• תפריט
50 הסטארט-אפים המבטיחים

מקומות 20-11: בדיקת תקינות שבבים ואפליקציה לניווט בתחבורה ציבורית

משבבים להעברת וידיאו ואודיו באיכות גבוהה, דרך מערכת לניטור מתקפות סייבר ועד למערכת ליצירת תכנים ויראליים

אסף גלעד ומאיר אורבך 07:5921.04.15

11. +Optimal - שאף שבב לא ישתובב

החברה הישראלית אולי עוסקת בתחום אפרורי, אך מסייעת לענקיות כמו קוואלקום ו־AMD לחסוך לא מעט כסף באמצעות איתור שבבים שנפסלו לחינם

אופטימל+ (+Optimal) הוא לא בדיוק סטארט־אפ שמושך יותר מדי תשומת לב, בעיקר בגלל התחום האפרורי למדי שבו הוא עוסק - בדיקת תקינותם של שבבים. ואולם, בשקט בשקט, מכניסה החברה מחולון עשרות מיליוני דולרים בשנה, שומרת על רווחיות גבוהה, וכבר זמן רב לא נדרשה לגייס הון.

 

מייסד אופטימל+ דן גלוטר (במרכז) ועובדי החברה. 20 מיליארד שבבים בשנה מייסד אופטימל+ דן גלוטר (במרכז) ועובדי החברה. 20 מיליארד שבבים בשנה צילום: עמית שעל

 

החברה, שהוקמה לפני עשור בידי דני גלוטר וניר ארז (שעזב מאז), מפתחת מערכות המשמשות את חברות השבבים המובילות בעולם כמו TSMC, קוואלקום, ברודקום, AMD, Nvidia ומארוול. לפי ההערכות, שהחברה אינה מאשרת, גם אינטל נעזרת בשירותיה. ב־2014 בדקה החברה 20 מיליארד שבבים, והיא מצפה להכפיל את ההיקף הזה בשנה הנוכחית.

 

כיום, על פי ההערכות, 1% מכלל השבבים שנפסלו לא היו צריכים להיפסל - ולהפך. להערכת אופטימל+, ענקיות בסדר הגודל של ברודקום וקוואלקום יכולות לחסוך מאות מיליוני דולרים בשנה באמצעות תיקון טעויות כאלה. החברה אוספת מידע על השבבים, שעובר תהליך עיבוד בזמן אמת על הרשת המקומית או בענן, במטרה להקטין משמעותית את מספר הרכיבים הפסולים.

 

כיום מדווחת אופטימל+ על הכנסות של 40 מיליון דולר בשנה. היא עשויה לצאת להנפקה בשנת 2017, שבה הכנסותיה עשויות להגיע עד לרמה של 100 מיליון דולר. בכוונתה להיכנס לשווקים חדשים וגדולים יותר, דוגמת בדיקות למוצרי אלקטרוניקה. אופטימל+ מעסיקה כיום כ־160 עובדים, מרביתם בחולון. החברה נמצאת בתהליכי צמיחה ובכל שבוע נוספים לה בממוצע שני עובדים חדשים.

 

12. Moovit - אוטובוס הכסף

השירות השימושי לנוסעים באוטובוסים וברכבות כבר מוערך ביותר מ־400 מיליון דולר. עכשיו נשאר רק למצוא מודל הכנסות

 

בשנה האחרונה הפכה מוביט (Moovit) מעוד אפליקציה שאומרת מתי מגיע האוטובוס למנוע חיפוש עבור כלל אמצעי התחבורה הציבורית. מוביט מאפשרת ל־20 מיליון משתמשיה בערים הגדולות בעולם - כמעט פי שבעה ביחס למספר המשתמשים בתחילת 2014 - למצוא את הדרך בין אוטובוסים, רכבות ורכבות תחתיות. האפליקציה פעילה ב־600 ערים, ב־55 מדינות וב־36 שפות, ובימים אלה ממקדת את מאמציה באסיה ועורכת ניסויים בהונג קונג, סינגפור, מלזיה ואינדונזיה.

