הפיתוח ישראלי, הסרט אינטראקטיבי

ספרי הרפתקאות, שבהם הקורא היה צריך לבחור בעצמו את כיוון העלילה ולדלג בין העמודים, זכו לפופולריות בשנות השמונים והתשעים. ספרים אלו אמנם נעלמו מן המדפים בשנים האחרונות, אבל כעת מנסים מפתחים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב להביא את אותה הבשורה גם לעולם הסרטים וסדרות הטלוויזיה.

פרופ' ניצן בן שאול מהחוג לטלוויזיה וקולנוע, בשיתוף החוקרים גיא אבניון, אודי בן אריה ונועם קנולר, פיתח פלטפורמה מקוונת בשם InSplit, שמאפשרת לכל אדם ליצור סרטים אינטראקטיביים איכותיים באורך מלא, ושתהיה זמינה בחינם ברשת החל ב־15 בפברואר. במקביל, בקרוב יופץ לפלטפורמות דיגיטליות "Turbulence", סרט אינטראקטיבי באורך מלא שביים בן שאול ומציג את היכולות של InSplit.

"הצופה ירצה להתערב"

ביקורת לא כל הצופים ישמחו לקפוץ אל ה"מערבולת" הסרטים האינטראקטיביים מנסים לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית כדי לחזור אל מרכז הבמה. בכלל לא בטוח שהקהל מחכה להם שי רינגל לכתבה המלאה 

הפלטפורמה שפיתחו בן שאול ועמיתיו מורכבת משני יסודות: הראשון הוא תוכנה לעריכת וידיאו, שמאפשרת ליוצרים להעלות קליפים וליצור באמצעותם סרטים אינטראקטיביים באמצעות אפליקציית רשת או תוסף לתוכנות עריכת וידיאו מקצועיות. האלמנט השני הוא נגן וידיאו, שיאפשר לגולש לבחור את התקדמות העלילה, תוך מעבר חלק ובלתי מורגש עד כמה שניתן.

"העיקרון שעליו מתבססים המוצרים שלנו הוא שהאינטראקציה לא נגזרת משיקולים משחקיים או מיכולות מחשוב, אלא משיקולים דרמטיים", מסביר בן שאול בראיון ל"כלכליסט". "הצופה ירצה להתערב לא מכיוון שהוא במתח, אלא כי הוא הגיע להתפצלות דרמטית בעלילה שבה הוא רוצה להתערב, אבל סרט רגיל לא נותן לו. הרצף והזרימה נשמרים לאורך כל הדרך. אם הצופה לא מתערב הסרט ממשיך, ואם הוא כן בוחר להתערב, הסרט מתקדם לפי הבחירה שלו. אבל תמיד נשמר הרצף, ותמיד יש תחושה של סיום. אין לופים שמכתיבים את ההתנהלות, כמו במשחקי מחשב".

פרופ' בן שאול. "הרצף והזרימה נשמרים לאורך כל הדרך" צילום: אריאל בשור

את ההשראה למערכת, מספר בן שאול, סיפקו, מצד אחד, סרטים דוגמת "Run Lola Run" ו"דלתות מסתובבות", שמציגים כמה התפתחויות אפשריות שונות לאותה מסגרת סיפורית. מצד שני קיבל בן שאול השראה מתחום המחקר שלו. "במשך שנים אני מתעסק באסתטיקה של הדמיה דיגיטלית, איך מהפכת המחשוב השפיעה על הקולנוע והטלוויזיה, ולאן זה יכול ללכת. לאט לאט התחלתי לחשוב מדוע אינטראקציה עם דרמה לא הצליחה למרות הניסיונות שנעשו, ומתוך הכשלים שזיהיתי צמחו הרכיבים של המודל שפיתחתי".

לדברי בן שאול, הכשלים שזיהה בניסיונות קודמים נבעו בעיקר מהאוריינטציה של המפתחים, שבאו מעולם המחשבים, דבר שהביא להשרשת תפיסות שגויות בסרטים שנולדו. "אחת הטעויות היא אוריינטציה משחקית", הוא אומר. "כשאתה משחק במחשב, המטרות הן לא של חוויה דרמטית, אלא לצבור נקודות, לפתור חידות. זה הכשיל את רוב הנסיונות שנעשו. עוד כשל הוא מלכוד המחשוב: מכיוון שהמחשב מאפשר לעשות המון התפצלויות, המפתחים החליטו לתת כמה שיותר אינטראקציה. זה לא מעניין צופים, ודווקא צריך להגביל את האופציונליות. אפשר להסתפק גם בארבע או שלוש בחירות".

