דו"ח טכנולוגי: עובדי אפל מרוצים מטים קוק, מנכ"ל מיקרוסופט בצרות

קרב המנכ"לים הגדול

אולי יש סיבה שאורסולה ברנז, מנכ"לית זירוקס, חולקת את שמה הפרטי עם המכשפה מ"בת הים הקטנה". שיעור שביעות הרצון ממנה בקרב העובדים עומד על 28% בלבד - הנמוך ביותר שהושג בדו"ח השנתי של גלאסדור, וצניחה משמעותית מ-65% בשנה שעברה. מעליה, במרחק קצר, נמצא טים "מי?" מורס, המנכ"ל הזמני של יאהו, עם 31% אחוזי שביעות רצון.

מי שנמצא בצרות רציניות הוא סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט: שיעור שביעות הרצון ממנו, לפי המסמך, עומד על 35% בלבד, ירידה חדה לעומת 49% ב-2010. מארק פינקוס מזינגה זוכה לאהדה של 50% - כנראה הוא החליט לגזול את האופציות של החצי השני. מנכ"ל נטפליקס ריד הייסטינגס ספג מכה קשה, והאמון בו ירד מ-79% ל-61%, על רקע שלל התהפוכות שעברה החברה לאחרונה. טים ארמסטרונג מ-AOL, שפשוט לא מצליחה למצוא את עצמה, מגיע ל-55%.

ולאזורים המוצלחים יותר של הדירוג: 96% מעובדי אפל מרוצים מטים קוק, שנכנס לתפקידו באוגוסט על רקע הדרמה בחברה, ומצליח להשיג אחוזים דומים לאלה שקיבל בשעתו סטיב ג'ובס. לארי פייג' מגוגל מקבל 92%, קצת פחות מהציון שהשיג אריק שמידט בשנה שעברה. מארק צוקרברג מפייסבוק נמצא בבעיה מסוימת: הדירוג שלו ירד מ-96% ל-89%. מנגד, פול אוטליני מאינטל יכול לחגוג עם בירה וכמה שבבים חדשים, כשעלה מ-84% ל-93%.

גם ג'ף בזוס מאמזון נמצא ברשימה: למרות שנה מוצלחת מאוד לחברה, שכללה בין היתר את השקת הקינדל פייר, הדירוג שלו רשם ירידה של ארבעה אחוזים, מ-85% ל-81%. שני הבוסים היחידים שקיבלו ציונים מעובדיהם מושלמים הם שמות פחות מוכרים: טום גורג'נס מ-NetApp וג'יימס טרוצ'ארד מ-National Instruments.

באלמר. העובדים לא מרוצים צילום: אי פי אי

אלה החברים שלך בפייסבוק? תשכח מההלוואה

הבנקים האמריקאים בבעיה: יותר מדי אנשים לא מחזירים את ההלוואות ששוכנעו לקחת גם אם מצבם הכלכלי מזכיר את זה של יוון. אז עכשיו הבנקים מחפשים דרכים חדשות לברר מראש מי עלול שלא להחזיר את הכספים.

דירוג אשראי הוא מקצוע בעייתי, ודאי בימינו אלה. המידע מיושן ב-60 יום, במקרה הטוב. אז מה עושים? יש פתרון, והוא מתבסס על רשתות חברתיות. שורה של חברות של שטינקרי... אה, ספקי מידע, מנסים כעת לברר מה רמת הסיכון שלך בהתבסס על האנשים שאתה מתחבר איתם. אפשר לראות לאן זה הולך: יש לך חבר שפעם לא קיבל הלוואה מבנק? זה ישפיע על הריבית שתשלם עבור ההלוואה. יש לך הרבה חברים אמנים? אולי בעצם לא כדאי לתת לך הלוואה בכלל.

