הגיע הזמן שהחוק יגביל את הווידאו החי בפייסבוק

פחות משבוע אחרי הרצח האחרון שתועד באמצעות פייסבוק, החליט גבר בתאילנד להרוס את חייה של בת זוגו לשעבר בצורה האיומה ביותר שבאפשר: הוא חטף את ביתם המשותפת בת ה-11 חודשים, לקח אותה לאתר נטוש, ושם תיעד בפייסבוק לייב כיצד הוא רוצח אותה. לאחר מכן פטר היצור הזו את העולם מנוכחותו. פייסבוק השאירה את השידור באוויר במשך 20 שעות.

הסוג הזה של טרור גברי הוא לא חדש במהותו: השמות אלי גור ונדב סלע עדיין זכורים לקורא החדשות העירני, אבל, שוב, פייסבוק משמשת כאן כסייענו של הפסיכופט. מעבר לזוועה של רגעיה האחרונים של בת פחות משנה, הקורבן המיועד - אשתו של המפלצת - למדה על החדשות מפייסבוק.

פייסבוק לייב

הפרשה עוררה זעם עצום ומוצדק בתאילנד, אבל הרשויות מודות באוזלת ידן: ברגע שהן דיווחו לפייסבוק על הסרטון, היא הסירה אותו תוך זמן קצר. אין עילה לתביעה נגדה, כי החוק לא מכיר את האפשרות הזו.

אז אולי הגיע הזמן שהוא יכיר. פייסבוק החליטה שהיא מאפשרת לכל אדם לשדר מה שהוא רוצה בשידור חי. היא לא יכולה להתחמק מאחריותה להחלטה הזו, שמטבעה קורצת לרוצחים ושאר חלאות. ההחלטה הזו, נזכיר, מטרתה לאפשר לפייסבוק לעשות המון כסף מסתם סרטוני חתולים וסרטונים ששאר אנשים מעלים. בשביל הכסף הזה, פייסבוק מוכנה לאפשר קו פתוח לכל פסיכופט. ובכן, אם אתם עושים מזה כסף, אתם אחראים לזה.

היח"צ המעופף של אובר

החודשים האחרונים לא טובים לתדמית של אובר. זרנוק של מי שופכין הופנה אליה מיד לאחר השבעתו של טראמפ, כשהיא שברה את שביתת נהגי המוניות של ניו יורק וכשהסתבר שהמנכ"ל שלה משתף פעולה עם ממשל טראמפ. אחר כך בא הסקנדל הענקי של תרבות ההטרדות המיניות ושורה של חשיפות על המנכ"ל קלאניק, ועל כל זה הצטרפה מריבה מצולמת של קלאניק עם אחד הנהגים שלו. אחר כך חשף הניו יורק טיימס שלקלאניק יש היסטוריה של חלאנות, ועל הדרך חשף את העובדה שאובר עקבה אחרי נהגי ליפט ומשתמשי ליפט. זה קרה זמן קצר לאחר שנחשף שאובר מוליכה שולל שיטתית רגולטורים ושוטרים ואף בנתה את מערכת ההונאה הזו לתוך מערכת ההפעלה שלה. מנהלת היח"צ ובכירים אחרים עזבו לאחרונה, וקלאניק נאלץ להודיע שהוא מחפש מישהו שיעזור לו לנהל את החברה, אובר הסתבכה במשפט זכויות יוצרים עם וימאו של גוגל, שמסוגל לחסל את השאיפות שלה בתחום הרכב העצמוני. בין לבין, נאלצה החברה שמתהדרת בשווי שוק של 70 מיליארד דולר שהיא הפסידה שני מיליארד בשנה האחרונה.

מפזר הצהרות. קלניק צילום: בלומברג

הסוד של אובר הוא בדלק שלה: כמות בלתי מוגבלת כמעט של מזומנים שמגיעה מקרנות הון סיכון ומאפשרת לה, אף שמעולם לא היתה רווחית, לחסל שוק אחרי שוק. התקווה היא שכאשר היא תשמיד את כל המתחרים, היא תחזיר למשקיעים שלה, ובענק. וכרגע אובר שורפת כסף, אבל המשקיעים לא בטוחים שהם רוצים לגעת בה. היא רעילה מדי.

