• תפריט
חדשות טכנולוגיה

המסלול המהיר להייטק: התוכנית של רשות החדשנות להכשרת מתכנתים

מועצת הרשות אישרה ביום חמישי תוכנית להכשרה מהירה של עובדים בהייטק שכוללת הקמה של מסגרות חוץ־אקדמיות להכשרת מתכנתים בתוך חצי שנה. המטרה: להכשיר 250 עובדים בשנה הראשונה כדי לספק מענה למחסור של כ־7,000 עובדים בתחום

הגר רבט 08:2623.07.17

מועצת רשות החדשנות אישרה ביום חמישי שעבר תוכנית חדשה להכשרה מהירה של עובדים בתחום ההייטק. מטרת התוכנית היא לעודד הכשרה חוץ-אקדמית של מתכנתים על ידי הקמת מסגרות חדשות והתאמת מסגרות קיימות שיספקו הכשרות אינטנסיביות לתקופת זמן של כחצי שנה עד שנה, בשילוב התנסות מעשית ובהיקף של משרה מלאה.

 

היעד הוא לספק 250 עובדים חדשים כבר בתום השנה הראשונה ולהגיע ל־450 עובדים חדשים בשנה השלישית. התוכנית מונחת כעת על שולחנם של שר האוצר ושר הכלכלה וממתינה לאישורם הסופי.

 

לפי נתוני רשות החדשנות, נכון לאפריל 2017, הביקוש למפתחי תוכנה גבוה פי 2.5 מההיצע. נכון לחודש מאי השנה, בשוק קיימות 7,127 משרות פנויות, בעיקר של מהנדסים ומתכנתים.

 

ברשות מדגישים כי תוכנית ההכשרה היא בגדר מענה ראשון לאתגר של הגדלת כוח האדם המיומן בהייטק שהציבה בפניה הממשלה בינואר השנה, וכי היא תלווה בהמשך גם בתוכניות ארוכות־טווח, כמו השמה ללימודים, הבאת כוח אדם מיומן מחו"ל ועוד.

 

"מלגות מחיה של 2,000 שקל במקרי הצורך"

 

במסגרת התוכנית יוקמו מסגרות להכשרה חוץ־אקדמית של מתכנתים שיספקו הכשרות אינטנסיביות לתקופת זמן של כחצי שנה עד שנה, בשילוב התנסות מעשית ובהיקף של משרה מלאה.

 

קול קורא ראשון לגופים מכשירים מיועד לצאת בסתיו 2017.

 

התוכנית תתמרץ הרחבת פעילות של גופים קיימים וכניסת שחקנים חדשים מהארץ ומחו"ל.

 

קהל היעד העיקרי הוא אקדמאים בוגרי מדעים מדויקים שמעוניינים בהסבה לתחום התכנות. מסגרות ההכשרה הן שינהלו את תהליך הקבלה בפועל ויוכלו להחליט על תנאי הקבלה, אבל יהיה עליהן לעמוד במכסות קבועות מראש: לפחות 50% מהלומדים צריכים להיות בעלי תואר אקדמי במדעים, ורק עד 25% מהם בוגרי מדעי המחשב.

התוכנית שמה דגש על שילוב אוכלוסיות מגוונות בהייטק, ולשם כך נבנה מדרג שיתגמל את גופי ההכשרה בהתאם: מודל התמרוץ הבסיסי מחשב את הפער בין המשכורת של הבוגר ששולב לבין 14 אלף שקל, ומכפיל אותו ב־8.

 

כאשר הבוגר הוא בוגרת - המכפיל הזה הוא פי 10, ובמקרה של חרדים או ערבים הוא פי 12.

 

על מנת לעודד רישום של אוכלוסיות מגוונות יותר להכשרה, רוב המסגרות מיועדות להעניק מלגות מחיה של 2,000 שקל בחודש במקרי הצורך, וברשות החדשנות מציינים שהמענקים שיעבירו לחברות יאפשרו לשלם מלגות קיום נוספות.

 

הרשות לא קבעה מראש פיזור גאוגרפי למרכזים החדשים, ונעמי קריגר־כרמי, ראש הזירה החברתית־ציבורית ברשות החדשנות, אמרה ל"כלכליסט" כי "העניין הוא לא איפה מתקיימות ההכשרות אלא איפה החברות יושבות. מאחר שהפריסה של החברות היא גם בצפון והתעשייה מתחילה לרדת גם דרומה, אני מניחה שהפריסה תהיה בהתאם. אין לנו כוונה לחייב מיקומים גאוגרפיים".

 

אהרון אהרון אהרון אהרון צילום: אוראל כהן

 

רשות החדשנות תגדיר רשימת מקצועות שנמצאים בחוסר בתעשייה ויש להם ביקוש גבוה, שתתעדכן במקרה הצורך ותוכני ההכשרות יצטרכו להשתנות בהתאם.

