$
מוסף מובייל 2012

תחשבו על מספר: הדור הבא של המכשירים הניידים

שורה של מחקרים בארה"ב, אירופה ויפן הולכים לשנות את הדרך שבה אנחנו משתמשים בטלפונים ניידים ממש בשנים הקרובות. מחיוג באמצעות כוח המחשבה בלבד, דרך שליטה באמצעות תנועות ידיים באוויר ועד מכשירים גמישים שאפשר לעקם ולהגדיל מטלפון למסך בגודל מלא. העתיד נמצא ממש מעבר לפינה

איתי להט 08:2327.10.11

ניסוי מרתק שנערך באפריל האחרון באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו עשוי לשנות מקצה לקצה את הדרך שבה אנו מפעילים טלפונים סלולריים.

 

מוביל המחקר, פרופ' טצי־פינג יונג, חיבר אלקטרודות למדידת גלי מוח לקרקפותיהם של עשרה נבדקים והקרין להם ספרות על גבי מסך. המחשב קרא ולמד את הפעילות המוחית של הנבדקים בעת קריאת הספרות השונות, והשתמש במידע מאוחר יותר כדי לתרגם את מחשבותיהם של הנבדקים על מספרי טלפון כדי לבצע חיוג ישיר. כעבור מספר תרגולים יכלו הנבדקים לחשוב על מספר, ובמקום לחייג אותו באמצעות אצבעותיהם - הטלפון הסלולרי פשוט חייג אותו עבורם.

 

 

המחקר, שפורסם ב־Journal of Neural Engineering, עורר התרגשות בקרב חוקרי מוח ומפתחי קונספטים למכשירים סלולריים כאחד - האם בעתיד הלא רחוק נרכיב אוזנייה הכוללת אלקטרודה שתאפשר להפעיל את כל הפונקציות בטלפון בעזרת המחשבה בלבד? לדעת יונג, הדבר בהחלט אפשרי. "מהניסיון שלנו כל אחד יכול לעשות את זה", אמר יונג עם פרסום המחקר. "יש אנשים שמצטיינים בזה ואחרים פחות, אבל זאת יכולת שניתן לאמן ולהגיע לרמת דיוק גבוהה".

 

פראנב מיסטרי MIT מדגים את מערכת החוש השישי פראנב מיסטרי MIT מדגים את מערכת החוש השישי

 

המחקר של יונג הוא רק אחד מבין שורה של קונספטים ומחקרים שנבחנים בשנים האחרונות על ידי מדענים ויצרניות מכשירי הסלולר, שמבקשים להעצים את יכולות הטלפון הנייד אל מעבר לגבולות המחשבה המסורתיים. חלק מהטכנולוגיות האלה כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של ביצוע והטמעה במכשירים ניידים, וחלק מהן עדיין בגדר פנטזיה. מה שבטוח הוא שהדרך שבה אנחנו משתמשים בטלפונים ניידים, המצאה צעירה בת פחות מ־40 שנה, תשתנה בקרוב מקצה לקצה.

 

מחוות הידיים יהרגו את מסך המגע

 

אחת הטכנולוגיות החדשניות שצפויה לכבוש את שוק המכשירים הניידים בשנים הקרובות היא שילוב מקרן שמסוגל להציג מידע מתוך הטלפון הנייד על גבי אמצעים חיצוניים כקירות וידיים. הטכנולוגיה כבר הודגמה בכמה מכשירי קונספט ואפילו במכשירים עובדים ונמכרים, דוגמת ה־SH–05C שהציגה שארפ לפני כשנה. לפי "הוול סטריט ג'ורנל", מחקרים הראו כי מגמת שילוב המקרנים בטלפונים ניידים תלך ותתחזק, כשב־2014 צפויים בשוק יותר מ־40 מיליון מכשירים המשלבים מקרן זעיר אך בעל עוצמה. לפי הגדרות שארפ, המכשיר שלה מסוגל להקרין בעוצמה של 9 לומנס וברזולוציה של 640 על 360 פיקסל למשך 120 דקות עם סוללה מלאה. המקרנים פותחים בפני המשתמשים אפשרויות עצומות, החל מהקרנת משחקים על גבי קיר ועד להקרנת הולוגרמה של בן השיח.

 

לפרופ' פאטי מאייס מ־MIT ברור כי הדור הנוכחי של הטלפונים הסלולריים הוא רק שלב באבולוציה של המכשירים שנישא על גופנו יום–יום בעתיד. מאייס מתנסה זה שנים בשילוב מקרנים וטלפונים חכמים, ויחד עם תלמידה פראנב מיסטרי יצרה במעבדת המדיה של MIT את "החוש השישי" - מערכת ממוחשבת לבישה שמעצימה את יכולות התקשורת של המשתמשים בה ושהוצגה ב־2009. ב־MIT הרכיבו את המערכת מרכיבי מדף בעלות של 350 דולר בלבד, והיא כוללת מצלמת רשת איכותית, מקרן זעיר ונייד וממשק שמחבר את השניים לטלפון סלולרי, המשמש כיחידת תקשורת ומחשוב ניידת.

