אנוביט נחשפת: "נפרוץ את תקרת הזכוכית של ההייטק הישראלי"
אנוביט של אודי וינשטיין ואריאל מייסלוס נחשבת לאחת החברות המסקרנות בתעשיית ההייטק הישראלית. אחרי שנים של עבודה בחשאי, החברה חושפת את המוצר הבא שלה: שרת אחסון לארגונים שאמור לשנות את פני תעשיית הפלאש העולמית
חברת אנוביט (anobit), הסטארט־אפ החדש של פרופ' אודי וינשטיין, יוצאת לאוויר העולם: לאחר שנים של עבודה בחסות החשיכה, בשבוע האחרון נחשפה החברה לציבור. הסיבה: המוצר שהיא משיקה - שרת אחסון ייחודי לארגונים, נחשף בימים האחרונים בפני התקשורת המקצועית בארה"ב. החשיפה מאפשרת הצצה לאחת החברות המסקרנות ביותר שקמו בענף ההייטק הישראלי.
אנוביט מסקרנת בעיקר בזכות מייסדיה, "נבחרת החלומות" של ההייטק הישראלי. אותה נבחרת כוללת, כאמור, את פרופ' וינשטיין שמכר ב־1999 את חברת ליבית שייסד לטקסס אינסטרומנטס האמריקאית תמורת 365 מיליון דולר; את שותפו של וינשטיין למכירה, ד"ר אופיר שלוי; את אריאל מייסלוס, שמכר את פסעבה ל־PMC-Sierra ב־2006 תמורת 305 מיליון דולר; ואת דרור סלעי, מי שכיהן כסמנכ"ל המכירות של ליבית ופסעבה בעת מכירתן.
יותר מידע, יותר אמינות
באנוביט פיתחו בשנים האחרונות שבב ייחודי המאפשר אחסון מידע רב יותר על גבי התקני הפלאש, המוכרים לכולנו מהדיסק און קי. אנוביט התמקדה בפתרון בעיית אובדן האמינות הנגרמת לזיכרון הפלאש, כאשר מאוחסן בו יותר מידע. מייסדי החברה תקפו את הבעיה באמצעות פתרון מתחום עיבוד האותות.
"הצלחנו לשפר את אמינות תאי הזיכרון עד פי 20", אומר סלעי, סמנכ"ל השיווק של אנוביט."אמינות נמדדת במספר הפעמים שאפשר לכתוב ולמחוק מידע על אותו תא זיכרון. אנחנו שיפרנו את אמינות הזיכרון מרמה של 3,000 כתיבות ומחיקות לכ־50,000, שיפור ששווה לתעשייה המון כסף ומוריד את מחירי הזיכרון דרמטית". לדברי סלעי, "טכנולוגיית עיבוד האותות של אנוביט מסננת את ה'רעשים' שנגרמים בתהליך כתיבת המידע על גבי תא הזיכרון, ועל ידי כך מוזילה את המוצר". שמה של אנוביט - Add Another Bit - נגזר מכך.
אנוביט מציעה שלושה קווים של מוצרים. הראשון הוא שבב הנמכר בתצורה מלאה או חלקית (ליבת השבב) ליצרניות התקני פלאש. קו המוצרים השני כולל ערכות דיסק און קי או כונני SSD ללפטופים, המיועדים ליצרניות מחשבים. את שני קווי המוצרים הללו, המיועדים בסופו של דבר למגזר הפרטי, החלה אנוביט למכור ליצרניות בשנה שעברה. קו המוצרים השלישי, שאותו השיקה החברה בימים האחרונים - לראשונה תחת המותג שלה - הוא שרת אחסון חדשני המיועד לארגונים.
רוצים לצמוח עם השוק
על פי ההערכות, ענף שבבי הפלאש מגלגל כיום כ־20 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, המוצר החדש של אנוביט פונה לשוק חדש לחלוטין המגלגל כיום מאות מיליוני דולרים בלבד. באנוביט טוענים כי שוק זה צפוי לצמוח ולגלגל כ־4 מיליארד דולר בשנה עד 2015.
"זהו שוק רווחי, עם מספר מצומצם יחסית של לקוחות", אומר סלעי. "בשוק הזה יש חשיבות גדולה לאמינות הייצור, ולכן היתרון שלנו בו גדול יותר. זו הסיבה שהחלטנו לצאת דווקא עם המוצר הזה לשוק תחת השם שלנו". בינתיים החלה החברה לייצר כבר אלפי יחידות מהמוצר החדש ליצרנית מוצרי אחסון גדולה - הלקוח המשמעותי הראשון של המוצר.
