דואר אדום ועידות

6-15: ממסך מגע ועד סרטוני נישה

וגם: השבב שנלחם בפשע, הרמזור הירוק של התעבורה הסלולרית, תגי הזיהוי שמחוברים ברשת, הספרנית האלקטרונית ועוד

אסף גלעד 00:3519.04.10

6. N-trig - מגע הזהב של מסך המגע

"תורידו את הידיים מהמקלדת!". זה מה שאמר השנה מנכ"ל מיקרוסופט סטיב באלמר בכנס החדשנות העולמי CES בלאס וגאס, בזמן שנופף במחשב נייד בעל מסך מגע מתוצרת HP, שעליו התנוסס יישום הקריאה של אמזון, קינדל. הדגם שהציג באלמר כלל מסך מגע ייחודי מתוצרת החברה הישראלית אנטריג (trig־N), שמעניק גם יכולות של מולטי־טאץ' וגם את האפשרות לכתוב עליו בעט דיגיטלי.

לפרויקט המלא - 50 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2010 - לחצו כאן

זו לא היתה הפעם הראשונה שבה חיבק באלמר את המוצר של החברה הקטנה מכפר סבא. בשנים האחרונות הפך באלמר לסוכן המכירות העיקרי של אנטריג, לאחר שיתוף פעולה הדוק בין שתי החברות שכבר החל ב־2004, עם תחילת עבודות הפיתוח של מערכת ההפעלה ווינדוס 7. שיתוף פעולה זה הגיע לשיאו בהשקעה גדולה של 24 מיליון דולר שהובילה מיקרוסופט בחברה הישראלית בתחילת 2009, השקעת ההון סיכון הגדולה ביותר שהובילה מיקרוסופט בחברה ישראלית.

לני אנגלהרט (מימין), עמיחי בן דויד ויקי לוזון, מבכירי אנטריג. מיקרוסופט מחבקת את המוצר צילום: בועז אופנהיים

האמון האדיר שהביעה מיקרוסופט בגלוי בחברה, עם חזון מסכי המגע של ווינדוס 7 שזכה בינתיים להצלחה יחסית, הפכו את אנטריג לספקית הפופולרית ביותר של מסכים ליצרניות צמרת כמו דל, טושיבה, לנובו ו־HP, תחילה בדגמים יקרים, שפנו בעיקר למגזר העסקי או ללקוחות פרימיום, ולאחר מכן גם לדגמים הפשוטים יותר. היתרון המרכזי של אנטריג, טוענים בחברה, מבוסס על משקל מסך נמוך: 200 גרם לדגמים הגדולים ביותר, כמו גם הדיוק והיכולת של המסך להבחין בין מצב של נגיעה בטעות לבין נגיעה מכוונת.

לפי דו"חות פיננסים פנימיים שנחשפו באחרונה, מכירותיה של אנטריג זינקו לשיא של 41 מיליון דולר ב־2009, בהשוואה ל־18.5 מיליון דולר בשנה שלפניה. הלוואה של 5 מיליון דולר שנטלה ב־2008, שעליה היתה חתומה בריבית של 10%, הוחזרה במלואה בתוך שנה.

המומנטום החיובי שבו נמצאת החברה הוא זה שגרם למנכ"ל עמיחי בן דוד להכריז בשנה שעברה על כוונתו להוציא את החברה להנפקה במחצית השניה של 2010. שוויה של החברה אינו ידוע, אך הגיוס שהתבצע לפני שנה, בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי, שיקף לה כבר אז שווי של 104 מיליון דולר. אחרי ההשקה של ווינדוס 7 השנה, שכבר נמצאת בכ־10% משוק המחשבים אשר המחוברים לרשת, נראה שערכה של אנטריג רק ימשיך לעלות בהדרגה בשנה הקרובה והיא מתכננת גיוס נוסף של עשרות מיליוני דולרים.

