הפער הדיגיטלי: רק 30% מערביי ישראל מחוברים לרשת
זאת לעומת שיעור של 64% בקרב האוכלוסייה היהודית. כך עולה ממחקר שנערך בבית הספר לתקשורת של המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון, בהתבסס על סקר שפרסמה הלמ"ס לפני כ-10 חודשים
הפער בין שיעור המחוברים לרשת באוכלוסייה היהודית בישראל ובין שיעורם בקרב ערביי ישראל עומד על 34%: בעוד ש-64% מהיהודים בארץ נהנים מחיבור לאינטרנט, רק 30% מקרב האוכלוסייה הערבית שותפים לחגיגה הגלובלית, נכון לתחילת 2009. כך עולה ממחקר שערכו ד"ר אזי לב-און וד"ר סבינה ליסיצה
המחקר מבוסס על סקר נתוני השימוש באינטרנט שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך 2008, ותוצאותיו פורסמו לפני כ-10 חודשים. במסגרת המחקר ד"ר לב-און וד"ר ליסיצה ניתחו לעומק והצליבו את הנתונים שאספה הלמ"ס מ-7,327 נשאלים בגילאי 20 ומעלה מאוכלוסיות שונות בישראל (יהודים וערבים, עולים וותיקים, חרדים, מסורתיים וחילונים).
השימושים הנפוצים: חיפוש, דוא"ל והורדת קבצים
באופן לא מפתיע, השימושים הנפוצים ביותר בקרב הגולשים הישראלים הם חיפוש מידע ודואר אלקטרוני. השימוש השלישי בפופולריות שלו הוא הורדות קבצים. מהמחקר עולה כי בקרב האוכלוסייה הערבית המחוברת לרשת, הורדת קבצים היא השימוש היחיד שנפוץ יותר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית: 60% מערביי ישראל אמרו כי הם מורידים קבצים מהרשת, לעומת 55% בקרב האוכלוסייה היהודית.
בכל הנוגע לכלים חברתיים, כמו פורומים, צ'טים ושירותי מסרים מיידיים, רק 29% מקרב היהודים משתמשים בכלים אלה, ואילו אצל הערבים, רק 11%. הפער בשימוש בכלים חברתיים הולך ומצטמצם כשמדובר בבעלי חיבור לרשת (45% ו-36% אצל היהודים והערבים, בהתאמה).
יש לציין שחלק מהפרמטרים במחקר המנסים לנבא רמת שימוש באינטרנט, כגון השכלה והכנסה, מנבאים גם את רמת השימוש בכלים חברתיים ברשת - אולם לא ניתן להשתמש בפרמטרים אחרים, כגון מוצא אתני ומקום מגורים, כדי להבחין בין גולשים שמשתמשים בכלים חברתיים, וכאלו שלא.
במלים אחרות, ברגע שגולשים "חוצים את הפער הדיגיטלי" ומתחילים להשתמש באינטרנט, החסמים לשימוש בכלים חברתיים, הופכים נמוכים יותר. לדברי החוקרים, ממצא זה הינו בעל משמעות לתוכניות לצמצום הפער הדיגיטלי.
רק 26% מבני 60 ויותר גולשים ברשת
עוד עולה מהמחקר כי 35% הישראלים מוכנים לתת אמון ברשת כדי לשלם באמצעותה חשבונות, אך רק 16% מוכנים בפועל לעשות באמצעותה קניות. ניתן אולי להסביר את הפער הזה במידת אמון גבוהה יותר שממנה נהנים אתרי התשלומים שאולי נתפסים כבטוחים ואמינים יותר, לעומת אתרים פרטיים הנחשדים תמיד כמלכודות אשראי.
נתונים אחרים של המחקר, מפתיעים פחות: אין כמעט הבדל בשימוש ברשת בין נשים לגברים (56% אצל נשים לעומת 62% בקרב הגברים) או בין המרכז לפריפריה (54% בפריפריה, 63% במרכז).
רמת השימוש ברשת עולה ביחס ישר להשכלה ורמת הכנסה וביחס הפוך לגיל ומידת אדיקות דתית. השימוש ברשת בקרב גילאי 29-20 הוא 78%, לעומת 26% בלבד בגילאי 60 פלוס, ורק 24% מהחרדים עושים שימוש באינטרנט, לעומת 75% אצל החילונים.