 

מימין: מייסדי Moovit רועי ביק, ירון עברון וניר ארז. משקיעים אסטרטגיים מימין: מייסדי Moovit רועי ביק, ירון עברון וניר ארז. משקיעים אסטרטגיים צילום: עמית שעל

 

חלק מצמיחתה של מוביט התרחש הודות לשיעור שלמדה מווייז: לספק לקהילת המשתמשים כלים שיאפשרו להם לשפר את האפליקציה. הקהילה מזינה בזמן אמת מידע רלבנטי על הצפיפות באוטובוסים, התנאים ברכבת או זמני ההגעה. כל אלה מאפשרים לחברה לפעול בדיוק גבוה ביחס לשירותים כמו אפליקציית המפות של גוגל, שמתבססת על נתוני העיריות וחברות התחבורה בלבד.

 

התחזקותה של מוביט הביאה אותה לגייס בתחילת השנה 50 מיליון דולר בסבב ענק, שבו לפי ההערכות שווייה עמד על 400 מיליון דולר אחרי הכסף. בכך גייסה מוביט יותר מ־80 מיליון דולר, כל זאת בלי להציג הכנסות של ממש ותוך שהיא עדיין בוחנת מודלי הכנסות אפשריים. במקום לגייס ממשקיעים פיננסיים, מוביט מתמקדת בשותפים אסטרטגיים: אחת המשקיעות הגדולות בה היא נוקיה, שצפויה לשלב את מוביט במיזם HereAuto לפיתוח רכבים אוטומטיים ללא נהג. משקיעה חשובה נוספת היא קאוליס הצרפתית, חברה־בת של ענקית הרכבות הצרפתית SNCF, שתאפשר להפיץ את מוביט בקרב עשרות חברות רכבות ואוטובוסים בעולם.

 

13. Valens - משדרים צמיחה מואצת

מוצר: שבבים להעברת וידיאו ואודיו באיכות גבוהה

 

ולנס (Valens) הצליחה לאחרונה לרשום הישג מכובד כשהגיעה למקום הרביעי במדד החברות הצומחות של דלויט, עם צמיחה מסחררת של 33,244%. החברה מהוד השרון מפתחת שבבים להעברת וידיאו ואודיו לבתים באיכות שידור דיגיטלית גבוהה, אשר מתבססים על טכנולוגיה שוולנס פיתחה ורשמה עליה פטנט.

 

הטכנולוגיה של ולנס הפכה לתו תקן נפוץ להעברת שידורים. סמסונג, LG, סוני פיקצ'רס וחברות נוספות יצרו קונסורציום הנעזר בתקן הזה, וכל חברה המבקשת להצטרף אליו צריכה לשלם תמלוגים לוולנס. במערכות החברה נעשה שימוש במרכזים גדולים, אצטדיוני ספורט, מרכזי שירות, קניונים, מערכות קול לבתים יוקרתיים ועוד.

 

מייסדי Valens. תו תקן נפוץ להעברת שידורים מייסדי Valens. תו תקן נפוץ להעברת שידורים צילום: אוראל כהן

 

את ולנס הקימו לא פחות משישה מייסדים וכולם עדיין עובדים בתפקידים שונים בחברה, אף על פי שחלף קרוב לעשור מאז הקמתה. עד היום היא גייסה 28 מיליון דולר בשני סבבים מרכזיים, ובין משקיעיה הבולטים ניתן לציין את ג'נסיס, מאגמה, אביב והתאגיד היפני מיצוי. ולנס מעסיקה כיום 150 עובדים ונמצאת במגמת התרחבות. לדבריה המטרה היא לבנות חברה גדולה בטווח הארוך, ואפשרות של הנפקה בשנים הקרובות היא סבירה.