N-trig

מוצר מרכזי: מסך מגע שמאפשר כתיבה בעט דיגיטלי

שנת הקמה: 1999

מספר עובדים: 130

מייסד ונשיא: מאיר מורג

גיוסים: 75 מיליון דולר

הכנסות ב־2009: 41 מיליון דולר

משקיעים בולטים: מיקרוסופט, הקרנות אוורגרין, קיינן, אורום, מרינר וצ'לנג'ר

לקוחות בולטים: HP, טושיבה, דל ולנובו

7. cVidya - הפשע הסלולרי לא משתלם

חברת הסטארט־אפ סיבידיה (cVidya) הרעידה בשנה שעברה את שוק הטלקום כאשר רכשה מידי אלרון שבשליטת אי.די.בי את החברה הבורסאית איסיטל (ECtel) תמורת 20.5 מיליון דולר. איש לא האמין שהחברה הקטנה, שבקושי מלאו לה עשור, תרכוש את אגדת הטלקום של נוחי דנקנר. אך לזכותה של סיבידיה עמדו מצבה הרעוע של איסיטל במסחר, מצבה האיתן של הרוכשת ומעורבותו הישירה של שלמה דוברת בעסקה.

מאז פרוץ המשבר שרויות המפעילות הסלולריות בלחץ גדול. אם עד אז הן נדרשו להראות צמיחה בנתח השוק, הדגש עתה הוא על חיסכון ועל הפרדה בין לקוחות רווחיים ללקוחות שגורמים למערכת הפסדים. עם רכישת ECtel נהפכה סיבידיה לחברה הגדולה בעולם - מבחינת מספר לקוחות ומוצרים משלימים - בפיתוח מערכות תוכנה לניהול הכנסות. מהו ניהול הכנסות? כדי לעמוד בזמינות מלאה למיליוני לקוחות, נאלצות מפעילות הטלפוניה לוותר על פרומיל של אמינות במערכות המידע שלהן. עובדה זו מאלצת אותן להתמודד עם תקלות ואי־נעימויות כגון חיוב כפול, אי־הפקת חשבוניות, תמחור שגוי של מבצעים ואובדן נתונים. המערכת של סיבידיה מנטרת את עשרות אלפי המבצעים ואת מיליוני חשבונות הלקוחות ומבצעת התאמה מלאה ביניהם.

מייסד ומנכ"ל סיבידיה, אלון אגינסקי. במקום הראשון בניהול הכנסות צילום: עמית שעל

לאחר צמיחה של 83% ב־2008 צמחה סיבידיה ב־35% בשנה שעברה. רכישת איסיטל הפכה אותה לחברה שמגלגלת 40 מיליון דולר, לאחר שהכניסה קרוב ל־20 מיליון דולר קודם לכן. בשנה החולפת גייסה סיבידיה לקוחות חדשים כגון בל קנדה וטלפוניקה ספרד, ובזכות הרכישה צירפה לקוחות גדולים כמו AT&T, רוס טלקום, פורטוגל טלקום וכל חברות הטלקום בישראל. רכישת איסיטל מאפשרת לה להציע שירותי ניהול רמאויות (Fraud Management) ולזהות סוכני מכירות של כרטיסי פרה־פייד, שנוטים ליטול סבסודים מכמה חברות סלולריות במקביל לעצמם על חשבון הלקוחות, והשיקה מערכת לניהול טעויות במסלקות כספים. סיבידיה רוצה להתרחב גם לניהול צפיות הווידיאו וכל תוכן שנצרך באמצעות מפעילות, ולהתרחב לשווקים כמו ענף הקמעונאות והמדיה.