"וישנה גם התפיסה שכביכול צריך להכניס את המשתמש לתוך הסרט כמו שהוא נכנס לתוך המשחק, שתהיה הזדהות עם הגיבור. מכאן נולדו סרטים אינטראקטיביים מנקודת מבט של גוף ראשון. אבל אתה לא באמת מזדהה עם דמות בסרט ורואה בה את עצמך. היחס לדמויות הוא יחס לחבר, יחס של אמפתיה".

רוצים לתת מכשיר לכל צופה באולם

הבנות אלו היוו את הבסיס למודל שפיתח בן שאול. "המודל כולל רכיבים כמו רצף, סיומת, הגבלת בחירות, מעברים חלקים, וכמובן הרעיון של להוביל את הצופה לנקודה שבה הוא ירצה להתערב. אם אין עניין כזה, אז זה לא יעבוד. לכן הסרט שהפקנו והמערכות שאנחנו מפתחים לא יוצרים גימיק או משחק - אלא חוויה משמעותית לצופה שיכולה להיות רלבנטית להרבה ז'אנרים".

כרזת Turbulence. "הקהל השתגע מהחוויה"

בשלב זה, הפלטפורמה מיועדת לצפייה יחידנית בפלטפורמות דיגיטליות שונות ("האייפד מתאים באופן מושלם והוא אחת הכתובות העיקריות", אומר בן שאול). ואולם, במקביל מפתחים החוקרים גם מערכת שתאפשר צפייה משותפת של קהל רחב בסרטי InSplit.

"אחרי שזכינו בפרס בפסטיבל סרטים בברקלי, המארגנים רצו להקרין את הסרט באולם", מספר בן שאול. "חשבנו איך אפשר לעשות את זה ואשתי דפנה עברה עם מיקרופון מצופה לצופה תוך כדי ההקרנה, ובכל פעם שמישהו בקהל בחר משהו, הזנתי את הבחירה באמצעות מחשב. הקהל השתגע מהחוויה, ומזה צמח הרעיון לפתח מכשיר אינטראקטיבי לכל צופה באולם, שיאפשר גם בחירה של המשך העלילה על סמך רוב, אבל גם בחירה אישית של צופה אחר בכל פעם".

למיזם יש מודל עסקי, שאותו סירב בן שאול לפרט, והוא מחפש משקיעים. לפחות בשלב הראשון יוצעו בחינם כלי העריכה, הפשוט וגם המתקדם "אנחנו רוצים ליצור בסיס משתמשים באמצעים כמו תחרויות יוצרים שיתעסקו במערכת ויאמצו אותה, להכניס את הנושא לתודעה ואז לערב יוצרים מקצועיים, חברות פרסום וכן הלאה", אומר בן שאול.

הסטארט־אפ המתחרה של יוני בלוך? "אנחנו היינו שם קודם"

יוני בלוך. בן שאול: "ממה שראיתי, המערכת שלהם די פרימיטיבית" צילום: יריב כץ

InSplit היא לא הניסיון הראשון לבנות מערכת לסרטונים אינטראקטיביים, ואפילו לא הניסיון הישראלי היחיד בתקופה האחרונה. Interlude, סטארט־אפ ישראלי מייסודו של המוזיקאי יוני בלוך, מפתח גם הוא מערכת כזאת.

בדומה ל־InSplit, הפלטפורמה של Interlude מאפשרת ליוצרים, על בסיס חומר שצילמו והקליטו מראש, לבנות קליפ אינטראקטיבי שבו יכול הצופה לבחור את המשך העלילה. בהדגמות של המערכת הוצג סרטון ובו 200 צומתי החלטה שונים, שבסופם מתקבל קליפ אישי הבנוי לפי בחירות הגולש. את הקליפ הזה יכול הגולש לשמור, לשלוח לחברים, או אם אינו מרוצה מהתוצאה, ליצור מחדש.

החברה כבר זכתה בכמה פרסים, ואולם, לדברי בן שאול, הפלטפורמה שפותחה על ידיו נמצאת בשלב מתקדם הרבה יותר ומציעה יכולות מתקדמות יותר מ־Interlude: "יש להם יכולות דומות לשלנו, אבל אנחנו היינו קודם ויש לנו פטנט. Interlude מכוונים רק למוזיקה, וממה שראיתי זה די פרימיטיבי. יש פסקול ואפשר לעבור בין דימויים שונים שמלווים את הפסקול ולא יותר מזה. אנחנו היינו קודם ואנחנו הרבה יותר מתקדמים מהם". מ־Interlude לא התקבלה תגובה עד כה.