"תעשיית הפלאש מהירה יותר מתעשיית המעבדים בנוסח 'פנטיום'. היא שוברת את חוק מור ומכווצת מדי שנה במחצית את גודל הרכיבים ותאי הזיכרון שמסוגלים להידחס בתוך שבב אחד", מסביר סלעי. "אנוביט נכנסת כעת לשוק השרתים בארגונים, שעד כה חשש לאמץ שרתי SSD בגלל מחירם הגבוה של כוננים אמינים מספיק. זהו שוק צעיר ביותר שהחל לפעול לפני חמש שנים בלבד.
"תחשוב על הבנקים הגדולים שעד היום רובם משתמשים בשרתים הכוללים דיסקים מכניים שדורשים זמן רב לעבד מידע. הם יקרים מאוד לתחזוקה והחישוב עצמו אורך זמן רב. עם זאת, כונן SSD שבנוי מרכיבי פלאש מהיר פי 100 ואיננו מתחמם כמו השרתים המכאניים - מה שחוסך את תהליכי הקירור היקרים. עם זאת, מוצרי ה-SSD הקיימים יקרים ביותר ויכולים להגיע עד כ-10,000 דולר לכל 200 ג'יגה-בייט, כך שדרוש פתרון להוזלתם בשביל להניע את השוק הזה".
עד כמה אתם מוזילים את העלויות?
"כאשר מדובר במוצרים פשוטים שעד כה התבססו על תא זיכרון בעל ביט אחד, אנחנו מאפשרים הוספה של ביט נוסף לכל תא באותה עלות. במקרה זה, העלות יכולה לרדת עד פי ארבעה".
התחלתם למכור לפני יותר משנה. אפשר לומר שצמחתם עם המשבר העולמי.
"אנחנו כמעט לא רגישים לתנודות בשוק הפלאש", אומר סלעי. "כשהשוק חזק, כמו שהוא עכשיו, אנחנו חוסכים ליצרניות זמן הוצאה של מוצר חדש לשוק, לעתים אפילו בשני רבעונים שלמים - מה שיכול לחסוך מאות מיליוני דולרים לחברה - ומסייעים להורדת המחירים שהם יכולים להציע. כשהשוק חלש, כפי שהיה לפני כשנה, אנחנו מסייעים לאותן יצרניות לשפר את אחוזי הרווחיות שלהם".
"הערכה רבה בשוק"
לדברי סלעי, תעשיית הפלאש מורכבת ממעט שחקנים, ו"כולם מכירים את כולם. אלה תמיד אותן שש יצרניות פלאש גדולות (סמסונג, טושיבה, מיקרון, אינטל, סנדיסק והייניקס - א"ג), ותמיד אותם יצרני מוצרים כמו נוקיה או אפל. אלה כבר מכירים אותנו, ויש להם הערכה רבה כלפי המוצרים שהוצאנו".
כמו כל סטארט־אפ ישראלי, אתם אמנם חלוצים בתחומכם, אך בקרוב תעמדו בפני תחרות. איך תתמודדו איתה?
"כל החברות שאנו עובדים איתן ודאי רוצות לפתח משהו דומה. הפטנטים שלנו אמנם מוגנים, אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים לנוח על זרי הדפנה. אנחנו צריכים להוציא לשוק מוצרים חדשניים ללא הפסקה כדי להוביל. השוק שבו אנו נמצאים זז במהירות רבה. לעומת זאת, זה שוק עם הזדמנויות רבות, ואנחנו בהחלט רוצים להגיע רחוק, להקים חברה שהיא לא רק רווחית, אלא גם מביאה ערך לעולם".
עד כמה זה מציאותי מבחינתכם לחשוב על גדילה לממדים של חברה שמעסיקה אלפי עובדים ומרוויחה מאות מיליונים?
"יש לנו חלומות כאלה. אמנם אין הרבה חברות שנהפכו לגדולות, אבל נשמח לפרוץ את תקרת הזכוכית של התעשייה הישראלית. אף על פי שכבר הייתי מעורב בכמה חברות שנמכרו בסופו של דבר, אינני מאמין ביזמים שבונים חברה במטרה למכור אותה. גם בליבית או בפסעבה לא התכוונו למכור את החברה מראש, אלה היו דברים שקרו בדרך. אלה היו חברות שעמדו על הרגליים בזכות עצמן".