cVidya

מוצר מרכזי: מערכות לניהול הכנסות וניהול רמאויות בחברות טלקום

שנת הקמה: 2001

מספר עובדים: 300

מייסד ומנכ"ל: אלון אגינסקי

גיוסים: 34 מיליון דולר

הכנסות ב־2009: 40 מיליון דולר לסיבידיה ואיסיטל יחד

משקיעים בולטים: כרמל, הייפריון, באטרי, סטאר, סטייג' וואן וחיים מר

לקוחות בולטים: בל קנדה, וירג'ין, טלפוניקה וסלקום

8. Broadlight - שמים פס רחב

בשנתיים האחרונות הכריזו ממשלות שונות בעולם על פריסת תשתיות אופטיות, ובהן אוסטרליה, צרפת, הודו וסין, ומפעילות תקשורת במדינות כמו ספרד, יפן, בריטניה וארה"ב כבר מוציאות לפועל פריסות ענק בתחום. בהתאם לכך, גדל מספר בתי האב בעולם המחוברים לתשתיות אופטיות מ־10 מיליון ב־2008 לכ־50 מיליון כיום. התחזית של חברת המחקר גרטנר מדברת על 140 מיליון בשנת 2012. ככה זה כשהרשתות האופטיות יכולות להוביל מידע במהירות שמגיעה ל־2.5 גיגה־ביט לשנייה, ובעתיד הלא רחוק אפילו ל־400 גיגה־ביט לשנייה. לשם השוואה, הרשתות המהירות של בזק והוט הכריזו על יכולת תיאורטית של 100 מגה־ביט לשנייה.

ברודלייט (Broadlight), שהימרה על אחד משני התקנים הבולטים בתחום האופטי, ה־GPON, לא זכתה להצלחה כאשר התקן המתחרה EPON שימש כתקן המקובל בשוק האופטי המצומצם בשנים האחרונות - שוק שהובל בין השאר בידי פסעבה הישראלית שנרכשה בידי PMC-Sierra. אך מאז 2008 הצמיחה המואצת בפריסת תשתיות תקשורת - שמובלת על ידי ענקיות תקשורת עולמיות כמו צ'יינה מובייל, פראנס טלקום, וודאפון, בריטיש טלקום וטלקום איטליה - נעשה בתקן GPON, ומאפשר לברודלייט, שחקנית כמעט יחידה בתחום, לצמוח בשיעורים מרשימים חרף המשבר העולמי.

מנכ"ל ברודלייט רענן גבירצמן. יותר מ-50% בנתח השוק העולמי של טכנולוגיית GPON צילום: עמית שעל

נתח השוק של ברודלייט עולה כיום על 50% בשוק ה־GPON, כאשר היא מובילה על מתחרות גדולות ממנה, כגון ענקית התקשורת ברודקום. המומנטום האופטי מתרחש בכל העולם, אך מובל בידי סין, שבונה שכונות שלמות המבוססות אך ורק על קופסאות תקשורת אופטיות חדישות ביותר. ברודלייט מספקת את המוח המצוי בלב הצמיחה הזו, שסייעה לה לסיים את 2009 עם הכנסות של 20 מיליון דולר, וצפויה לחצות את קו 30 מיליון הדולר עד סוף השנה.

בעידן שבו חברות הסלולר כורעות תחת עומס תעבורת הנתונים, וספקיות התקשורת מזהות כי הביקוש לצריכת מידע באינטרנט גדול על התשתיות שלהן, עליהן לגרות את הלקוחות לצרוך מידע כאוות נפשם בבית. ברודלייט מסייעת להן בשיפור התעבורה. בשנה הקרובה עליה לשמור על מעמדה המוביל בענף ה־GPON, להוביל את התחרות עם ענקיות שבבי התקשורת כגון פריסקייל וברודקום ולפתח מוצרים משלימים כגון שבבי תקשורת בתקנים נוספים.

