$
חדשות טכנולוגיה

בניינים רוקדים: כשרובוטיקה וארכיטקטורה נפגשות בדירה שלכם

מבנים שמסתובבים לפי כיוון השמש, חדרים שנעים בתוך הבית ומרחבים שמתאימים את עצמם למשתמש הם חלק מהמיזמים שצוברים תאוצה בשנים האחרונות - והופכים את הסביבה הסטטית לאזור שפועל לפי צרכי הדייר. הטכנולוגיה כבר הבשילה - אולם לדברי מומחים, המכשול שעומד בפניה הוא שמרנות הדיירים

עומר כביר 12:1720.02.13

בעולם דינמי, תזזיתי, מלחיץ ומשתנה תמיד יש דבר אחד שלכאורה תמיד אפשר לסמוך עליו: הבית שלנו. יציב, סטטי, קבוע, תמיד. אבל תפיסה זו, כך נראה, נמצאת בימים אלו בתחילת דרכה לפח האשפה של ההיסטוריה.

מגמה אדריכלית שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות שואפת לשנות את המבנים הישנים והמוכרים, ולהפוך אותם ליצירה דינמית, נעה ושימושית. וזאת, באמצעות מפגש מסקרן בין עולם הארכיטקטורה לעולם הרובוטיקה.

 

  • חדר שמסתובב לפי תנועות וצרכי הדייר
    חדר שמסתובב לפי תנועות וצרכי הדייר
  • בנייני העתיד הקרוב ישנו את צורתם בהתאם למזג האוויר והשעה
    בנייני העתיד הקרוב ישנו את צורתם בהתאם למזג האוויר והשעה
  • מגדל מסתובב עצום בן 80 קומות, צילום: בלומברג
    מגדל מסתובב עצום בן 80 קומות
    |
    צילום: בלומברג
  • בניין בעל רצפה דינמית
    בניין בעל רצפה דינמית
  • פרויקט הבניין המסתובב שבברזיל
    פרויקט הבניין המסתובב שבברזיל
  • החדר המתהפך - מצב אופקי
    החדר המתהפך - מצב אופקי

 

"הארכיטקטורה המסורתית מתעסקת בסטטיקה, המטרה של האדריכל היא לבנות בניין סטטי", אומר ל"כלכליסט" פרופ' צבי שילר, מרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת אריאל, שהוביל פרויקטים רבים שמשלבים בין רובוטיקה לארכיטקטורה.

 

"המטרה העליונה היא שהבניין יהיה בטוח ולא יזוז בשום תנאי. אבל כשאנחנו מסתכלים מסביב אנחנו רואים שהכול זז - התאורה משתנה במשך היום, הטמפרטורה. אבל הבניין לא משתנה.

 

 

הוא נשאר קבוע בבוקר ונראה אותו דבר בערב. הארכיטקטורה הקונבנציונלית היא מיושנת וסטטית, בעוד הסביבה דינמית. אבל אם הצרכים משתנים, אני לא רואה סביה שסביבות המגורים והעבודה לא ישתנו”.

 

 

הפרויקטים השונים, ממשיים וספקולטיביים, שמשלבים בין רובוטיקה לארכיטקטורה מנסים לשבור את גישה זו וליצור מבנים ופריטים שמתאימים את עצמם למשתמש ולצרכיו. שנעים סביבו בהתאם לרצונותיו, במקום שהוא ינועו ביניהם.

 

 

פרויקטים כאלו כבר קיימים ומתפקדים במקומות שונים בעולם. שילר: "היום יש בניין מגורים בברזיל בן 15 קומות, שיושב על ציר סביבו יכולה כל קומה להסתובב. אפשר לסובב את הדירה כך שתפנה לשמש או לנוף בזמנים שונים של היום. יש בניין אחר בפריז שבו על החלונות מורכבים צמצמים שנסגרים ונפתחים לפי כמו האור שרוצים שתיכנס לתוך הבניין”.

 

 

שתי דוגמאות אלו רק מגרדות את פני השטח של התחום. פרויקטים שאפתניים הרבה יותר נמצאים עדיין על הנייר או בשלב האבטיפוס. מאחורי אחד המעניינים שבהם עומד גרג לין, אדריכל ומרצה ב-UCLA ובאוניברסיטת וינה לאמנות יישומית, שנחשב לאחד האדריכלים הבולטים שפועלים לשילוב בין רובוטיקה לארכיטקטורה.

 

"עיצבתי חלל מגורים דינמי בגודל 60 מ"ר, כשהרעיון היה להמתקד יותר במרחב ופחות בעיצוב הפנים", הוא מספר בראיון ל"כלכליסט". "במקום להתמקד ברהיטים יצרתי מרחב שיכול להסתובב בחלל ולהגדיל פי שלושה את השטח השמיש.