 

14. Supersonic - מחלקים נקודות לגיימרים

מוצר: מערכת לניהול פרסומות לאפליקציות

 

סופרסוניק (Supersonic) מטילה את יהבה על ענף הפרסום במובייל: היא פונה למפתחי האפליקציות הגדולים ומשכנעת אותם להתקין מערכת שמחליטה אילו פרסומות יוקרנו, לאיזה משתמש, כמה ומתי. היא אחת החברות היחידות בעולם שמציעה פתרון כולל כזה, ומתחרה בענקיות כמו Mopub שנרכשה בידי טוויטר, רוביקון וגם פייסבוק עצמה. כדי לגרום למשתמשים להיחשף לאפליקציות המתאימות להם ביותר, סופרסוניק משקיעה בפילוח על בסיס ביג דאטה.

 

עובדי סופרסוניק עובדי סופרסוניק צילום: תומי הרפז

 

מייסדי סופרסוניק, שבעבר הקימו את פורטל הווידיאו מטהקפה, הפכו את החברה למתמחה בפרסומות וידיאו במודל מיוחד - צפו בפרסומת וקבלו נקודות באפליקציה שבה אתם משתמשים. מסיבה זו הפכה סופרסוניק לפלטפורמת הפרסום המועדפת על ענקיות משחקים כמו זינגה, קינג ו־EA. השיטה עובדת כך: באמצע משחק מופיעה פתאום אפשרות לצפות בפרסומת להורדת משחק אחר. המשתמש יקבל נקודות בונוס במשחק שבו הוא נמצא כרגע אם יבחר לצפות בפרסומת, ועוד נקודות אם יוריד את האפליקציה. לצד חברות המשחקים נעזרות בשירותיה של סופרסוניק גם טוויטר, סקייפ, אקספדיה, Hotels.com ואחרות.

 

באמצעות האפליקציות האלה הגיעה סופרסוניק למאות מיליוני משתמשים. היא צפויה להכפיל את הכנסותיה השנה, פחות או יותר, ופועלת ברווחיות כבר שלוש שנים.

 

15. Cybereason - מטפלים בהאקרים בזמן אמת

מוצר: מערכת לניטור מתקפות סייבר

 

זאת תקופה לא רעה להיות חברת סייבר. סייבריזן (Cybereason), שהוקמה רק לפני שלוש שנים, כבר הספיקה השנה, לדבריה, לסרב להצעת רכישה של יותר מ־100 מיליון דולר. הסיבה? החברה מעריכה שבתוך זמן קצר, על רקע הביקוש לפתרונות נגד האקרים, היא תוכל להיות שווה הרבה יותר.

 

מאחורי סייבריזן עומדים המנכ"ל ליאור דיב והטכנולוג הראשי יונתן שטרים־עמית, שיושבים בארה"ב, ויוסי נער שמנהל את הפעילות בישראל. הרעיון המרכזי שעמד לנגד עיני שלושת המייסדים הוא לספק לארגונים כלים המאפשרים להם לדעת אם הם תחת תקיפת סייבר ומהם מאפייניה.

 

עובדי Cyberoason. מענה לשאלות קריטיות במהלך מתקפת האקרים עובדי Cyberoason. מענה לשאלות קריטיות במהלך מתקפת האקרים צילום: אוראל כהן

 

הטכנולוגיה של החברה נועדה לתת תשובה לשורת שאלות קריטיות בזמן מתקפת האקרים: כמה מחשבים סובלים ממנה? כיצד מתקדמת התקיפה? באילו כלים משתמשים במסגרתה, האם נעשה שימוש בתוכנות מוכרות, ואיזה סוג תקיפה מבצעים התוקפים בתוך הארגון ומחוצה לו? הממשק של סייבריזן פשוט וידידותי במתכוון, כך שגם מנהלים שאינם מומחי סייבר יוכלו להשתמש במערכת.