Broadlight

מוצר מרכזי: שבבים לתקשורת אופטית בטכנולוגיות GPON

שנת הקמה: 2000

מספר עובדים: 100

מייסדים: דידי איבנקובסקי, רן דרור, חיים בן עמרם, דוד לוי, רענן עברי

גיוסים: 55 מיליון דולר

הכנסות ב־2009: 20 מיליון דולר

משקיעים בולטים: הקרנות אז'ור, בנצ'מרק, סטאר, דלתא ויזראל סיד

לקוחות בולטים: חוואוי, אריקסון ומוטורולה

9. Provigent - הרמזור הירוק של התעבורה הסלולרית

מכשירי הסמארטפון בארה"ב תופסים נתח של 28% משוק הסלולר, אך הם אחראים למרבית התעבורה הסלולרית במדינה. עד תום 2011 יגדל שיעורם ליותר מ־40% - וזהו כבר נתון שמפחיד מאוד את המפעילות. הפוטנציאל הטמון בזינוק החד בגלישה הסלולרית עומד בצלו של העומס המאיים לשתק את פעילותן של רשתות הסלולר. על רקע ההיסטריה הזאת קל להבין את הצמיחה האדירה של פרוביג'נט (Provigent). חברת הסטארט־אפ הישראלית הכפילה את הכנסותיה ב־2008, ושוב בשנה שלאחריה, לסכום של 30–20 מיליון דולר. סך הכל צמחה פרוביג'נט בשנתיים האחרונות בשיעור של 300%–400%, שיעור מהיר יותר מהעלייה במספר עובדיה.

במהלך השנה וחצי של המשבר האחרון התמזל מזלה פעמיים. היא היתה אחת מחברות הסטארט־אפ המעטות שקיבלו השקעות בחודשים שלאחר התמוטטות ליהמן ברדרס, כאשר גייסה 10 מיליון דולר בדצמבר 2008. סיבוב זה הגיע כולו מקרן לייטספיד, משקיעה חדשה בחברה. בפעם השנייה היא הרוויחה מכך שמתחרותיה הגדולות הרבות, כמו אינטרסל שיצאה משוק שבבי התקשורת, ניזוקו מהמשבר הכלכלי.

עובד בחברת פרוביג'נט. צמיחה של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות צילום: אוראל כהן

את שבבי התקשורת שמייצרת פרוביג'נט, המשמשים להאצת התעבורה בין הרשת הסלולרית לרשת האינטרנט, מוכרת החברה לספקיות אינטגרציה המתמחות במכירת ציוד ושירותים לחברות סלולר. החברה מתמחה בשבבים הנמצאים בנקודה החמה ביותר ברשתות הסלולר כיום - עמוד השדרה של הרשת, המצוי בין האנטנות לבין רשת תקשורת האינטרנט. ענף זה דורש הרחבות, פריסות ושדרוגים ללא הפסקה. השבב של פרוביג'נט מתווך בין הרשת הסלולרית לבין האינטרנט בכל הפרוטוקולים הקיימים על גבי קווי נחושת וכבלים אופטיים, והוא מסוגל להעביר נתונים בקצבים המגיעים עד 800 מגה־ביט לשנייה. זאת באמצעות אלגוריתמים המבצעים אופטימיזציה של נצילות קו התעבורה - הן באמצעות הגברת הקצב, והן באמצעות הגדלת מספר הקווים על אותו הפס. התכנון של מפעילות הסלולר בעולם לעבור לדור הרביעי אינו מרתיע את פרוביג'נט, שהטכנולוגיה שלה אינה קשורה לשיטה שבה משדרות הרשתות הסלולריות אלא רק לאופן חיבורן לאינטרנט. הצמיחה של פרוביג'נט צפויה להמשיך בשנה הקרובה ותקרב את החברה, הנחשבת לרווחית, להנפקה בשנתיים הקרובות.

Provigent

מוצר מרכזי: שבבי תקשורת להאצת התעבורה שבין הרשת הסלולרית לרשת האינטרנט

שנת הקמה: 2000

מספר עובדים: 60

מייסדים: דן חרש וגיא רשף

גיוסים: 55 מיליון דולר

הכנסות ב־2009: 20–30 מיליון דולר

משקיעים בולטים: לייטספיד, אנדרו וויטרבי (מייסד קוואלקום), ריי סטטה (מקים חברת אנלוג דיביסס), פיטנגו וסקויה

10. Aeroscout - תגי הזיהוי שמחוברים לרשת

חברת אירוסקאוט (Aeroscout) לקחה צעד אחד קדימה את הרעיון שטמון בתגיות המוצמדות לבגדים או לספרים בחנויות - וחיברה אותן לרשת. החברה הישראלית נהפכה בשנים האחרונות לספקית תגיות מבוססות WiFi לרשתות בתי חולים, מפעלים וחברות שליחויות. התגיות שלה לא רק מספרות היכן נמצאים האובייקטים, אלא גם מה המהירות שבה הם נעים, באיזו טמפרטורה הם נמצאים ואפילו מה רמת הלחות סביבם. בבתי חולים נמצאים השבבים על גבי ציוד רפואי כמו משאבות אינפוזיה, מיטות וכיסאות גלגלים.