 

לפי מאייס, יכולות הטלפון יהיו רק יישום אחד מתוך רבים שיאפשר המכשיר שהיא והסטודנטים שלה מפתחים. מה שמייחד את המכשיר, שבשלב זה מאייס ותלמידיה עונדים על צווארם, הוא השילוב עם ממשק מחוותי - כלומר באמצעות מחוות ידיו של המשתמש. המכשיר נטול כפתורים ואפילו מסך מגע. במקום זאת המשתמש עונד על קצות אצבעותיו כיפות צבעוניות זעירות שמצלמת הרשת מזהה, ומתקשר עם המכשיר באמצעות תנועות ידיים ואצבעות בלבד.

 

אחד היישומים הבסיסיים של מערכת החוש השישי הוא קנבס ציור: המערכת מקרינה על הקיר את תנועות ידיו של המשתמש, המשמשות כמכחול ויוצרות ציור על הקיר. יישום מרשים יותר הוא תוכנת ניווט: מאייס מדגימה את היישום ובאמצעות תנועות ידיים אינטואיטיביות היא מותחת מפה המוקרנת על הקיר, מסמנת ריבוע עם אצבעותיה, ומותחת אותו שוב באופן שמתמקד בקטע שסימנה. גם יישום המצלמה פועל בצורה דומה: מאייס מסמנת ריבוע עם אצבעותיה, והמצלמה מצלמת את תוכנו. מאוחר יותר מאייס משתמשת במערכת כדי להקרין את התמונות על הקיר, ומזיזה, מסדרת ומתקנת כרצונה.

 

יחידת המחשוב שבמערכת החוש השישי מתחברת לאינטרנט ומספקת למשתמש גישה ישירה למידע, כאילו הוא מסתובב עם מחשב נייד ומקרן. אפשר למשל להקרין את תיק ההשקעות על קיר השירותים הציבוריים. כדי לבצע שיחת טלפון לא צריך לשלוף את המכשיר - במקום זאת המערכת מקרינה את לוח המספרים על היד, ומסוגלת להקרין תמונת וידיאו של בן השיח.

 

הצוות של מאייס ממשיך לבנות אפליקציות למכשיר. כך למשל יישומים מתוחכמים יותר הופכים חפצים סטטיים כעיתון לאינטראקטיביים: המערכת סורקת את כותרות העיתון ומקרינה מידע חדש ורלבנטי על העיתון עצמו. מאייס והצוות שמסייע לה מאמינים שהמחקר שלהם יהפוך בשנים הקרובות למוצר מצליח, מה שאומר שאחרי שהתרגלנו לראות אנשים מדברים אל עצמם בעזרת אוזנייה אלחוטית נצטרך להתרגל לראות אותם עושים גם תנועות ידיים מוזרות.

 

תצוגה תלת־ממדית בכל כיס

 

בקבוצת הפיתוח השבדית TAT תוקפים את החזון העתידי של ממשק המשתמש מזווית מעט שונה משל האנשים ב־MIT. מהנדסי TAT עוסקים בפיתוח ממשקי משתמש לטלפונים חכמים, והטכנולוגיה שלהם הוטמעה ב־475 מיליון מכשירי טלפון שנמכרו ב־2010 לבדה. עד לרכישתה בידי יצרנית בלקברי RIM בדצמבר האחרון עבדה TAT עם יצרניות נוספות כסמסונג ומוטורולה, וכעת היא מפתחת ממשקי משתמש עבור מכשירי בלקברי.

 

ב־TAT מפתחים ממשק שיזהה את תנועות היד של המשתמש באמצעות המצלמה המובנית במכשיר באופן שמזכיר את מערכת החוש השישי, אך הם גם שוקדים על פיתוחים נוספים העוסקים במסך המכשיר, שב־MIT זנחו לחלוטין.

 

בראיון לתוכנית הווידיאו של בלוג הטכנולוגיה אנגאדג'ט בספטמבר האחרון תיאר פול בלומדל, ממקימי TAT, את תפיסת החברה שלפיה מסכי המגע ייעלמו מהעולם ויוחלפו בטכנולוגיית זיהוי תנועה: "הטלפון שלך יצלצל להשכמת הבוקר ואתה רק תעביר את היד שלך מעליו כדי לכבות את הצלצול", אמר.

 

אחד הממשקים המעניינים שמפותחים ב־TAT הוא שילוב טכנולוגיית תלת־ממד במערכות הפעלה של מכשירים ניידים, ללא צורך בעזרים חיצוניים כמשקפיים מיוחדים. היכולת הזו הודגמה באפליקציית הניווט שתכננה החברה עבור יצרנית הסמארטפונים HTC ושהוצגה במחצית 2010, ומלבישה על שכבת המידע הדו־ממדית שכבה נוספת ההופכת את הניווט לתלת־ממדי.

