האינטרנט של הדברים הגדולים באמת

מדוע מכונות צריכות להיות מחוברות לרשתות מידע? לכל מכונה דפוס התנהגות שונה הנובע מתנאי הפעלה וסביבה שונים כגון מזג אוויר, הרגלי עבודה של משתמשים ועומסי עבודה. באמצעות ניהול המידע המגיע ממכונות, ניתן לשפר תפוקה של תהליכים תעשייתיים, למשל -הגברת ייצור חשמל בתחנת כוח, או חיזוי עומס הצפוי במחלקות בתי חולים והיערכות בהתאם באמצעות טכניקות של ניתוח תמונה המופקת ממצלמה בדלפק הקבלה בבית חולים.

אינטרנט הדברים זה לא רק בית חכם או רמקולים אינטראקטיבים

על-פי מחקר של MarketsandMarkets, עד 2020 שוק זה צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-8% ויגיע לכ-150 מיליארד דולר. במדינות כמו גרמניה וצרפת, המהפכה הזו מתרחשת בחסות תוכניות ממשלתיות השואפות שענף הייצור יהיה מונע מטכנולוגיות חכמות, ובמדינות תעשייתיות מובילות כמו ארה"ב, סין והודו נעשים מאמצים את המהפכה כדי שענף הייצור יתרום לתל"ג הלאומי.

כיאה לאומת הסטארט-אפים, ישראל מובילה ביזמות בתחום הסייבר, בתחום הבריאות, האינטרנט של הדברים הקטנים, אנליזה, ביג דאטה ועוד. אלא שהרוב המכריע של היזמים מתמקד בתחום ה-IT (Information Technology), שהוא רווי מתחרים. אך מעבר לפינה הולך וצומח תחום ה-OT (Operational Technology) - הוא האינטרנט התעשייתי (IIoT – Industrial Internet of Things) שבו עדיין יש מקום רב לחדשנות. ברם, משקיעים רבים עדיין מהססים להשקיע בפתרונות לתשתיות קריטיות, כגון תחבורה ואנרגיה, מאחר שתחומים אלה נתפסים כמסורתיים.

למרות זאת, חסמי הכניסה לתחום יורדים וחברות ישראליות כבר החלו לזהות את הפוטנציאל הטמון בו: mPrest, Plataine Technologies, Precog, nJoin ואחרות מתמקדות בתהליכים תעשייתיים בתחום הייצור ותחנות הכוח. Indegy, CyberX, ScadaFence, Team8 בונות פתרונות אבטחת מידע לתשתיות הקריטיות. בזכות הקידמה הקיימת בארץ בתחום הרשומות הרפואיות יותר מ-250 סטארט-אפים עוסקים בבריאות דיגיטלית.

לתחומי ה-IT וה-OT מכנים משותפים רבים, מה שמהווה הזדמנות עבור חברות הפועלות בעולמות ה-IT ל"גייר" את הפתרונות שלהן לטובת האינטרנט התעשייתי. למשל, Equalum, שנוסדה ב-2015, פיתחה טכנולוגיה ש"מדברת" עם כל טכנולוגיות מאגרי הנתונים (Databases) הקיימות, ולחסוך לארגונים זמן וכסף הכרוכים ביצירת ממשק ביניהן. זמן קצר אחרי שפיתחה תוכנת בטא, עם פתרון מכוון IT – מפגש עם אנשי ג'נרל אלקטריק (GE) הוביל אותה להסב את הפתרון שלה גם לתחום ה-OT, ובכך הוסיפה עוד מנועי צמיחה.

סיפור דומה קרה גם ל-ThetaRay, אשר החלה את דרכה כחברת סייבר שמזהה אנומליות בזרימת מידע. החברה כיוונה לשוק האנטרפרייז - בעיקר שירותים פיננסיים, אך לאחר שאנשי GE הסבו את תשומת ליבה לכך שזיהוי אנומליות רלוונטי גם לזיהוי תקלות בפסי ייצור, החברה החלה לפתח פתרון גם לעולם התעשייתי בשיתוף עם GE.

עדות נוספת להתחזקות ולביקוש בתחום היא בדמות חברות רב לאומיות נוספות כגון ג'נרל מוטורס, סמסונג, ABB השווייצרית, שניידר אלקטריק, שזיהו את היכולות הקיימות בישראל והקימו כאן מרכזי מו"פ או החלו להשקיע בחברות ישראליות. המודרניזציה של התעשייה תוביל למכשירים גדולים יותר, לעסקים גדולים ולהזדמנויות גדולות יותר, וההשפעה של תעשייה חכמה ומחוברת יותר על העולם תהיה עצומה. התעשייה מתמודדת עם אתגרים שביצירת יעילות תפעולית, ניתוח כמות עצומה של מידע המגיע ממכונות ואבטחתו. זהו גל שקהילת ההיי-טק הישראלית צריכה להיות מודעת אליו וחלק ממנו.

הכותב הינו ראש תכנית הסטארט-אפים של GE Digital (ג'נרל אלקטריק) בישראל