בשנה האחרונה שיפרה אירוסקאוט את אחיזתה בשוק הרפואי, שהוא השוק המרכזי שלה, כאשר 100 בתי חולים חדשים הצטרפו לפורטפוליו הלקוחות שלה. אירוסקאוט מתכוונת להשיק אף שבבים שמסוגלים לנטר תנועה של חולים במחלות כמו אלצהיימר וחולי נפש בתוך בית החולים, ושבב שמזעיק באופן אוטומטי אחות במקרה חירום רפואי.

אירוסקאוט פעילה גם בשוק הייצור, ושבביה נמצאים במכרות, אסדות קידוח, מפעלי רכב, בחברות תעופה כמו בואינג, במפעלי שבבים כמו פריסקייל ובמפעלי ייצור צמיגים וזכוכית. בשנה האחרונה השיקה החברה חיישן חדשני שמסוגל לגלות דליפות גז ולהתריע עליהן נוסף על כך, חנכה החברה בשנה האחרונה סגמנט חדש: תגי זיהוי לחברות שילוח, וכבר חתמה על הסכם עם TNT, חברת השליחויות הרביעית בגודלה בעולם.

את מוצרי החברה מפיצות חברות תקשורת גדולות כגון AT&T, יבמ, פיליפיס מדיקל, NEC, סיסקו ומוטורולה. את הכנסותיה היא מקבלת מכל מערכת תגיות שנמכרת, ולפי היקף הנכסים הדרושים לאיכון. 2009 היתה עבור אירוסקאוט שנת שיא, עם הכנסות של כ־30–40 מיליון דולר, ורווחיות ראשונה. לפיכך, הקולות לצאת להנפקה בקרוב גוברים בקרב קרנות התומכות בה.

Aeroscout

מוצר מרכזי: תגיות מבוססות WiFi לבקרת טמפרטורה, לחות ותנועה

שנת הקמה: 1999

מספר עובדים: 150

מנכ"ל ומייסד: יובל בר־גיל

גיוסים: 67 מיליון דולר

הכנסות ב־2009: 30–40 מיליון דולר

משקיעים בולטים: סיסקו ואינטל, הקרנות גריילוק, מנלו, סטאר ופיטנגו

לקוחות בולטים: רשתות בתי חולים כגון אדבנטיס והנרי מאיו, חברת השליחויות TNT

בכירי אירוסקאוט. לקחה את התגיות המוצמדות לבגדים בחנויות צעד אחד קדימה צילום: צפריר אביוב

11. SuperDerivatives - "לוי יצחק" של האופציות

סופרדריבטיבס (SuperDerivatives), שמספקת מערכות ותוכנות לתמחור אופציות, נטועה עמוק במגזר הפיננסי. כמוהו, גם היא נפגעה מהמשבר הכלכלי ב־2008 ועברה תהליך של התייעלות ופיטורים. אך שנה וחצי אחרי משבר קרנות הגידור והמשכנתאות, בחברה מדווחים שהפעילות חזרה לעצמה לחלוטין. את 2009 סיימה סופרדריבטיבס עם עלייה של 26% בהכנסות, לכ־60 מיליון דולר בשנה. ייתכן שהחברה אף תחצה את קו 100 מיליון הדולר ב־2010. גם התוכניות מלפני שנתיים לצאת להנפקה הוצאו מהמגירה לקראת 2011.

