רובוטים לא משלמים מס הכנסה

החדירה הגוברת של אוטומציה ובינה מלאכותית לתעשייה מאיימת על מקומות העבודה העתידיים של רבים, אך עד כה נמנעו ממשלות העולם מלהתמודד עם כך. בשבוע שעבר דחה הפרלמנט האירופי סעיפי הצעת חוק שביקשו להטיל מיסוי על שימוש ברובוטים על חשבון עובדים אנושיים, לקול צהלות איגוד הרובוטיקה הבינלאומי. אף שההצעה נדחתה, רעיון המיסוי עצמו עוד לא מת. בראיון שהעניק יום לאחר מכן טען מייסד מיקרוסופט ביל גייטס כי הטלת מס על העסקת רובוטים היא צעד הכרחי כדי שמדינות יוכלו לשמר את הכנסותיהן ולממן שירותים כמו חינוך, הצלה ותשתיות.

"אם כיום פועל מייצר ערך של 50 אלף דולר למפעל, ההכנסה שלו ממוסה ומשמשת למימון הוצאות המדינה. אם רובוט מחליף פועל, הייתי רוצה לחשוב שהוא ימוסה באותה רמה", אמר גייטס למגזין המקוון "קווארץ". למעשה, גייטס שם את האצבע על מה שעשוי להפוך לבעיה המרכזית של המעבר לעבודה ממוכנת: שילוב מסוכן בין עלייה בשיעור האבטלה וירידה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים, שיקשו על הממשלות להתמודד עם האבטלה הגואה והענקת שירותים בסיסיים.

ביל גייטס. קורא למיסוי רובוטים שיחליפו עובדים אנושיים בתעסוקה צילום: רויטרס

עד לאחרונה מחקרים בנושא השפעת ה־AI על שוק העבודה הדגישו את הסכנה למשרות פשוטות בשכר נמוך. מחקר שנערך עבור הבית הלבן ופורסם בדצמבר האחרון העלה שניתן להחליף עובדים אנושיים במכונות בכ־83% מהמשרות שעובדיהן משתכרים פחות מ־20 דולר בשעה. מחקר שפרסם מכון Reform הבריטי בתחילת החודש טען כי גם עובדי המגזר הציבורי נמצאים בסכנה. לפי המחקר, 90% מעובדי המנהלה בממשלה יוחלפו בידי אתרים וצ'ט־בוטים, ואליהם יצטרפו עשרות אלפי עובדים בשירות הבריאות הלאומי, בהם גם רופאים ואחיות. מחברי המחקר המליצו על מיסוד מבנה העסקה חלופי של עבודות שירות מזדמנות, דוגמת אלו המוצעות בידי אובר, אם כי גם משרות אלו נמצאות תחת איום האוטומציה.

השורה התחתונה של כל אותם מחקרים, דו"חות ממשלתיים ומאמרים אקדמיים היא שעולם העבודה משתנה. רוב הסיכויים שלילדים שנולדו ב־10 השנים האחרונות לא תהיה משרה במובן המקובל כיום, כלומר יציבות תעסוקתית לתקופה שמספקת שכר קבוע שמאפשר תשלום מסים, ביטוח לאומי וחיסכון כלשהו לפנסיה.

איור: דניאל גולדפרב

אלא שלא בטוח שמדובר בשינוי שלילי. הדאגות מהחלפת עובדים אנושיים במכונות מזכירות את תנועת הלודיטים, שמחתה נגד השינויים שהביאה המהפכה התעשייתית על פרנסת הפועלים במאה ה־19. בפועל, למיכון ולאוטומציה יש השפעות חיוביות רבות וברורות על שוק העבודה. מחקר שנערך עבור הבית הלבן מצא גם שהגברת השימוש ברובוטים הגדיל ב־2015 את התוצר המקומי הגולמי של 17 מדינות ב־0.4%. המחקר הבריטי טוען שהחלפת עובדי המגזר הציבורי יחסוך לממשלה כ־4 מיליארד ליש"ט בשנה. במקביל אותם עובדים נהנים משירותים משופרים שהם תוצאה של שילובם של אותם הליכי מיכון ואוטומציה.

השאלה היא איך הממשלות מתכוונות להתמודד עם בעיית הקיום של אותם עובדים שמשרותיהם צפויות להיעלם. נשיא ארה"ב הטרי דונלד טראמפ נבחר בין היתר הודות להבטחותיו להחזיר את הייצור לארה"ב — הבטחות שמתעלמות לחלוטין מהכיוון שאליו צועד העולם. מי שמאיימים על המשרות של מעמד הפועלים בארה"ב כבר אינם מהגרי עבודה ממקסיקו או פועלים זולים במזרח הרחוק, אלא רובוטים ואלגוריתמים שמפותחים בידי מהנדסים וחברות אמריקאיות.

יותר ויותר בכירים בחברות הטכנולוגיה, שמבינים את הבעיה שמתפתחת מול עיניהם וככל הנראה חוששים מתגובת הנגד, מקדמים לאחרונה את הרעיון של שכר הכנסה בסיסי אוניברסלי (Universal Basic Income). בפינלנד כבר החלו בניסוי מסוג זה ובתחילת החודש הודיעה הממשלה הסקוטית שהיא מתחילה בדיקה משלה בנושא. אלא שרעיון זה חוזר אל אותה בעיה בסיסית של מימון השירותים החברתיים בעולם של ירידה בהכנסות ממסים על תעסוקה. וזו הדאגה שבבסיס דבריו של גייטס ובבסיס ההצעה שפסל הפרלמנט האירופי.

אין צורך להתעקש על הטלת מס על העסקת רובוט. ניתן למצוא פתרונות חלופיים כמו העלאת מס חברות או מבנה מדרגות מס יצירתי. אך מה שברור הוא שממשלות העולם צריכות להתחיל לנהל דיונים מעמיקים בשינויים הצפויים בעולם התעסוקה ובאופנים שבהם הם הולכים להשפיע על מבנה ההכנסות שלהם ועל תכנון התקציב. בלי חישובים כאלה הן יתקשו לספק שירותים ומקורות הכנסה לאותם מובטלים חדשים. קולות של דוברים כמו גייטס ומאסק, גם אם רעיונותיהם לא לחלוטין מגובשים או מקובלים, לפחות מסבים תשומת לב לסוגיה ומחייבים את שליחי הציבור להתחיל להתייחס אליה ברצינות.