$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: סין בייתה את גוגל

סין "מרוצה מהציות של גוגל לחוק", מפלגת הפיראטים השוודית מפעילה ספק רשת, אדובי תוקעת מרפק בצלעות של אפל ומתקפת הבהמות של פורצ'אן על גוקר עולה מדרגה

יוסי גורביץ 13:0121.07.10

 

נשיאים ורוח וגשם אין

 

זוכרים את התקופה הסוערת ההיא, שבה גוגל עלתה על בריקדות, נופפה בדגלים, והבטיחה להסתער על ארמון החורף כדי להביא חירות למשתמשי הרשת, משום שלא יכלה יותר לעמוד במעמסה המוסרית של צנזור התוצאות שלה בסין? אז זה נגמר.

 

מלחמת גוגל-סין הראשונה הסתיימה בנצחון סיני חד משמעי: פקיד סיני בכיר במשרד התעשיה וטכנולוגיית המידע, הודיע שהוא "מרוצה" מהאופן שבו גוגל מצייתת לחוק הסיני. משמעותו של הביטוי הזה, כזכור, היא שגוגל משתפת פעולה עם דרישותיהן של הרשויות, וממשיכה לעוות את המידע שמגיע למשתמשי הרשת בסין. היא מנקה את המידע מכל פריט שעשוי להסב לממשלת הרודנות הגדולה בעולם אי נוחות.

 

מטה גוגל בסין. המדינה "מרוצים מהציות לחוק" מטה גוגל בסין. המדינה "מרוצים מהציות לחוק" צילום: בלומברג

 

גוגל טוענת שהיא עצמה איננה מצנזרת; טכנית זה נכון. היא פשוט מאפשרת לממשלה הסינית לבצע את הצנזורה. כנראה שלמרות כמה טריקים מבריקים – כמו המעבר להונג קונג – גורלו של המאבק הזה היה ידוע מראש. גוגל רוצה לעשות עסקים בסין. היא לא מוכנה לוותר על השוק הסיני. מי שרוצה לעשות עסקים שם, צריך את חותם הכשרות המגואל בדם של המפלגה הקומוניסטית הסינית. הדגלים הגבוהים שהניפה גוגל, כאשר קראה לחברות אחרות להפסיק לשתף פעולה עם משטר הגולגלות, קופלו בשקט. ואת זה אפשר היה לנבא כבר בינואר. גוגל לא רעה; היא רק משתפת פעולה עם המשטר הרצחני ביותר בהיסטוריה האנושית. כמו ש-IBM שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית ו"רק" מיחשבה את מחנות הריכוז. פעם קראו לזה הבנאליות של הרוע. היום קוראים לזה מחשבה על הדו"ח הרבעוני הבא.

 

ולמען הסרת ספק: יש חברות גרועות לא פחות וגרועות יותר מגוגל – יאהו, שהסגירה מתנגדי משטר, היא דוגמא מיידית – אבל אף אחת מהן לא ניהלה מאבק מתוקשר מול הרשויות הסיניות ולא התהדרה בסיסמה הנבובה של "אל תהיה רע".

 

דגל שחור (עם גולגולת) מעל הפרלמנט

 

מפלגת הפיראטים השוודית, ההוכחה הסופית – אחרי מפלגת הפדופילים ההולנדית – למשבר שבו שרויה הדמוקרטיה המערבית, עושה שימוש מעניין למדי בחסינות הפרלמנטרית שלה.

 

המפלגה התנדבה להציב שרתי רשת עבור אתר גניבת התוכן The Pirate Bay, שמתקשה למצוא ספקי רשת משום שבתי המשפט סוגרים אותם זה אחר זה, בתוך בניין הפרלמנט השוודי. המשמעות של השימוש החדשני – והלגיטימי לחלוטין; הדפוקים שבחרו בחברי המפלגה הזו בחרו בהם בדיוק לשם כך – בחסינות הוא שאי אפשר יהיה להחרים את השרתים הללו.

 

   צילום: אי פי אי

 

עכשיו הולכים במפלגה צעד אחד קדימה, והופכים לספקי רשת באופן כללי: הם הפעילו את Pirate ISP, ספק רשת ראשון בהיסטוריה שמטרתו המוצהרת היא גניבת תוכן וסיוע לגניבת תוכן, והוא יהיה זמין ללקוחות בסוף השנה. השירות מבטיח להגן על האנונימיות של הגנבים שישתמשו בשירותיו – שבניגוד לחברי הפרלמנט, אינם נהנים משום חסינות – ולספק שירות במחיר תחרותי. המשך יבוא, קרוב לוודאי.

 

רציתם מלחמה? קיבלתם

 

אפל יצאה לפני מספר חודשים למלחמה רבתי על שותפתה לשעבר, אדובי. ככה זה עם עקרבים: הם עוקצים תמיד. סטיב ג'ובס פרסם מאמר נגד אדובי ונגד פלאש. התוצאה היתה עריקה של אדובי למחנה של גוגל, שהבטיחה בעליצות שהאנדרואיד דווקא יתמוך בפלאש.

 

אייפון 4. ל-FaceTime מגיע מתחרה מכיוון לא צפוי אייפון 4. ל-FaceTime מגיע מתחרה מכיוון לא צפוי

עכשיו תורה של אדובי להשיב מהלומה, והיא מנסה ככל יכולתה לתקוע אצבע בעין של אפל. בגרוטאה האחרונה שלה, האייפון 4, הציגה אפל שני פיצ'רים חדשים ששווים התייחסות: העלאה משמעותית של רמת הרזולוציה בתמונה, ושיחת וידאו, אותה היא כינתה FaceTime (קרי, זמנפרצוף). הפיצ'ר האחרון כיכב בשורה של פרסומות של אפל ולמעשה הפך לדוגמן של הג'ודאספון.