המוצר המקורי של החברה, מערכת לחישוב שווי אופציות במטבעות, מהווה כיום רק 40% ממחזור ההכנסות שלה. מוצר זה מאפשר למשקיעים לנהל חשיפה לאופציות על מטבעות ושערי ריביות, ולהימנע מהפסדים מיותרים באמצעות אלגוריתמים מתמטיים מורכבים. בשנים האחרונות פותחה בחברה שורת מוצרים משלימים: מערכת תמחור אופציות לריביות, למניות, לסחורות ולמוצרי אשראי. אל מאגר לקוחותיה, שכולל את רוב הבנקים הגדולים בעולם והטריידרים המרכזיים, הצטרפו השנה מספר לקוחות מפתח כמו הבנק הסיני ICBC, חברת הספנות Gearbulk (שעושה שימוש במערכת לניהול סיכונים לעלויות הובלה בים) וענקית הנפט הרוסית Rosneft.

סופרדריבטיבס נהנית מירידה משמעותית בתחרות בעקבות המשבר הכלכלי. בנקים רבים, שבעבר החליטו לבנות מערכות דומות מבפנים, חדלו מפעילות הפיתוח ומעדיפים לרכוש את המערכת מבחוץ. כך הגיע בשנה האחרונה נתח סופרדריבטיבס לכ־30% מכלל שוק התמחור לנגזרות. מלבד הכנה לקראת הנפקה בטווח הארוך, מצפים לסופרדריבטיבס כמה אתגרים, ובהם התרחבות לשוק האלגוטריידינג וצמיחה על ידי רכישות.

SuperDerivatives

מוצר מרכזי: מערכות ותוכנות לתמחור אופציות

שנת הקמה: 2000

מספר עובדים: 350

מייסד: ד"ר דודי גרשון

גיוסים: 50 מיליון דולר, לפי הערכות

הכנסות ב־2009: 60–70 מיליון דולר

משקיעים בולטים: פיטנגו, לואיס רניירי, סקוט שיי, סם סומך, אקסל פרטנרס ופלנוס

לקוחות בולטים: בנק ICBC, כיל, Gearbulk ספנות

12. Ex Libris -הספרנית האלקטרונית

אקס ליבריס (Ex Libris) היא ההוכחה לכך שאפשר לקיים חברה צומחת ורווחית גם לאחר רכישה כפולה. לפני שנתיים נמכרה החברה, בפעם השנייה מאז שנוסדה, לקרן הפרייבט אקוויטי לידס בעסקה המוערכת ביותר מ־170 מיליון דולר. זאת רק שנתיים לאחר שנמכרה לקרן פרנסיסקו פרטנרס ב־62 מיליון דולר. כיום כבר שוקלים בחברה הנפקה או אפילו מכירה שלישית לקרן אחרת, שוב - ברווח.

נשיא ומנכ"ל אקס ליבריס מתי שם-טוב צילום: בועז אופנהיים

מאז שנרכשה ב־2008 גדלו הכנסותיה של יצרנית התוכנה לניהול ספריות אקדמיות לכ־85 מיליון דולר, עלייה שנתית של 10 מיליון דולר. בתוך שלוש שנים מתכוונים בחברה להגיע לכ־120 מיליון דולר בהכנסות — נתון שיקל על אקס ליבריס לצאת להנפקה בנאסד"ק.

החברה, שמובלת על ידי הנשיא והמנכ"ל מתי שם־טוב, ממשיכה בינתיים לשרת את הקצה העליון של המוסדות האקדמיים, בהם MIT, הרווארד וייל. בשנה האחרונה השיקה החברה תוכנות נוספות ומתוחכמות יותר, למשל מנוע המלצות למאמרים המשמש מדענים וחוקרים באמצעות איסוף של נתונים ומאמרים ממאות אוניברסיטאות. בחברה כבר חושבים על יציאה מחוץ לספרייה אל שאר הקמפוס באמצעות יישומי מחקר נוספים, כגון תוכנה לניהול ושיפור תהליכי מחקר אקדמיים.