מה עושים? את תרגיל "תראו, ציפור!" על שם אמזון. לפני מספר שנים, אמזון היתה שקועה במדמנה של חדשות רעות - שום דבר שדומה לביצת המתאן של אובר, אבל מצבה התקשורתי היה רע. מנכ"ל החברה ג'ף בזוס הופיע אז בתכנית תחקירים והבטיח הובלות באמצעות מזל"ט. ההובלות הללו עוד לא מתרחשות, אבל במשך שבועות כולם התעסקו בהבטחות של בזוס ולא בעובדים שמתעלפים במחסנים בלתי ממוזגים.

בהתאם, הודיעה אמש (ג') אובר על כוונתה להפעיל כלי רכב מעופפים כבר ב-2020. רק חסרה היתה התפאורה של בלייד ראנר. כלי רכב מעופפים הם פטיש עתיק של התעשיה: מדברים עליהם מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת, הם מככבים בלא מעט ספרי מדע בדיוני, וחברת Terrafugia עובדת על דגם מתפקד כבר שנים. והם עדיין לא כאן וגם לא יהיו בקרוב.

הסיבה היא בעיקרה בטיחותית. כמו שאנחנו עוד לא נותנים לרכב אוטונומי להסתובב חופשי כי אין לנו מושג כמה בני אדם זה יהרוג, אף אחד לא הולך לתת רשיונות טיסה לכל נהג בעתיד הנראה לעין. תאונת דרכים בין שתי מכוניות היא דבר נורא גם כך; מה יקרה כשמכונית תיפול מהאוויר על צומת, אף אחד לא רוצה לדעת. אבל מה אכפת לאובר להפריח הבטחות? העיקר שהלחץ עליה יפחת.

גוגל נגד עידן הפוסט-עובדות

פרשת החדשות המזויפות נשכה לא רק את פייסבוק, אלא גם את גוגל. העובדה שתוצאות החיפוש שלה הראו, זמן קצר אחרי הבחירות בארה"ב, תוצאה שבה נאמר שטראמפ זכה ברוב קולות עוררה זעם. הפרשות שבאו אחר כך - שבהן התחוור שהתוצאות של גוגל מקדמות לכאורה הכחשת שואה - הביאו לעוד ביקורת. לזכותה של גוגל ייאמר שבכל אחד מהמקרים האלה היא הגיבה ביעילות ובמהירות. היא לא התחפרה חודש בטענה שזה לא קשור אליה בכלל. ובחברה מבינים שתוצאות כאלה יכולות לגרום לה נזק ארוך טווח. אי לכך ובהתאם לזאת, גוגל ביצעה בזמן האחרון שלוש פעולות נגד "עובדות אלטרנטיביות".

עידן חדש של זיופי עובדות. טראמפ צילום: איי פי

ראשית, היא השיקה טופס תלונה כנגד הצעות השלמה אוטומטיות, שמסוגלות כעת להציע תוצאות לא נעימות. למשל, החיפוש Jews con, שבעבר היה מביא תוצאות על שליטה של יהודים בכל דבר מעד האוסקר ועד הקיורטש, לא עובד יותר. מי שרוצה לצפות בתכנים הללו, יצטרך להקיש jews control. תוצאות חיפוש ל"האם השואה התרחשה" כבר לא מראות אתרים ניאו נאציים.

גוגל גם החלה לאפשר למשתמשים להעיר על snippets, התשובות הקצרות שלה לשאלות, ולציין האם הן היו פוגעניות או מסיתות לאלימות (בעבר, המשתמש יכול היה לומר שהתוכן לא מועיל או לא נכון). גוגל ממשיכה להגביר את השימוש ב"תוכן סמכותי", תוצאות חיפוש שעברו סינון על ידי מומחים. זה עדיין לא עובד במאה אחוז - החיפוש "האם השואה היא זיוף" מכיל שלוש תוצאות ניאו נאציות, ולא נראה שגוגל טיפלה בטענה שמי שאחראי לשואה היה היטלר אלא המופתי חוסייני - אבל בהחלט נראה שיש התקדמות. ככה זה כשכסף הוא לא הכל.