 

אפליקציה אחרת שהוצגה באותה תקופה משדרגת את רשימת אנשי הקשר, ובאמצעות הטיה קלה של המכשיר מציגה את הרשימה בתצוגה אופקית בעלת עומק, שמשלבת את הפעילות החברתית של אנשי הקשר בצורת בלוני הודעות.

 

"אנחנו מאמינים שזהו פיצ'ר חזק של טלפונים חכמים שילך ויצבור תאוצה", אמר בלומדל על תצוגת התלת־ממד המובנית. "טלפונים צריכים לדמות טוב יותר את סביבת החיים הרגילה שלנו, והיא תלת־ממדית, תנועתית וחווייתית. אנחנו רוצים שאנשים יחליפו מידע ביניהם על ידי הקשה עדינה בין המכשירים, שזה יהיה דומה להתנהלות האנושית. ואנחנו בטוחים שממשקים כאלה יהיו יותר אינטואיטיביים עבור אנשים".

 

בלומדל אף חזה התפתחויות ביכולות הזיהוי של המכשירים, שיוכלו לזהות את בעליהם לפי קולם ולנהל בממשק קולי את כל האפליקציות במכשיר. אפליקציית השליטה הקולית Siri שהכניסה אפל בדגם החדש של האייפון בתחילת החודש היא צעד ברור בכיוון זה. לפי בלומדל, "המכשיר ידבר איתך בקול שאתה תבחר, אפילו בקולך שלך, ויספר לך מי מתקשר ומי השאיר הודעה. הוא יקריא את ההודעה ויקריא לך בדרך לעבודה חדשות שמותאמות אישית עבורך".

 

טלפון שמתקן את עצמו לבד

 

בענקית האלקטרוניקה סוני פירשו את השאיפה לגמישות פונקציונלית בצורה מילולית: ב־2007 החברה הציגה מסך גמיש בגודל 2 אינץ' וחצי העשוי מ־OLED גמיש ונראה כיריעת פלסטיק דקיקה. בשנים הקרובות מתכננת החברה להטמיע את הטכנולוגיה שהודגמה במסך זה במכשירי טלפון ניידים. התמונה שהוצגה במסך היתה באיכות נאה של 160 על 120 פיקסל, וכבר ב־2010 הציגה סוני דגם נוסף של מסך OLED גמיש ברזולוציה משופרת של 432 על 240 פיקסל. לשם השוואה, הרזולוציה המקובלת הטלפונים ניידים הקיימים היא 320 על 240 פיקסל.

 

לטענת סוני, מסכי ה־OLED הם לא רק דקים יותר אלא אף צורכים פחות אנרגיה ומאריכים את חיי הסוללה. בענקית האלקטרוניקה לא מסתפקים בתכנון מכשירים ניידים ומפנטזים על מוצר OLED גמיש שמתלבש על הגוף באופן אסתטי כרצועה דקיקה שהיא מסך וטלפון, שיכולה לשמש כצמיד או שעון. המכשיר הגמיש הזה יוכל להשתנות ולהציג תבניות ותמונות חדשות, לפי העדפת המשתמש.

 

בנוקיה הלכו רחוק עוד יותר עם פרויקט הקונספט השאפתני מורף (Morph), פיתוח משותף של יצרנית הסלולר הפינית ואוניברסיטת קיימברידג' הבריטית. מטרתו של מורף היא לתאר את האופן שבו מכשירים חכמים ישתמשו בעתיד בטכנולוגיית ננו־טכנולוגיה כדי להשיג פונקציונליות שכרגע היא בלתי אפשרית, כמו לייצר בעצמו את האנרגיה הנדרשת להפעלתו ולתקן את עצמו במקרה של קלקול.

 

לפי נוקיה, מורף יהיה מסך בלבד, ללא מסגרת או אמצעים נוספים, ויורכב ממעגלים חשמליים פוטוניים שיעניקו לו שקיפות, דקיקות וגמישות. הננו־טכנולגיה תאפשר דחיסה של עד 10,000 טרנזיסטורים על לא יותר מגודל של שערה על גב זבוב. תכונות אלה יאפשרו למורף להתקפל ולהימתח, כך שהוא יוכל לשמש כמכשיר בגודל כף יד, כטאבלט בגודל אייפד או אפילו כמסך מחשב בגודל מלא.

 

אבל אולי התכונה המלהיבה ביותר של המורף, בטח עבור לקוחות ישראלים, היא היכולת לשדרג אותו בלי להידרש להחליף מכשיר אצל ספק הסלולר. הננו־טכנולוגיה תאפשר לשדרג את המורף בקלות במעבדה מתאימה ולהוסיף לו תכונות חדשות. ואם בכל זאת יחליטו בעליו לזרוק אותו לטובת דגם חדש המשתמש בטכנולוגיה חדשנית עוד יותר שטרם הומצאה, הוא יתפרק באופן חרישי וידידותי לסביבה בעציץ הביתי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x