"ההכשרות אמורות לספק תשתית לעבודה בתחום לאורך זמן", אומרת קריגר־כרמי, "לכן הן ילמדו גם דברים כמו יסודות של חשיבה אלגוריתמית וכישורים רחבים יותר בכמה תחומים. המטרה היא לנסות להפוך את הכישורים האלה לכלליים וגנריים כי הטכנולוגיה כל הזמן תשתנה".

 

עובדים בחברות להחזרת עלות ההכשרה

 

המודל, שפותח בשיתוף פעולה של גורמי ממשלה ותעשייה, בהם משרד הכלכלה, רשות החדשנות, הממונה על תעסוקה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, IATI (איגוד ההייטק) ובכירים מהמגזר העסקי.

 

המודל מבוסס על תוכניות דומות במודל של coding bootcamps שפועלות זה זמן בהצלחה בארה"ב, אם כי שם הן נתונות לפיקוח ממשלתי ולא לתנאי השוק החופשי.

לפי נתוני הרשות, ב־2016 סיימו 18 אלף איש תוכניות כאלה בארה"ב והם היוו באותה שנה כרבע מבוגרי לימודי המחשבים, בכלל המסגרות.

 

נתוני ההשתלבות של אותם בוגרים בתעשייה עומדים על יותר מ־70%. לפי סקר שנערך השנה בקרב 1,000 מעסיקי הייטק בארה"ב, 84% מהם סבורים שהבוגרים טובים באותה מידה או יותר מבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה.

 

מיכל צוק מיכל צוק צילום: עמית שעל

 

בישראל כבר פועלות כמה מסגרות הכשרה כאלה בשוק הפרטי. חלקן מציעות הכשרה חינם וגובות תשלום השמה מחברות ההייטק, או שהבוגרים עובדים דרכן למשך תקופה מסוימת כדי להחזיר את עלות ההכשרה. יש גם כמה חברות הייטק שהקימו בעצמן ולעצמן מסלול הכשרה פנימי.

 

בנוסף, Founders and Coders הבריטית פתחה לאחרונה מסלול הכשרה ראשון מחוץ לבריטניה בנצרת, בסיוע השגרירות הבריטית. ברשות החדשנות מציינים שהתוכנית כבר עוררה עניין אצל כמה גופים אקדמיים שביקשו לברר אפשרות של הקמת מסלול לימודים חיצוני אצלם.

 

"אנחנו רוצים לנצל את כל נתיבי הכניסה האפשריים לתעשיית ההייטק, והמסלול מיועד לתת מענה מהיר יותר או הזדמנות נוספת", אומרת מיכל צוק, המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, "כמו גם להתגבר על החסם של החברות שמוטות למסלול גיוס מסוים. המגמה של הכשרה בהתאם לצורכי המעסיק צוברת תאוצה בעולם, והמודל שמתגמל לפי תוצאות מהווה תמריץ עבור גופי ההכשרה לעבוד בשיתוף עם המעסיקים".

 

"יצירת דלתות נוספות לכניסה לתחום ההייטק"

 

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר לאחר אישור התוכנית כי "מסלול ההטבה שאישרה מועצת רשות החדשנות הנו צעד חשוב להגדלת כמות המשתתפים בתעשיות עתירות הידע. המסלול מעודד יצירתן של 'דלתות' נוספות, בנוסף ללימודים אקדמיים, לכניסה לעולם ההייטק.

 

"כפי שהראה בסקירתו השבועית הכלכלן הראשי של משרד האוצר - לימודי תכנות הם מנוע חשוב לניידות חברתית ומאפשרים לאנשים מכל רקע ליהנות משכר גבוה בסביבה חדשנית ומאתגרת. אנחנו מעודדים את אלה הרואים עצמם מתאימים למסלול קריירה כזה, לבדוק את כל האפשרויות להסבת מקצוע לתחום ההייטק".

 

לדברי אהרון אהרון, לראשונה יופעל במסגרת התוכנית מודל תוצאתי מדיד שיהווה תמריץ אמיתי לשלב את בוגרי ההכשרות הללו בחברות שונות עתירות ידע וטכנולוגיה.

 

"החידוש הוא נושא ההכוונה והיכולת של הממשלה, על גופיה השונים, להביט על צורכי השוק ולנסות לסייע בכלים ממשלתיים לנתב אנשים למקצועות נדרשים עם כושר השתכרות גבוה", אומר אהרון אהרון. "המודל נותן מענה כפול: הוא אחד הכלים העשויים לסייע בפתרון בעיית המחסור בכוח אדם מיומן והוא מאפשר הכוונת אנשים איכותיים לעיסוקים שישפרו את מעמדם הסוציו־אקונומי".

 

לדברי אהרון, "ההייטק משווע לכוח אדם איכותי. זה החסם המרכזי לתעשייה הזו שהנה קטר הצמיחה המשמעותי ביותר במשק הישראלי. התוכנית הזאת היא אחד הכלים שייתנו מענה בטווח הקצר לצורך הזה".

בטל שלח
    לכל התגובות