בינתיים, היכולת של בנקים להשיג את המידע הזה מוגבלת – בהנחה, כמובן, שהמשתמש נוקט בצעדי מנע מינימליים, כמו סירוב לחלוק את כל המידע שלו בפייסבוק. אבל בעתיד הלא כל כך רחוק, תוך שלוש ארבע שנים, בהחלט יכול להיות שכדי לקבל הלוואה תדרש לספק את שם המשתמש והסיסמה שלך לפייסבוק, כדי שהבנק יוכל ללמוד מי אתה באמת – כמובן, מתוך ההנחה המוטעית למדי שהפרסונה שאתה מציג בפייסבוק היא האני האמיתי שלך.

ואם לא תהיה לך נוכחות ברשת חברתית, זה בכלל יראה חשוד: במקרה הרע אתה מנסה להסתיר משהו, במקרה הטוב אתה טיפוס א-סוציאלי. נהדר. הדבר החיובי בכל העסק הוא שתוך זמן מה יצוצו חברות שיפברקו עבורכם פרופילים המציגים אתכם בתור הלווה המושלם, בעוד שהפרופיל האמיתי שלכם יהיה בכלל תחת שם בדוי. בקיצור, יכול מאוד להיות שהבנקים יהפכו למציאות את החזון של אריק שמידט – שאנשים ישנו את זהותם כדי להימלט מהררי המידע שנאסף עליהם.

יוניברסל, עשית לנו את העבודה

חברת ההקלטה יוניברסל הכניסה לעצמה גול עצמי מהדהד: החברה מנהלת מאבק משפטי נגד אתר שיתוף הקבצים MegaUpload, שאליו יכולים הגולשים להעלות תוכן, כנראה לא לגמרי חוקי. כחלק מנסיונות ההגנה של האתר, ועל רקע החשש מחוק SOPA, האתר דאג ששורה של אמנים יקליטו שיר התומך בו – ביניהם Will.I.Am מהבלאק אייד פיז (ומאינטל).

יוניברסל קפצה כנשוכת נחש, ומיהרה לדרוש את הסרת הסרטון מיוטיוב, בתואנה שהוא מפר זכויות יוצרים שלה. התוכן הוסר אוטומטית. Megaupload ערערו, והסרטון הושב. יוניברסל ערערה על הערעור, והוא הוסר.

יוניברסל. מאבק על זכויות יוצרים או סתם צנזורה? צילום: בלומברג

ואם כל הבלאגן הזה לא מספיק, אז מסתבר שבניגוד לדיווחים בכלי התקשורת – מעניין מי הפיץ אותם – Will.I.Am לא תמך בהורדת הסרטון מהרשת. יתר על כן, כל האמנים שהשתתפו בהפקת השיר של Megaupload חתמו על הסכמה להפצתו. במילים אחרות, מישהו במחלקת היח"צ של יוניברסל עושה עבודה נהדרת בהפיכת החברה לאויב הציבור.

ציוץ עוין בשעה שלוש

כמעט אף אחד לא שם לב, אבל קרן אפריקה – האזורים המוכים שכוללים את סומאליה, אתיופיה ואחרות – היא עכשיו אחת הזירות החמות ביותר במלחמה נגד הג'יהאד העולמי.

המיליציה האיסלמית המובילה בסומאליה, השבאב, לא הוכיחה את עצמה כהצלחה שלטונית. לא שקל להצליח בתחום הזה בסומאליה, אבל כל אדם עם שכל בקודקודו היה יכול לדעת שהרעיון של להחרים למקומיים את הגת שלהם, העלים הנרקוטיים שהם אוהבים ללעוס, הוא רעיון לא חכם. התוצאה היתה מרד הגת הראשון בהיסטוריה, כשהמקומיים העצבניים שולחים את ידם אל הקלאץ' הקרוב ובועטים את השבאב אל מחוץ למוגאדישו. יצוין שלא מדובר במיליציה מצחיקה באמת: היא ירתה לתוך בתי קולנוע וניסתה למנוע סיוע לנפגעות הרעב במדינה, בתואנה שגברים צריכים לקבל מזון קודם.

