן את ההשפעה של סמארטפונים על אמפתיה. עצם הנוכחות של סמארטפון בחדר הורידה את היכולת של הנבחנים לחוש אמפתיה לבן שיחם; המוח שלהם ניסה נואשות לשדר להם שיש חברים מוצלחים יותר במרחק נגיעה, והם עשו כמיטב יכולתם כדי להשתיק אותו – וכתוצאה מכך היו מרוכזים פחות ואמפתיים פחות בבן זוגם.

 

זה לא נעצר שם; רוזנשטיין ועמיתיו אומרים שלהתמכרות המתמשכת הזו יש השפעה פוליטית, שיכולה לרוקן את הדמוקרטיה ממשמעות. והם אומרים שהמשוב שלהם קריטי לא בגלל שהם תכננו את המוצרים – אלא משום שהם בני הדור האחרון שעוד זוכר איך החיים היו לפני זה.

 

רואים את העתיד, וחוששים ממנו

 

חברות הטכנולוגיה מתחרות זו בזו מי מהן תעלה רכב עצמוני פונקציונלי ראשונה לכביש, אבל נראה שהציבור רחוק מלהיות איתן.

 

סקר של מכון Pew מצא ש-56% מהציבור האמריקאי אמר שהוא לא יסכים לנסוע במכונית אוטונומית, ו-54% מהנשאלים אמרו שהם מודאגים מההתפתחות של הטכנולוגיה. זאת, למרות ש-65% מהנשאלים אמרו שלהערכתם, רוב כלי הרכב יהיו עצמוניים בתוך 50 שנים, וש-75% מהם אמרו שכלי רכב אוטונומיים צפויים לסייע לקשישים ולנכים לחיות באופן עצמאי יותר. באופן שנראה פרדוקסלי, 39% מהנשאלים אמרו שהם מעריכים שכלי רכב שכאלה יורידו את מספר תאונות הדרכים; 30% חששו שהם דווקא יעלו אותו.

 

 

מיניבוס אוטונומי שנבחן באסטוניה מיניבוס אוטונומי שנבחן באסטוניה צילום: AWN

 

 

אז אם שני שליש מהאוכלוסיה אומרים שכלי רכב אוטונומיים יהיו העתיד, ושלושת רבעי מהם אמרו שהם יסייעו לקשישים, ומספר האנשים שחושבים שהם יגרמו פחות תאונות דרכים גדול משמעותית ממספר האנשים שחושבים שהם יגרמו ליותר תאונות, אז למה הרוב מתנגד לטכנולוגיה?

 

פה צריך להכניס נתון נוסף: 81% מהנשאלים העריכו שאנשים שנוהגים למחייתם יחושו פגיעה בפרנסתם, והנתון הזה מצטלב עם חשש גובר והולך מעלייתם של הרובוטים. נתונים אחרים של Pew מצאו ש-76% חוששים מכך שהאוטומציה תגביר את חוסר השוויון הכלכלי, ו-75% מהם הביעו ספק ביכולתה של הכלכלה החדשה לספק מקומות עבודה חדשים וטובים יותר לעובדים האנושיים שיאבדו את מקום עבודתם למכונות.

 

ומכוניות עצמוניות הן הדוגמה הבולטת ביותר לעליית הרובוטים: רוב המנהלים בעמק הסיליקון משוכנעים שהדבר הזה רק יועיל לנו. הציבור, כמסתבר, לא איתם.

דוגמא לעיוורון החלקי הזה אפשר למצוא אצל מוריס צ'אנג, המנכ"ל היוצא של חברת השבבים הטיוואנית TSMC. צ'אנג, בן 86, נחשב לאבי תעשיית השבבים של טיוואן. בראיון פרישה הוא אמר שהוא צופה שיהיו מוניות נטולות נהג בתוך 20 עד 30 שנה, ושבערך באותו פרק זמן, תבונה מלאכותית תחליף לא מעט רופאים. צ'אנג צופה בבטחון שהחברה שלו תעשה הרבה כסף מהמעברים האלה, כמו גם מאינטרנט הדברים, והוא כנראה צודק.

 

אבל לרוב האוכלוסיה לא כל כך אכפת כמה כסף מצטבר בחשבון הבנק של תאגיד שהם כלל לא מכירים. רוב האוכלוסיה, מעובדים קשי יום בסופרמרקטים ועד רופאים, מתחילה להבין שעמק הסיליקון הופך אותה לחלקי חילוף, ולחלקי חילוף זולים מאוד. אנשים לא יודעים אולי איך לנמק את ההתנגדות שלהם למה שעומד ליפול עליהם, אבל הם יודעים שמשהו רע עומד לקרות.

