אובמה חנן את מדליפת המסמכים הצבאיים המפורסמת בהיסטוריה

בואי, צ'לסי, הולכים 

הנשיא אובמה הכריז אמש (ג') על שורה של חנינות והקלות בעונש, מנהג של נשיאים אמריקאים לפני שהם עוזבים את התפקיד. המתקת העונש שזכתה למרב תשומת הלב היתה זו של צ'לסי מנינג: היא אמורה היתה להשתחרר ב-2045, אבל תלך הביתה במאי הקרוב.

ג'וליאן אסאנג'. הבטיח להסגיר עצמו אם מנינג תשוחרר צילום: איי אף פי

מנינג התפרסמה בשמה הגברי, ברדלי, כאשר הדליפה ערימה גדולה של מסמכים צבאיים ודיפלומטיים על המלחמה בעיראק ואפגניסטן בשנת 2010. אחד הפריטים המביכים ביותר לצבא היה הסרטון שכונה Collateral Murder, שתיעד כיצד טייסי מסוק הרגו ילדים ועיתונאים, במכוון ובעליצות, תקרית שהצבא ניסה לטעון אחר כך שהיתה עימות עם חמושים בבגדאד. מאנינג העבירה את המידע דרך וויקיליקס והיא זו שהעניקה לארגון את תהילתו. פריטי מידע אחרים נוספים חשפו את העובדה שלא מעט תקריות ירי היו שונות מכפי שהצבא תיאר אותן בפומבי.

מנינג נעצרה זמן קצר לאחר מכן, הוחזקה בתנאים שהוגדרו על ידי גופים בינלאומיים כעינויים, ונידונה ל-35 שנות מאסר. בשנה האחרונה ניסתה להתאבד פעמיים. עכשיו, יש לקוות, זה ייגמר.

אבל בלי פארסה אי אפשר: ג'וליאן אסאנג', האיש שבנה את עצמו על כתפיה של מנינג, הכריז בזמנו ממקום מחבואו בשגרירות אקוודור בלונדון – שם הוא מתבצר כדי

לחמוק מהעמדה לדין על אונס – כי אם אובמה יחנון את מנינג, הוא יסגיר את עצמו לארה"ב. עם המתקת הדין, מיהרו להזכיר לו את ההבטחה. עכשיו נראה איך יתחמק ממנה.

מארק צוקרברג העיד אתמול (ג') במשפט הגניבה של אוקולוס. מעבר לדברים הצפויים מראש - צוקרברג אמר שהוא "בטוח למדי" שאוקולוס נבנתה בטכנולוגיה משלה, לא גנובה – הוא נאלץ להודות שהמציאות המדומה עדיין לא פה.

מארק צוקרברג. ה-VR עוד לא באמת שמישה צילום: גטי אימג'ס

לפני שנתיים, כשפייסבוק קנתה את אוקולוס בסכום של שני מיליארד דולר, צוקרברג העריך שבכך הוא ישתלט על תחום המציאות המדומה ורצו כל מיני חזיונות על כך שתוך זמן קצר כולנו נתחבר לפייסבוק באמצעות הטכנולוגיה החדשה.

לא ברור לאן הטכנולוגיה הולכת, אם בכלל, אבל צוקרברג נאלץ להודות שאם יום אחד היא תהיה דומיננטית, היום הזה לא קרוב: טכנולוגיית מציאות מדומה טובה, הוא אמר לבית המשפט, עדיין איננה קיימת; יהיה צורך בעוד חמש עד עשר שנים כדי להגיע אליה, והיא תצריך הרבה יותר משאבים משהוא חשב. לא כל כך פשוט, הודה צוקרברג, לבנות את סביבת המחשוב הנדרשת.

צוקרברג אמר עוד שכשפייסבוק מבצעת רכישה, היא מעדיפה לבצע את המשא ומתן בבליץ, בלי לתת יותר מדי זמן; הסיבה היא החשש שהמחיר יעלה אם הדיונים יימשכו ואם עוד רוכשים יציעו הצעות משלהם. צוקרברג רמז להפעלת לחץ על חברות סרבניות – "אנחנו מבהירים להם באיזה סוג של כאב מדובר" – והמידע הזה דווקא עשוי לסייע לתובעים, שטוענים שפייסבוק לא בחנה כיאות את הרכישה.

נראה שזהו, שהפעם זה מת. "זה", כמובן, הוא הטלוויזיה בתלת-ממד. זוכרים אותה? היא מגיעה אלינו בגלים. היתה התלהבות מהטכנולוגיה בשנות ה-50, היא גוועה ל-30 שנה – הרבה פחות מדי – וחזרה אלינו בשנות ה-80, ואז, עקבות הסרט הנורא "אוואטר", שוב חשבו כל מיני יצרני טלוויזיות שזה הדבר החם הבא.

קולנוע בתלת-ממד. המעבר לסלון לא הצליח צילום: MIT

עבדכם הנמנמן, סקפטי כתמיד, ציין כבר אז שא. אין לאנשים סיבה טובה לשלם אקסטרה כסף על טלוויזיית תלת-ממד, בעיקר כי ב. אין די תוכן בתלת-ממד. אנשים לא ישבו ויצפו ב"אוואטר" פעם אחר פעם.

שנה אחרי שנה, יצרניות טלוויזיה יצאו מהשוק הזה. סמסונג הפסיקה לתמוך בפורמט ב-2016; ויזיו היתה הראשונה לזהות והפסיקה לתמוך בו כבר ב-2013; ו-LG וסוני, שתי יצרניות הטלוויזיה הגדולות האחרות, הודיעו שאף מודל שלהן לא יתמוך בתלת מימד ב-2017.

קצרצרים

1. דו"ח ראשון מסוגו, שבחן את המצב ב-40 מדינות, הגיע למסקנה שהממשלות מאבדות את הציבור, שמגלה ספקנות גוברת והולכת למסרים שמגיעים מהממשלה, ומה שהיה פעם המרכז מצטמצם. הסדר הגלובלי זוכה לפחות ופחות אמון מהציבור, שכעת יש לו ערוצי תקשורת עצמאיים משלו שהממשלות מפגרות בהתמודדות איתם, והתוצאה היא עליה בקיצונות. לא בהכרח דבר רע: ה"קיצוני" מוגדר תמיד על ידי המרכז, והמרכז הוא זה שמאבד את אמון הציבור. כמובן, במצבים כאלה המרכז נוטה לעבור רדיקליזציה בעצמו ונוטה לסתימת פיות, ואז הוא מאבד את שאריות האמון. כותבי המחקר קוראים לממשלות לא להגיב באלימות אלא בהדברות. מה יקרה הלאה? זה כנראה יהיה הסיפור של השנים הקרובות. אנחנו לא בקנזס יותר.

לא מבדילים בין מציאות לזיוף

2. ובגזרת החדשות המפוברקות: הימין האמריקאי בהתקף לאחר שאתר מפוברק – הוא קיים פחות מחודש, אבל טוען שהוא קיים כבר שנים – הודיע שהמטרה שלו היא לשלם למפגיני שמאל. לטענת האתר, הוא משלם 2,500 דולר כשכר בסיס חודשי למפגינים בתוספת שכר לפי שעה. בימין האמריקאי, שמאמין שמי שמפגין נגדו הוא בהכרח שכיר חרב כי איך אפשר להתנגד לו, קפצו על המתיחה או הפרובוקציה כמוצאי שלל רב, והיא הופכת במהירות לאמת מקובעת.