 

כיום מעסיקה סייבריזן 35 עובדים ומגייסת נוספים, לאחר שב־2013 גייסה 4.6 מיליון דולר מקרן צ'רלס ריבר, והיא מעריכה כי בשנים הקרובות תשלש את מכירותיה. בחברה מתגאים בכך שבניגוד לסטארט־אפים רבים אחרים מספר הנשים והגברים העובדים בה זהה.

 

16. Credorax - סולקים ברחבי העולם

מוצר: מערכת סליקה לאבטחת עסקאות מסחר

 

בכל פעם שאתם קונים משהו באמזון או בעלי אקספרס דרושים שני בנקים שיערבו לעסקה, אחד מהצד שלכם והאחר מהצד של המוכר, כדי לוודא שמדובר בעסקה כשרה ולבטח אותה במקרה של ביטול. 30% מהקניות באינטרנט מבוטלות לאחר שהבנק הסולק, בדרך כלל בנק אמריקאי גדול, מסרב לאשר עסקאות עם לקוחות במדינות רחוקות. אל הפער הזה נכנס הסטארט־אפ קרדורקס (Credorax).

 

עובדי קרדורקס עובדי קרדורקס צילום: עמית שעל

 

החברה מהרצליה הפכה לבנק הסולק הגדול ביותר שממוקד באישור עסקאות חוצות גבולות. הפלטפורמה שלה מאפשרת למותג עיצוב או ביגוד אמריקאי מוביל לסלוק כרטיסי אשראי שונים, תוך שהיא מחזיקה במספר הגבוה ביותר של עסקאות שיאושרו ביחס לכל בנק אחר, ומעניקה שירותים משלימים כמו ניהול סיכונים גלובלי, ניהול מטבעי וכלי בינה עסקית. כך יכולים אתרי המסחר להגיע לצרכנים רבים יותר, בעיקר באירופה ובמזרח אסיה. כמו כן, שיתוף הפעולה עם חברת האשראי הגדולה בעולם, יוניון פיי הסינית, וקבלת רישיון בנק ביפן הכניסו אותה לשניים משוקי המסחר האלקטרוני הגדולים בעולם.

 

קרדורקס סלקה בשנה החולפת 70% עסקאות יותר מבשנה שלפניה ומייצרת הכנסות של כ־70 מיליון דולר בשנה. רישיון הבנקאות שקיבלה בארה"ב צפוי להגדיל את צמיחתה בשנים הבאות, לצד הפיכתה לבנק רגיל באירופה שמספק גם שירותים כמו המרת מטבע, אשראי והעברת כספים. כך תוכל קרדורקס להפוך לאחד הבנקים הטכנולוגיים הגדולים בעולם.

 

17. MyHeritage - מגלים קרובי משפחה נסתרים

מוצר: אילנות יוחסין מקוונים

 

מייהריטג' (MyHeritage) הפכה בשנים האחרונות לאחד הסטארט־אפים הבולטים בישראל: החברה, שהוקמה בידי גלעד יפת עוד ב־2003, מאפשרת להתחקות באופן מקוון אחר אילנות יוחסין הכוללים פרטים על מיליארדי בני אדם, חיים ומתים. השירות של מייהריטג' פועל כיום ביותר מ־40 שפות.

 

בשנה האחרונה השיקה החברה טכנולוגיה חדשה בשם "תגליות מיידיות", שמאפשרת לאדם המתחבר לרשת שלה לקבל בתוך 10 שניות פרט מעניין על שורשיו המשפחתיים, או אפילו ללמוד על קרוב משפחה שכלל לא ידע על קיומו. מנהלי מייהריטג' פיתחו את הטכנולוגיה מתוך רצון להגיע לקהלים חדשים ולאנשים שעד כה לא השתמשו באילנות יוחסין. לשמחתם הם גילו שתכונה זו מגדילה משמעותית את הביקוש לשירותים שמספקת החברה בתשלום, מה שמאפשר לה להגדיל את הכנסותיה. להשקת "תגליות מיידיות" נלווה מסע פרסום אגרסיבי בטלוויזיה במדינות שונות באירופה כמו אנגליה, גרמניה ונורבגיה, והיא מתכננת קמפיינים נוספים.