 

אי לכך ובהתאם לזאת, הדגימה אתמול אדובי כלי משלה שמאפשר שיחות וידאו בטלפון, שמותאם למכשירי אנדרואיד של גוגל – ושבניגוד לזמנפרצוף, מאפשר שיחה אך ורק בין שני משתמשי אייפון 4, הכלי של אדובי מאפשר שיחה בין כל שני משתמשי אנדרואיד. לא שחסרות להם דרכים לשיחת וידאו.

 

ואיך קראו באדובי לשירות החדש, שעדיין בהליכי בדיקה? פלאשטיים. נאה. נאה.

 

מתקפת 4chan על Gawker נמשכת

 

דיווחנו אתמול על ההתקפות של אתר הבהמות 4chan על הבלוג גוקר (Gawker), לאחר שהאחרון דיווח על ההתעללות של חסרי החיים שם בילדה בת 11. מאז הדיווח, התגברו ההתקפות על גוקר ועל עובדיו.

 

במהלך אתמול, ניהלו האנרכיסטים-בשקל התקפות DoS על גוקר והצליחו להאט את האתר באופן ניכר במשך כשעה, הציפו את המייל של כמה מהעובדים בספאם, שלחו לאשתו של אחד הכותבים פעם אחר פעם סרטון פורנו – ובשיא של טעם רע, נשלחה אליה הודעה מאיזו משתמשת פייסבוק (לא ברור אם החשבון שלה נפרץ או שהיא משתתפת בפוגרום הווירטואלי) שבה נטען שהכותב בוגד באשתו עם המשתמשת הנ"ל.

 

המטרה של הבהמות היא לגרום לגוקר להפסיק לכתוב עליהם, מטרה משונה בהתחשב בכך שמדובר באסופת חסרי חיים שכל קיומה הוא בנסיונות דוחים לייצר כותרות. בגוקר לא מתכוונים לאפשר לאתר של פישרים למנוע מהם לעשות את עבודתם העיתונאית. הגיע הזמן לצעד נגדי, כמו – למשל – לחשוף את זהותם של כותבי פורצ'אן, ולראות כמה הם יאהבו את זה.

 

קצרצרים

 

אפל דיווחה אתמול על רבעון מוצלח נוסף שלה, ומניית אפל עלתה בכשני אחוזים, מה ששם אותה שמונה אחוזים מתחת לקו שבו הייתה לפני פרשת האנטנה. נו, על זה נאמר "פראיירים לא מתים" – מה שאי אפשר לומר על עובדי סדנאות היזע של אפל. עוד עובד של פוקסקון שם קץ לחייו בקפיצה. זה קורה, כזכור, לאחר שפוקסקון הצליחה לבלום את מגיפת ההתאבדויות בכך שהודיעה שתפסיק לפצות את משפחות המתאבדים.

 

אסוס, שהביאה לפופולריזציה של מחשבי הנטבוק, צפויה להכנס בקרוב לעסקי הטאבלטים. המכשיר שלה, Eee Tablet, צפוי להגיע לחנויות במהלך השנה ולהשתמש בגרסה העדכנית ביותר של מערכת ההפעלה אנדרואיד, שתהיה ככל הנראה 3.0 (ג'ינג'רברד). ההחלטה הראשונית של אסוס היתה להשתמש בחלונות CE, ששימש גם את מכשירי הקין, אבל, נו, כולנו יודעים מה קרה לקין.

  

גוגל ערכה שינוי מסיבי במנוע חיפוש התמונות שלה, כך שהוא נראה יותר מגניב וידידותי למשתמש. האמת, הוא נראה הרבה יותר כמו בינג, מנוע החיפוש של מיקרוסופט. מי היה הברנש שאמר ש"חיקוי הוא הצורה הכנה ביותר של חנופה"?

 

לשוק יש דרך אכזרית מאד לומר דברים: דיווח שפורסם אתמול שנוקיה מחפשת מנכ"ל חדש במקום הנוכחי, אוֹלִי-פֵּקַה קַלַאסווֹאוּ, הזניק את מניות החברה ב-2.2%. מעניין איזה זינוק יירשם כשהוא אכן יוחלף – ועצוב לחשוב על קלאסוואו, שהקדיש את מחצית חייו לחברה, מביט בצג המחשב שלו ומקבל את הידיעה הזו.

 

הבדיחה הנפוצה ביותר על המגזין פלייבוי היא שגברים מעמידים פנים שהם רוכשים אותו בשביל המאמרים. בקרוב אפשר יהיה להעמיד את הבדיחה במבחן: החברה, שכמו עיתוני פורנו אחרים נמצאת במשבר חריף עקב התחרות הזולה ברשת, שבנוסף לכל הצרות מאפשרת גם צפיה בווידאו ולא רק בתמונות, הודיעה שהיא תוציא בקרוב מהדורה של האתר שתהיה "בטוחה לעבודה". בינתיים הוא מכיל תמונות של נשים בהלבשה תחתונה ומאמרים קצרים. פלייבוי יצא לשוק בשנות החמישים הפוריטניות, שבהן היה קשה מאד לשים יד על ארוטיקה ראויה לשמה, ותוך פחות מעשור הפך לשם דבר. היכולת שלו להתחרות בהיצע הארוטיקה של הרשת מוגבלת, בלשון המעטה, ויהיה מעניין לראות אם הרשת תהפוך אותו למגזין סגנון חיים ותו לא.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x