מאקרו טכנולוגי
חקיקה באוויר: כשהעדר רגולציה מאפשר לרשויות למנוע תיעוד
הנוהג של מינהל התעופה בארה"ב לאסור הטסת רחפנים באזורים בהם מתרחשת מחאה חברתית מדגים כמה רחב חופש הפעולה בהעדר חקיקה מסודרת
1. מחאה. כשבני שבט הסו הקימו באפריל מאהל מחאה נגד הנחת צינור נפט בסמוך לשמורה שלהם במדינות דקוטה בארה"ב הם לא ציפו שהמחאה תהפוך לוויראלית ושעשרות אלפי אנשים יצטרפו אליהם. אבל אסטרטגיית רשת נבונה, שכללה שימוש בתגית #NoDAPL והזמנה להצטרף וירטואלית למאהל בפייסבוק הפכה את המחאה האזרחית בסטנדינג רוק לתופעת רשת.
המחאה בסטנדינג רוק. הפכה לוויראלית צילום: רויטרס
2. איסורים. בחודשיים האחרונים אסר מינהל התעופה האמריקאי (FAA) פעמיים על הטסת רחפנים בשטח המאהל, לאחר ששימשו לתיעוד אלימות משטרתית נגד המפגינים, שהופץ לאחר מכן ברשתות חברתיות. האיסור הראשון הוטל אחרי שהמשטרה התלוננה על רחפן בודד שטס באופן מסוכן. קשה להאמין שמקרה שבו רכב היה גורם לתאונה במתחם היה מוביל לאיסור דומה על הכנסת מכוניות.
3. חקיקה. אלא שבמקרה של הרחפנים אין חוק. באוגוסט הוציא ה־FAA כללים להפעלה מסחרית של רחפנים, אך המדיניות הפדרלית עדיין מתגבשת. בהעדר חוק מסודר הרשויות מפרשות ביצירתיות את הקווים המנחים בבואן לאשר או לאסור הטסת רחפנים.
4. פאניקה. האיסור הגורף מדגים את הקושי של רשויות החוק להתמודד עם פיתוחים טכנולוגיים חדשים שמאפשרים דיווח מיידי. גם תכונת השידורים החיים בפייסבוק שהושקה מוקדם יותר השנה לוותה בפאניקה קלה מצד הרשויות, שבמספר מקרים ביקשו (ונענו) להוריד סרטונים או לקטוע שידורים חיים שתיעדו אלימות משטרתית והרג אזרחים. בעוד שפעילים חברתיים ממהרים לאמץ טכנולוגיות תיעוד ושידור חדשות, הרשויות מתקשות להתמודד איתן.
רחפן. שימשו לתיעוד אלימות משטרתית
5. מחויבות. איסור דומה שהוטל ב־2014 על הפעלת רחפנים אזרחיים במהלך הפגנות הענק בפרגוסון, מיזורי נועד, כך התגלה מאוחר יותר, לעצור את סיקור המחאה. במקביל, פייסבוק מרשה לעצמה לשתף פעולה עם הרשויות ולצנזר תכנים הודות להתנערותה מההגדרה של חברת תקשורת בעלת מחויבות לאמת ולמשתמשים, שנעזרים בה כחברת חדשות לכל דבר. אלא שבהעדר חקיקה מסודרת, הכח להיאבק על המותר והראוי נמצא תמיד בידי הרשויות ולא בידי הציבור והמשתמשים.