Ex Libris

מוצר מרכזי: מערכות לניהול ספריות ומחקר אקדמי

שנת הקמה: 1983

מספר עובדים: 400

מייסדים: עזריאל מורג ואודי ערד

הכנסות ב־2009: 85 מיליון דולר

משקיעים בולטים: לידס אקוויטי

לקוחות בולטים: MIT, ייל והרווארד

13. Kontera - המפרסם האוטומטי

גם השנה המשיכה חברת קונטרה (Kontera) לתפוס גל על הצמיחה האדירה בענף הפרסום המקוון. המוצר שהמציאה - סימון אוטומטי של מילים בעלות פוטנציאל מסחרי בכתבות ברשת והפיכתן ללינק לפרסומת - ממשיך לצבור פופולריות. קונטרה חתמה השנה על הסכמים עם מפרסמים מהשורה הראשונה, כמו אופיס דיפו, פורד, ג'נרל אלקטריק, יצרנית הבלאקברי RIM וענקיות הסלולר האמריקאיות ספרינט וורייזון. הטכנולוגיה של קונטרה לא עוצרת בסימון מילים והפיכתן ללינקים. במקרה של פורד, לדוגמה, המערכת מנתחת את הטקסט ומזהה אם זו כתבה שעוסקת במכוניות משומשות או חדשות או כתבה על מכוניות ספורט או מכוניות משפחתיות. לאחר מכן היא בוחרת את המילים הרצויות, ובו־בזמן מביאה בחשבון גורמים כגון תחומי העניין של הגולש והרלבנטיות של המילה לפרסומת.

מייסדי קונטרה אסף חנקין ויואב שחם צילום: עמית שעל

הטכנולוגיה הייחודית של קונטרה הפכה אותה לחברה הממוקמת על התפר שבין חברה טכנולוגית לסוכנות פרסום. לצד מרכז הפיתוח הישראלי, שמעסיק כ־70 עובדים, היא מעסיקה עוד עשרות סוכני מכירות ופרסום בניו יורק. את הכנסותיה מפרסום היא חולקת עם אתרי התוכן שבהם היא פעילה, כמו USA Today וסמארט מאני. הכנסותיה ב־2009 עמדו, לפי הערכות, על 40 מיליון דולר.

בשנה האחרונה גייסה החברה 15 מיליון דולר מהקרנות כרמל, סקויה וטנאיה - גוף ההשקעות לשעבר של ליהמן ברדרס. קונטרה אף כמעט הכפילה את מספר העובדים שלה, ל־140 כיום. על פי אתר קומסקור, קונטרה נחשבת לרשת הפרסום ה־21 בעולם מבחינת מספר הגולשים (כ־100 מיליון בחודש). בחברה שואבים עידוד מההנפקות האחרונות בענף האונליין ומנקודת הרתיחה בתחום הרכישות והמיזוגים, ושועטים בכל הכוח לקראת הנפקה. בהנחה שהצמיחה האדירה בהכנסותיה ובמספר לקוחותיה תמשיך באותו קצב, תוכל קונטרה לצבור מומנטום ולהגיע לשם כבר בשנה הקרובה.

Kontera

מוצר: פרסום מבוסס ניתוח טקסט באתרי תוכן

שנת הקמה: 2003

מספר עובדים: 140

מייסדים: יואב שחם, אסף חנקין והנית ויטוס

גיוסים: 34 מיליון דולר

הכנסות ב־2009: 40 מיליון דולר

משקיעים בולטים: סקויה, טנאיה וכרמל ונצ'רס

לקוחות בולטים: HP ,RIM, ורייזון וספרינט

14. Attenti - השבב שנלחם בפשע

אטנטי (Attenti), שעד השנה שעברה עוד נקראה דמאטק ונסחרה במשך 13 שנה בבורסה בלונדון, היא דוגמה ליתרון שיכולה להקנות רכישה על ידי קרן פרייבט אקוויטי כתחליף לאקזיט. קרן פרנסיסקו פרטנרס, שרכשה גם את אקס־ליבריס, רכשה את החברה ב־2009. כיום היא שוקלת הנפקה בנאסד"ק - מהלך שספק אם היתה מגיעה אליו ללא ההשקעה האדירה של קרן פרייבט אקוויטי.