 

MyHeritage MyHeritage צילום: עמית שעל

 

בשנה האחרונה פתחה מייהריטג' משרדים חדשים בתל אביב שבהם מועסקים 30 עובדים לצד העובדים במשרדיה הוותיקים באור יהודה. לחברה פעילות גם ביוטה וקליפורניה בעקבות שתי רכישות שביצעה בהן, וסך הכל היא מעסיקה 200 איש, רובם בישראל. עד כה גייסה מייהריטג' 49 מיליון דולר, ולפי הערכות היא מאוזנת מבחינה כספית.

 

18. Playbuzz - מדביקים את כולם

מוצר: מערכת ליצירת תכנים ויראליים

 

פלייבאז (Playbuzz) התל־אביבית היא אחת ממפיצות התכנים הגדולות בפייסבוק, עם מערכת שמאפשרת ליצור חידונים, סקרים, ממים ומשחקונים. בעוד גופים כמו באזפיד, צ'יזבורגר וביזנס אינסיידר מתמקדים בהפצת חידונים ומשחקים באתריהם, פלייבאז מציעה פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת לאתרים אחרים (ובקרוב גם לחברות מסחריות) ליצור תוכן אינטראקטיבי ולהפיץ אותו.

 

שאול אולמרט ותום פחיס שאול אולמרט ותום פחיס צילום: יונתן בלום

 

רק 2% מהתכנים שמפיצה החברה מיוצרים על ידיה, ואילו היתר מיוצרים ומופצים בידי 5,000 אתרי התוכן שמשתמשים בכלים שלה. רבים מהתכנים באתר פלייבאז עצמו נוצרו בידי הגולשים, ולא בידי אנשי האתר. בחברה אוהבים להשוות את הפלטפורמה ליוטיוב: היא מאפשרת לכל אחד ליצור בקלות תוכן בעל פוטנציאל ויראלי.

 

מספר הגולשים (יוניקים) שנחשפים לתכנים של פלייבאז מתקרב לרף מרשים של 100 מיליון בחודש. 15% מהגולשים הללו נוהגים לשתף את התוכן עם חבריהם - שיעור ויראליות יוצא דופן ביחס לתכנים סטנדרטיים, ששיעור ההפצה הממוצע שלהם עומד על 0.5%. בין לקוחותיה ניתן למצוא אתרי ענק כמו NBC, AOL, פוקס, יאהו וקוסמופוליטן.

 

אף שהוקמה לפני פחות משלוש שנים בידי שאול אולמרט (בנו של ראש הממשלה לשעבר) ותום פחיס, פלייבאז היא כבר חברה רווחית בזכות פרסומות באתר הבית וצמיחה בחלוקת הרווחים עם האתרים שמקבלים ממנה תנועת גולשים. לאחר שהפכה פופולרית בקרב אתרי תוכן, את הכסף הגדול היא צפויה לעשות באתרי המסחר האלקטרוני, שצמאים לתכנים אינטראקטיביים וויראליים.

 

19. Startapp - מפרסמים בלי להפריע

מוצר: מערכת פרסום מבוססת אנימציה לאפליקציות

 

סטארטאפ (Startapp) החלה את דרכה כפלנקטון דיגיטל, מכונת כסף משומנת ורווחית שמימנה את פעילותה מהתקנת סרגל חיפוש של יאהו ומיקרוסופט על גבי דף הבית של הטלפון החכם. המטרה היתה טובה: לאפשר למפתחי אפליקציות חינמיות להתפרנס מהחיפוש. ואולם, אז גוגל שלפה כרטיס אדום לתעשיית סרגלי הכלים, והחברה היתה צריכה להתפתח למשהו חדש.