עכשיו, לציוצים האלה אין כמעט כל משמעות בסומאליה. למקומיים אין אוכל, חשמל הוא דבר נדיר, והחזקת מחשב נייד היא  עילה לרצח. הייצוא המקומי של סומאליה מורכב מפיראטים. לא: טוויטר משמש את השבאב כאמצעי למשוך אליהם סיוע חיצוני – הן בנשק, והן במתנדבים. האנגלית של דובר השבאב מצוינת (הוא יורד על השגיאות של הדובר הקנייתי) ואם יורשה לי לנחש, הוא חי שנים ארוכות מחוץ לסומאליה ואולי גם כעת לא פועל בה. חלק מהמתנדבים, שגם פוצצו את עצמם בפיגועים, הם סומאלים-אמריקאים. שימו לב לסכסוך הזה: למרבה הצער, הוא יגיע רחוק.

קצרצרים

גוגל החליטה להילחם בעבדות. כן, התופעה עדיין איתנו ולדברי גוגל יש כעת בעולם כ-27 מיליון עבדים. כדי להילחם בבעיה, שלדברי גוגל מטרידה אותה מאוד, היא תורמת 11.5 מיליון דולר, שעל פי ההערכות יספיקו לשחרורם של כ-12 אלף עבדים. כשגוגל אומרת שהיא מוטרדת מהנושא, כמובן, היא לא מציינת שהתרומה מהווה כ-0.1% מהכנסותיה. מזל שאצלנו נוהגים להיות נדיבים יותר. נכון, בנק לאומי?

מנכ"ל גוגל, לארי פייג'. מאבק בעבדות צילום: בלומברג

מיקרוסופט אישרה כי יש באג בווינדוס פון, ספציפית באפליקציית המסרונים של המערכת, שמאפשר לשבש את האפליקציה ולכבות את כל הגרוטאה. לדבריה, היא מודעת לבעיה ועובדת בקדחתנות על פתרון. אולי הרעיון להעניק מכשיר במתנה למי שידווחו על תוכנות זדוניות באנדרואיד לא היה כל כך מוצלח, אה?

בכל פעם שאתם מסתכלים על הממשלה שלכם, ומתחילים לתהות אם כל הרעיון הזה של הירידה מהעצים היה שווה את זה (ויש שאומרים שכבר היציאה מהמים היתה טעות), הסתכלו דרומה ותתעודדו – עוד יכול להיות גרוע יותר. בית משפט מצרי קיצץ בעונשו של בלוגר מקומי, מייקל נביל, ומעתה הוא יצטרך לבלות בכלא רק שנתיים במקום שלוש. פשעו של נביל? הוא העז לומר לחונטה הצבאית של מצרים מה הוא חושב עליה: שהעם נפטר מהדיקטטור אבל לא מהדיקטטורה. זו, בנדיבותה, הציעה לו להשתחרר מהכלא אם רק יכרע ברך בפניה ויתנצל. בדומה ללוחם אחר במשטר צבאי כובש, דב גרונר, נביל ידע שהתנצלות כזו היא הכרה בלגיטימציה של הכובשים - וסירב. אז עכשיו הוא הולך למאסר.

דני קוק, אידיוט מבריטניה שפתח עמוד פייסבוק שבו קרא לאנשים להצטרף אליו לפרעות בדיוק באמצע המהוות של אוגוסט, נידון אתמול (ד') לשלושים חודשי מאסר, אם כי הוא ישוחרר על תנאי עם ריצוי מחצית ממאסרו. רק 44 טמבלים אחרים הצטרפו לעמוד של קוק, ושום פרעות לא התרחשו בפועל, אבל מערכת המשפט הבריטית התייחסה אל האיום בכל הרצינות, אולי אף בשמץ של היסטריה.

ולעוד חדשות ממערכת המשפט הבריטית: עיתונאים יוכלו לצייץ כאוות נפשם מבתי המשפט של הממלכה המנוטרת. אנשים שלא מועסקים על ידי כלי תקשורת מוכר יצטרכו לקבל אישור, מחשש שהם ישפיעו על עדים ומושבעים. יצוין כי האישור מתייחס לטקסט בלבד – הקלטות, צילומים וסרטוני וידאו מבתי המשפט עדיין אסורים.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"