 

 

הרעיון הוא שיש מרחב מחייה כמעט על כך המשטחים בבית, והבית מסתובב כשאתה הולך לאורך המשטחים ומגיע לאזורים אחרים. בתקרה, למשל, יכולים להיות אלמנטים של סלון שיוסתרו במצב אחד ויופיעו במצב אחר. זה הרעיון הקיצוני ביותר ובו יישמנו תנועה למבנה שלם".

 

 

לין בנה אבטיפוס בגודל 1/5 ומפתח כעת ממשק שליטה אינטראקטיבי לטאבלטי אנדרואיד. זאת, כהכנה ליישום בפועל של הרעיון, בסביבת משרד בגודל מלא. לדברי לין, מדובר בפרויקט בו שותפה חברה גדולה והוא עתיד להתממש במלואו בעתיד הקרוב מאוד.

 

פרופ' שילר, יצר לא מעט רהיטים רובוטיים: מנורה שמשנה את כיוון התאורה אוטומטית בהתאם לתנוחת המשתמש; וילון שנע על החלון בהתאם למיקום של השמש, ומאפשר לחסום כניסת אור שמש ישיר תוך שמירת שאר החלון שקוף; ומדף נע שמספק גישה נוחה לנקודות אחסון גבוהות פרופ' שילר, יצר לא מעט רהיטים רובוטיים: מנורה שמשנה את כיוון התאורה אוטומטית בהתאם לתנוחת המשתמש; וילון שנע על החלון בהתאם למיקום של השמש, ומאפשר לחסום כניסת אור שמש ישיר תוך שמירת שאר החלון שקוף; ומדף נע שמספק גישה נוחה לנקודות אחסון גבוהות צילום: עמית שעל

 

לין הוא הראשון להודות שהתחום נמצא עדיין בחיתוליו. "יש מעט מאוד אדריכלים נוספים שעוסקים ברובוטיקה בהקשר של תנועה ודינמיקה", הוא אומר. "זה תחום ששווה לבדוק אותו ויש הרבה אנשים שעושים דברים בקנה מידה גדול, אבל האדרכילים עדיין לא רואים את ההזדמנות בתחום הזה. ואולם, ברגע שמשנים את ההשקפה, ובוחנים כל בניין כרובוט גדול, מתחילים לראות איך אפשר לשלב רובוטיקה בדלתות, חלונות, תריסים ותחבורה ורטיקלית”.

 

 

לדברי האדריכלית והבלוגרית הקוריאנית יארים פארק, שמסקרת את התחום בבלוג שלה, הפונטציאל של ארכיטקטורה רובוטית לגרום לשינוי משמעותי בחיים שלנו בחיבור לתכנון בר-קיימא. "למשל, בניינים שמשנים צורה כדי להגדיל את החשיפה שלהם לאור שמש, דבר שמאפשר לקולטים סולאריים להפיק יותר אנרגיה, או רצפת מועדון שיכולה להמיר צעדי ריקוד לאנרגיה" היא אומרת ל”כלכליסט”.

 

"לארכיטקטורה רובוטית יש גם יכולת להביא גיוון לחיים של אנשים וליצור בניינים שמגיבים טוב יותר על צרכיהם, במקום שהאנשים יתאימו את עצמם לבניינים. בניינים יוכלו לעשות דברים בשביל אנשים”.

 

המחסומים העיקריים שעומדים כרגע בפני פריצה נרחבת של התחום אינם טכנולוגיים. "כל הנושא של להזיז קירות וקומות הוא רק עניין של כסף", מסביר שילר. "המנועים, החיישנים והיכולות הטכנולוגית קיימות. זה יותר יקר מבניין סטטי, אבל מקבלים איכות חיים ברמה אחרת לגמרי".

 

ואולם, השיקול הכספי מהווה עדיין מחסום משמעותי. “בגלל העלות הגבוה, קשה בשלב זה לעשות פרויקטים עם ארכיטקטורה טרנספורמטיבית. אז אדריכלים רבים מתחילים עם תאורה אינטראקטיבית או שינוי צבעים", מסבירה פארק.

 

לין מצביע על מחסום תפיסתי, משמעותי לא פחות: "רוב האנשים שמרנים מאוד בכל מה שקשור לבית שלהם. הם יסתכנו בבגדים שהם לובשים או במכונית שהם קונים, אבל כשזה נוגע לבית שלהם הם שמרנים להפליא. אני חושב שאנשים רוצים לראות את זה קודם כל בקנה מידה עירוני גדול. הם לא רוצים לראות את זה בחיי היומיום שלהם, אלא בחיים הציבוריים, במבני ציבור, ושם זה יקרה קודם”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x