קצרצרים

1. כלל משטרתי ותיק אומר שאם אישה נשואה נרצחת, הרוצח הוא ברוב המקרים הבעל. כך היה גם הפעם: ריצרד דבייט מועמד לדין באשמת רצח אשתו קוני. הסיפור של דבייט היה מופרך מלכתחילה: הוא טען שהוא הגיע לביתו בשעה עשר בבוקר ומצא שם פורץ שהשתמש באקדח שלו-עצמו כדי לרצוח את קוני לעיניו. אחר כך הפורץ קשר אותו ונמלט. הפצעים על גופו של ריצ'רד היו שטחיים והשוטרים לא מצאו שריד למאבק שהוא תיאר. הם מצאו, עם זאת, את מכשיר הפיטביט - צמיד מעקב הבריאות - של קוני. על פי הנתונים של המכשיר, תנועותיה האחרונות של קוני היו בשעה תשע, כשעה לפני השעה שבה לטענת ריצ'רד הוא ראה אותה נורה. מרגלים כבר למדו שהעידן הדיגיטלי מקשה מאד על פעילותם; הרצח המושלם תמיד היה אגדה, אבל בימים אלה הוא הופך לבלתי אפשרי.

צמיד פיטביט צילום: fitbit.com

2. בפעם הבאה שיספרו לכם על כך שהשוק הפרטי יודע להעניש כשלון, בניגוד לממשלות, הסתכלו נא על מאריסה מאייר, מנכ"לית יאהו. היא קיבלה לידיה חברה במצב אמנם לא טוב, אבל עם שווי של כ-17 מיליארד. לפני מספר חודשים היא מכרה אותה בשבריר מערכה, והמשקיעים הפסידו את רוב כספם - ואנחנו אפילו לא מדברים על אלפי העובדים שמאייר פיטרה, כי מי סופר אותם בחלונות הגבוהים. על פי האגדות, אחרי שמאייר ריסקה את החברה על שרטון, היא צפויה היתה להיענש איכשהו. איפה. לאורך השנים שבהן כיהנה מאייר כמנכ"לית, היא קיבלה מיאהו 200 מיליון דולר בשכר והטבות אחרות, ועכשיו, עם התאדותה של החברה, היא תקבל חבילת פיצויים בשווי מוערך של עוד 186 מיליון דולר, כש-23 מהם הם מצנח זהב במזומן. ספרו לי עוד על איך קפיטליזם הוא השיטה הטובה ביותר בסביבה.

3. חברת המודיעין האפלולית פלנטיר, עוד אחת מהחברות של פיטר ת'יל, הסכימה לסגור תביעה ממשלתית נגדה בשל אפליית עובדים - היא חשודה באפליית עובדים בעלי רקע אסייתי - ולשלם 1.7 מיליון דולר כפיצויים לאלו שנפגעו מהסירוב שלה לשכור אותם. בפלנטיר טענו קודם לכן שהתביעה חסרת בסיס ושהם שכרו שיעור גדול יותר של אסייתים משמקובל בשוק. הידיעה מגיעה ימים ספורים לאחר ידיעה שהיחסים בין פלנטיר ובין ארגוני המודיעין של ארה"ב, בדגש על ה-NSA, התערערו.

4. הבחירות במדינה השיעית היחידה בעולם, איראן, מתקרבות, והמשטר שם מכביד את ידו על המשתמשים ובו זמנית פותח חופשי את ברז התעמולה. קבוצת גולים מנסה לאפשר לאזרחי המדינה השיעית והדמוקרטית לקבל את הבחירה הנכונה, ולשם כך הם משתמשים באפליקציה, Sandoogh96. המשטר משתיק בעקביות כלי תקשורת ומדי פעם פושט על בתים שיש בהם צלחות לווין. אבל עם אפליקציות הוא עדיין לא יודע כל כך איך להתמודד. האפליקציה, שמבוססת על הממשק של טינדר, מאפשרת למשתמש להחליק ימינה או שמאלה כדי לקבל מידע על המועמדים על פי העמדות של המשתמש, עד שהם מגיעים למועמד המושלם. הבלוגוספירה הפרסית היתה בשעתו אחת הגדולות בעולם, ואז באה שנת הדמים 2009. נראה מה יקרה עכשיו.