דמאטק, שהכנסותיה ב־2009 מוערכת בכ־40 עד 50 מיליון דולר, זכורה בעיקר כיצרנית של אזיקונים המולבשים על ידיהם או רגליהם של אסירים בבתי כלא או כאלה המוחזקים במאסר בית. האזיקון האלקטרוני של החברה משדר אותות למערכת מרכזית מבוססת GPS על מיקומו של האסיר או על ניסיון כלשהו לפגוע במערכת או באזיקון עצמו. המוצר, שנועדה בעיקר לממשלות, למשטרות ולבתי סוהר ולמוסדות ביטחוניים אחרים נהפך לאחת ממערכות הבקרה המועדפות על ממשלות ארצות הברית, סינגפור, אוסטרליה, ניו זילנד ועוד.

ב־2009 יצאו המערכות של אטנטי לראשונה גם אל הרחוב כדי להילחם באלימות במשפחה. בספרד הוחלט כי שופט יוכל לכפות על המתעלל וגם על קורבנו לענוד את אזיקון הבקרה של אטנטי. השנה חוקקו 15 מדינות בארה"ב חוק דומה, ואטנטי כבר בדרך אליהן.

Attenti

מוצר מרכזי: מערכות בקרה על תנועת אסירים, עצירים ועברייני אלימות במשפחה

שנת הקמה: 1990

מספר עובדים: 300

מייסדים: מייק גולדשטין, דורון דוברת, אבישי אראל

גיוסים: 20 מיליון דולר

הכנסות ב־2009: 40–50 מיליון דולר

משקיעים בולטים: פרנסיסקו פרטנרס, סקויה וקרן קאבנדיש

לקוחות: רשות בתי הכלא של שבדיה, המשרד לשוויון בספרד

15. 5min - שולטת בסרטוני הנישה

חברת הסטארט־אפ הקטנה 5min מתל אביב נהפכה בשנתיים האחרונות לאחת ההפתעות הגדולות של ענף הווידיאו באינטרנט. הבלוג הפופולרי טק־קראנץ' כינה אותה "ה־Hulu של סרטי הנישה" והעריך כי היא מועמדת ודאית לרכישה ב־2010, ככל הנראה על ידי ענקית תוכני הנישה בארה"ב, Scripps.

5min פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לקחת מאתרי תוכן סרטי וידיאו נישתיים - למשל בנושאי אוכל, רכילות, טכנולוגיה, היסטוריה ועיצוב פנים - ולהפיץ אותם בכמה שיותר אתרים רלבנטיים. 5min שותלת סרטים בכאלף אתרים, עם החזון שבכל טקסט ישולב גם סרטון רלבנטי. החברה היא כיום המפיצה הבלעדית של סרטונים מאתרים כמו CNET, אתר הטכנולוגיה של CBS וסרטי ערוץ !E.

הטכנולוגיה מאתרת באופן אוטומטי הקשרים, ומשתילה עליהם סרט וידיאו. אך 5min לא היתה נהפכת להצלחה לולא היתה בעלת הזכויות על הסרטים שהיא מפיצה. 5min השתדלה שלא להיכנס לבור שאליו נפלו יוטיוב ומטהקפה: מפרסמים לא אוהבים שהמותג שלהם מתנוסס על סרטים חובבניים שנעשו על ידי משתמשים וסרטוני פספוסים, ולכן היא התמקדה בסרטי נישה שיצאו מהפקות איכותיות. החברה רשמה ב־2009 צמיחה שנתית של כ־1,000% בהיקף הגולשים, וכיום צופים בה 32 מיליון איש בחודש. הכנסותיה ב־2009 מוערכות ב־4 עד 5 מיליון דולר. היא גם נחשבת לחברת תוכני הווידיאו המובילה בארצות הברית בקטגוריות של עיצוב פנים וגננות, אוכל, משחקי וידיאו וטכנולוגיה.

למרות ההצלחה ניצבים בפני 5min שני אתגרים: איטיות המעבר של תקציבי פרסום מהטלוויזיה לוידיאו ברשת, והמאבק במתחרה Demand Media של מייסדי מייספייס, שגייסו 500 מיליון דולר. לשם השוואה, 5min גייסה עד כה רק 13 מיליון דולר.