 

עובדי Startapp עובדי Startapp צילום: עמית שעל

 

סטארטאפ מספקת פתרון למפתחי אפליקציות חינמיות שרוצים להפוך אותן לרווחיות. מערכת הפרסום האוטומטית שלה מציגה סרטוני אנימציה קלילים, שאמנם מושכים את העין אבל לא מציקים כמו הפופ־אפים הידועים לשמצה. הם מוצגים, למשל, לפני או אחרי משחק או קריאת כתבה, וכך לא מפריעים לפעילות השוטפת של המשתמש.

 

מערכת הפרסום של סטארטאפ, הכוללת יכולת פילוח משתמשים, משולבת ב־150 אלף אפליקציות שצברו יותר מ־5 מיליארד הורדות. ביניהן ניתן למצוא אפליקציות מבית דיסני, קינג (יצרנית קנדי קראש) ובאידו הסינית לצד יישומים פופולריים כמו אובר, קלין מאסטר והאפליקציה הרשמית של קים קרדשיאן. סך הכל צברה החברה 400 מיליון משתמשים.

 

סטארטאפ אינה ייחודית בענף הזה ומתחרה באינמובי ההודית ואפילו בגוגל ובפייסבוק, אבל יכולותיה הפכו אותה לסטארט־אפ גדול שמעסיק כמעט מאה איש, מכניס יותר מ־50 מיליון דולר בשנה ומהווה יעד אפשרי לרכישה. העובדה שהחברה הפכה לרווחית כבר בגיל צעיר הביאה אותה לפעול ביעילות מבלי לגייס עשרות מיליוני דולרים.

 

20. Kenshoo - מוכרים כמו גיקים

מוצר: מערכת לניהול שיווק דיגיטלי

 

לא קל לחברות לפרסם ברשת: צריך לככב בגוגל, להפגין נוכחות בפייסבוק, לשלוט בטוויטר ובאינסטגרם ואולי גם לשלוח כמה מיילים ליתר ביטחון. קנשו (Kenshoo) רוצה להפוך את המוצר שלה למערכת המרכזית שתנהל את עולם השיווק של החברות בעידן הדיגיטלי.

 

יואב יזהר פרטו ממייסדי קנשו יואב יזהר פרטו ממייסדי קנשו צילום: עמית שעל

 

החברה החלה את דרכה ב־2006 עם התמקדות בקידום אתרים בגוגל (SEO), אך מאז שינתה את פניה פעמים רבות. בשנה האחרונה התמקדה קנשו בפיתוח כלים המאפשרים למפרסמים לעשות סדר בריבוי המכשירים והפלטפורמות שלשימושם, ולחזות את התוצאות הצפויות של שימוש בכל מדיה.

 

כלי החיזוי יאפשרו לחברה להעריך בפני מפרסם המעוניין להשקיע בקידום מותג חדש אם עדיף לו להתמקד ברשתות חברתיות, בקידום במנועי חיפוש או בדרכים אחרות, ותחזה את החזר ההשקעה הצפוי בכל שיטה. בניסויים ראשוניים שערכה החברה במערכת החדשה היא העלתה את החזר ההשקעה למפרסמים בעשרות אחוזים.

 

קנשו מראה בשנה האחרונה גידול נאה בהכנסות, שלפי ההערכות עמדו ב־2014 על 50–60 מיליון דולר לפחות. עם זאת הרווחיות מוערכת כנמוכה, לאור המיקוד בבניית טכנולוגיה ופעילות עסקית. בשנה הקרובה תתמקד החברה בשינוי המצב.

 

למרות הערכות שנשמעו בעבר לגבי הנפקה קרובה של קנשו, הרי שכיום נראה שהמנכ"ל יואב יזהר־פרטו ואנשיו אינם מתכננים לצאת לבורסה בשנתיים הקרובות, אך הם בהחלט עשויים לעשות זאת ב־2017.

בטל שלח
    לכל התגובות