לטוב או לרע, אפל מעוררת רגשות קיצוניים: או שאוהבים אותה אהבת אמת, או ששונאים אותה שנאת מוות. אוהדי החברה, Fanboys בלעז, עיוורים לכל מגרעותיה ויוצאים להגנתה בלהט. מנגד, מבקריה שמחים לאידה על כל מעידה קלה. גם מוצרי החברה ומעשיה זוכים ליחס דומה, ולסיקור תקשורתי קיצוני להדהים.

על רקע זה, קל להבין את הסיקור הנרחב שלו זוכה סוגיית תנאי העבודה במפעלים שאיתם עובדת אפל. הדברים אינם נעימים לקריאה, אבל אסור לחשוב שאפל היא החברה היחידה שסובלת מבעיות כאלה. כל חברות הטכנולוגיה, כולן ללא יוצא מן הכלל, נעזרות במפעלים במזרח ליצירת החלקים והרכבת המוצרים שלהן. יהיה זה תמים לחשוב שהתנאים במפעלים אלה טובים מהותית מהמפעלים שאיתם עובדת אפל.

הצד האפל של אפל בדם וביזע נרכיב אייפון למערב דו"ח שנתי של אפל חושף: יותר ממחצית המפעלים שמספקים ציוד למכשירי החברה, מעסיקים עובדים מעבר ל־60 שעות בשבוע. מפעלים אחרים אינם מקפידים על מניעת פציעות או איכות הסביבה. ועל מה אפל לא מספרת? ארז רומס, 2 תגובות לכתבה המלאה 

וכמובן, המפעלים שבהם התגלו ליקויים לא עובדים רק עם אפל, אלא גם עם חברות אחרות. כך למשל, Foxconn, היצרן הסיני שמרכיב את האייפודים והאייפונים של אפל, שב־2006 דווח כי הוא מנצל את עובדיו, עובד גם עם דל וגם עם HP. כמו כן, הוא מייצר רכיבים עבור פלייסטיישן של סוני, Wii של נינטנדו, Xbox 360 של מיקרוסופט, קינדל של אמזון ועוד מוצרים וחברות רבים.

הבעיה לא נעצרת בחברות הטכנולוגיה. תעשיות רבות אחריות, כמו תעשיית הטקסטיל והנעליים, מנצלות את עובדיהן, כשנייקי ידועה לשמצה במיוחד בתחום זה.

אז למה רק אפל נמצאת במוקד הדיונים? מאותה הסיבה שכולם רוצים לדבר על האייפד בלבד, בעוד שטאבלטים אחרים ומעניינים באותה המידה של חברות מוכרות לא פחות זכו להתעלמות כמעט. לטוב או לרע, אפל פשוט מעניינת יותר את התקשורת ואת הצרכנים.