2. Broadlight - מרחיבה את הפס של העולם השלישי

Broadlight

מוצר: שבבי תקשורת אופטית בטכנולוגיות GPON

שנת הקמה: 2000

מייסדים: דידי איבנקובסקי, רן דרור, חיים בן עמרם, דוד לוי ורענן עברי

מנכ"ל: רענן גוירצמן

מספר עובדים: 120

השקעות: 55 מיליון דולר, רובם מהקרנות אז'ור, בנצ'מרק, סטאר, דלתא ויזראל סיד

לקוחות: חוואוי, ZTE, אריקסון, דילינק ומוטורולה

הכנסות ב־2010: 60-40 מיליון דולר

בשמונה השנים הראשונות לקיומה היתה ברודלייט יצרנית קטנה ולא רווחית של ציוד לתקשורת אופטית. היא מכרה

שבבים לרשתות כבלים שמעבירים שידורי טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה - אבל לאורך השנים רק מעטים קנו, שכן נדמה היה שברודלייט הימרה על הטכנולוגיה הלא נכונה. בעשור האחרון שני תקנים מתחרים על השליטה בעולם של טכנולוגיות הפס הרחב: EPON ו־GPON. המשתמש הקטן לא יבדיל ביניהם, אך בקרב יצרני ציוד התקשורת מדובר באיבה: ציוד שפועל לפי תקן אחד לא יכול להתחבר לציוד שפועל לפי התקן השני, וכל יצרן צריך לבחור בתקן ולקוות שיהיו לו קונים. ברודלייט הימרה על ה־GPON, ובשנים 2000–2008 הוא היה הפחות פופולרי.

ואז גורלה השתנה. במזרח הרחוק החלו לסלול עוד ועוד כבלים אופטיים לתקשורת מהירה, והם רצו דווקא GPON. השוק החל להכפיל עצמו מדי שנה: מ־2 מיליון קופסאות תקשורת (מרכזיות מקומיות לבניינים) ב־2009 ל־4 מיליון קופסאות ב־2010, ולפי הערכות ל־8 מיליון ב־2011, עם שוק צומח במהירות של כ־80 מיליון דולר בשנה. וברודלייט, שנותרה כל השנים נאמנה לאותו תקן זנוח, נהפכה באחת לשחקנית החזקה במגרש. בשנה שעברה היא כבר סומנה על ידי "כלכליסט" כהבטחה שיש לעקוב אחריה, ונכון לעכשיו היא שולטת, לפי הערכות, בכ־50% מהשוק, תוך שהיא מובילה על ענקיות תקשורת כגון ברודקום, מארוול ו־PCM-Sierra (שהסניף הישראלי שלה בהרצליה מפתח ציוד EPON). עם לקוחותיה של ברודלייט נמנות כל יצרניות ציוד התקשורת הגדולות, ובהן אריקסון, חוואוי, ZTE, אלקטל־לוסנט ומוטורולה.

ולא במקרה. התמחותה של ברודלייט ב־GPON מתגלה כמכרה זהב: בארצות העולם המתפתח מתבצע בשנים האחרונות שדרוג של תשתיות התקשורת בנות עשרות השנים, והביקוש לציוד תקשורת אופטית בסין, רוסיה, אוקראינה, מלזיה ואינדונזיה כבר עובר את זה שבמדינות המערב. כבר עתה ישנם אזורים נידחים באסיה שבהם אפשר לגלוש באינטרנט במהירות דמיונית של 2.5 גיגה־ביט לשנייה - פי 420 ממהירות הגלישה הממוצעת בישראל, שלפי מדד Netindex עומדת על 6.2 מגה־ביט לשנייה.

רענן גוירצמן. ברודלייט מסומנת כמועמדת לאקזיט או הנפקה לפי שווי של עד חצי מיליארד דולר צילום: תומי הרפז

ברודלייט כבר פתחה מחלקת פיתוח בסין, גייסה מהנדסים המתמחים בדרישות של מפעילות תקשורת סיניות כגון

צ'יינה טלקום, הגדילה את מצבת כוח האדם הישראלית ב־20%, וכנראה תגדיל אותה שוב השנה. ב־2010 החברה נהפכה לראשונה לרווחית, וכעת, לראשונה ב־11 שנות קיומה, היא מחפשת חברה לרכישה בתחום מתגי הגישה והתקשורת.

בכירים בשוק מסמנים כעת את ברודלייט כמועמדת רבת־פוטנציאל ליציאה לאקזיט או להנפקה, לפי שווי של עד חצי מיליארד דולר. מי שהבחין בשנה האחרונה באקזיטים המרשימים שנרשמו למפתחות של מוליכי תקשורת כגון פרוביג'נט, מובייל אקסס ווינטגרה, ורואה את עמדתה הנוחה של ברודלייט במירוץ להסתערות על רשתות הכבלים של המזרח, מבין שהיא יכולה להרשות לעצמה להשתעשע במחשבות כאלה.