 

קצרצרים

 

1. דארה קוסרשאהי יכול לרשום לעצמו ניצחון: בהצבעה שנערכה בוועד המנהלים של אובר בשבוע שעבר, הוחלט שאובר תעביר בהדרגה את כל המניות שלה ממצב של מניות העושק המקובל בעמק הסיליקון - מניות B שמעניקות למחזיקות בהן פי עשר זכויות הצבעה - למניות רגילות; שאובר תצא להנפקה ציבורית ראשונה בשנת 2019; ושעד אז יצטרך טראוויס קלאניק רוב שני שלישים בחבר המנהלים כדי להדיח את קוסרשאהי. כבונוס, צורפו לחבר המנהלים שישה חברים חדשים, ועכשיו יש בו לא פחות מ-17 חברים. קוסרשאהי קנה לעצמו קצת זמן, אבל הוא כנראה יודע שזו רק שאלה של זמן עד שתצוץ סערת אובר חדשה – ושהוא ימשיך לשלם על הטעויות של קודמו במשך שנים.

 

סיבה טובה לחייך. קוסרשאהי סיבה טובה לחייך. קוסרשאהי צילום: Expedia

 

 

2. סיפור פייסבוק וההתערבות הרוסית בבחירות לא יורד מהמסכים: בשבוע שעבר נאלצה פייסבוק למסור מידע לקונגרס על המודעות שרכשו סוכנים רוסים בבחירות. פייסבוק טענה אז שמספר המשתמשים שנחשף למודעות רוסיות הוא כעשרה מיליון ושכ-56% מהם נחשפו להן רק לאחר הבחירות. חוקר מידע אחד פקפק בפרטים שמסרה פייסבוק. הוא בדק שישה עמודים שמחקה פייסבוק משום שנשלטו בידי גורמים מרוסיה - ומצא שהידיעות בהן שותפו 340 מיליון פעמים. הוא גם ציין שפייסבוק מחקה עוד 464 עמודים, שאת הפרטים שלהם היא לא חשפה – כך שהנחה שמרנית היא שהאייטמים שקידמו העמודים של המודיעין הרוסי שותפו מיליארדי פעמים. הוושינגטון פוסט חשף שהסוכנים הרוסים השתמשו בכלי המעקב של פייסבוק כדי לסמן ולעקוב אחרי משתמשים שביקרו בעמודים המזויפים, כדי שאפשר יהיה לשלוח להם תוכן שקרי נוסף.

 

3. נישאר עם פייסבוק: הלחץ עליה מתגבר והבכירים שלה לא בהכרח עומדים בו: אחראי אבטחת המידע של החברה, אלכס סטאמוס, התפוצץ בסוף השבוע בטוויטר וקרא לרוב מי שמדווח על הנושא "מטומטם". לטענתו של סטאמוס, אף אחד בפייסבוק לא חושב שאלגוריתמים הם ניטרליים ושכתיבת אלגוריתמים לתבונה מלאכותית היא משהו מסובך. לא נראה שסטאמוס תיאם את העמדות שלו עם מחלקת היח"צ של החברה, שפעם אחר פעם הפילה את התיק על האלגוריתמים שלה. המשמעות של הטענה של סטאמוס היא שפייסבוק בנתה מכונה שהיא יודעת שהיא מסוכנת, שהיא יודעת שהיא לא נייטרלית ולא יכולה להיות נייטרלית, ואז שיסתה אותה בעולם תוך שהיא מעמידה פני משתאה בכל פעם שהאלגוריתם שלה מקדם איזה ניאו נאצי. ננסח את זה אחרת: אם אתם לא יודעים איך לבנות אלגוריתם שלא יפגע בבני אדם, אז אל תבנו כאלה.

 

4. אוהבים תיאוריות קשר מטופשות? בואו ליוטיוב: מי שחיפש שם השבוע סרטונים על הטבח בלאס וגאס, מצא בחמש התוצאות הראשונות שם גם סרטון שטוען שהטבח היה התקפת false flag, כלומר פרובוקציה שבוצעה על ידי אדם או גוף אחר שניסה לגרוף מכך רווח פוליטי ולהסתתר מאחורי זהות מזויפת. חיפושים אחרי ה-11 בספטמבר העלו גם הם לא מעט תיאוריות קונספירציה, וחיפושים אחרי ה-NFL – ליגת הפוטבול בארה"ב, שנמצאת בלב שערוריית מחאות הדגל – העלו שלל שמועות מופרכות. זו הפעם ה-4,000 בערך השנה שמשהו כזה קורה לגוגל, וגם אצלה נהוג קודם כל להאשים את האלגוריתם.

 

 

5. חברת הגיימינג bethesda הוציאה בימים האחרונים את המשחק האחרון עד כה בסדרת וולפנשטיין שלה, שבה הדמות המרכזית מתמודדת עם עולם שבו ארה"ב נכבשה על ידי הנאצים, תחת הסיסמה "הפכו את אמריקה שוב לנקיה מנאצים". מדובר, כמובן, במשחק מילים על הסיסמה של הממשל הנוכחי, "הפכו את אמריקה שוב לגדולה". מטבע הדברים, הימנים הקיצונים שתומכים בממשל ייללו עד לב השמיים והאשימו את bethesda בתעמולה פוליטית. בחברה ציינו בנימוס שהמשחק שלהם נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x