"זוהי הודעה מוקלטת": דואר הזבל מגיע לטלפון

התסריט הבא אמור להישמע מוכר לרובכם: שעת ערב, אתם יושבים על הספה בבית, ופתאום מצלצל הטלפון. מעבר לקו נשמע קול אנושי, אולם לאחר כמה שניות מתברר שמדובר בהודעה מוקלטת, שאינה מעוניינת בדיאלוג.

בחודשים האחרונים גוברת תופעת השיחות השיווקיות המוקלטות המופצות למנויי הטלפונים הקוויים. הודעות אלה אף הולכות ומשתכללות — מהודעה דמוית פרסומת ברדיו, עברו בחודשים האחרונים מפיצי ההודעות להציע משחקים אינטראקטיביים המבטיחים למשתתפים בהם פרסים, אם בסיום המשחק ישאירו את פרטיהם במשיבון הקולי שמעברו השני של הקו. אם בעבר ניתן היה רק להתעצבן מהתופעה אך לא יותר מכך, הרי שכניסתו לתוקף בדצמבר 2008 של חוק דואר הזבל, או בשמו התקני "תיקון 40 לסעיף 30א(ב) לחוק התקשורת התשמ"ב 1982", הגדיר את המעשה כנוגד את החוק.

איור: יונתן וקסמן

במשרד התקשורת מבהירים כי על פי התיקון, "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת". החוק מתיר פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, שבמסגרתה מחויב הפונה לפרט את זהותו, ואם לא קיבל את אישורו של בית העסק להמשך הדיאלוג ביניהם, כל פנייה נוספת תיחשב עבירה על החוק.

אפשר להתלונן במשטרה

אזרח החש כי שולח ההודעה לא מילא אחר לשון החוק, רשאי להגיש תלונה במשטרה כנגד הגוף המטריד ולתבוע אותו בתביעה אזרחית, והחוק אף מאפשר לבית המשפט לקבוע פיצויים של עד 1,000 שקל ללא הוכחת נזק. סעיף 30א(ה) לחוק קובע כי מפרסם המשגר דבר פרסומת מחויב לציין בו באופן בולט וברור, בין היתר, את שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו.

החוק קובע כי תחת ההגדרה של "דבר פרסומת" נמצאים "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". בתקופה שקדמה לבחירות לכנסת ניצלו מפלגות רבות את העובדה שתעמולת בחירות אינה כלולה בלשון החוק, ורבות מהן עשו שימוש במערכות הפצה של מסרים קוליים.

לכאורה, החוק אף אינו מונע מארגוני צדקה וארגונים חברתיים אחרים לעשות שימוש בשיטות הפצה שכאלו, הן בדואר אלקטרוני והן במערכות טלפוניות, אולם רובם ככולם יודעים כי מדובר בשיטת שיווק שאינה אהודה, בלשון המעטה, על האזרחים, וכי סביר להניח ששימוש בה יפגע במטרתן.

המאבק בספאם לחברות הסטארט־אפ פתרונים יש גם אמצעים טכנולוגיים שמאפשרים להילחם בתופעת הספאם בטלפון גילעד נס לכתבה המלאה 

החוק, אם כן, מגדיר את השיחות הללו כעבירה, ומאפשר לאזרח לפעול כנגד המטרידים. אך כדי לפעול כנגדם יש למצוא את פרטיהם - וכאן טמונה הבעיה. ההודעות השיווקיות המוקלטות אינן מציינות את זהות המפרסם ולא נותנות את הפרטים הנדרשים כדי לפנות אליו. בכמה מהמקרים הן פשוט כוללות הודעה מוקלטת שעם סיומה מתנתקת השיחה, ולעתים הן מזמינות את הלקוח הפוטנציאלי להשאיר את פרטיו ומבטיחות לחזור אליו, בלי שהן מכילות פריט זיהוי כלשהו על הגוף המפרסם.

על האזרח, אם כן, לבצע את עבודת הבילוש בעצמו. פנייה של האזרח לספק הטלפוניה שלו - בזק, HOT, סמייל 012 ואחרות - כדי לאתר את שולח ההודעות ולגרום להפסקתן, תחשוף בפניו כי החוק אינו מתיר לספקיות אלו למסור מידע על לקוחותיהן לכל גוף ללא צו שופט או הוראת גוף מוסמך אחר. הטיעון הזה הגיוני - כשם שאנו מצפים מהחברה שלא תמסור עלינו מידע לאחרים, כך היא נמנעת מלמסור לנו מידע על לקוחות אחרים.

דרך הפעולה היחידה שנותרה, אם כן, היא הגשת תלונה במשטרת ישראל, אך משיחות עם גורמים בענף עולה כי אף שהתופעה מוכרת ומטרידה בתי אב רבים, הפנייה למשטרה נחשבת פעולה הגוזלת זמן ומאמץ, כך שלרוב האזרח המוטרד פשוט מוותר על התענוג וממשיך לסבול ממתקפת ההודעות השיווקיות.

בקרוב: הטרדות בסלולר

מבזק נמסר: "לבזק אין כל יכולת או סמכות לצנזר הודעות קוליות מטעם כל גוף שהוא למעט הודעות של בזק ללקוחותיה". לגבי חשיפת מקור השיחה נמסר מבזק כי "באפשרות החברה למסור פרטים מן הסוג הזה רק בהתאם לצו שיפוטי או בהתאם להוראת גוף מוסמך על פי דין". תגובות דומות התקבלו משאר ספקיות הטלפוניה הפנים־ארצית. איתור מקור השיחה במדויק אפשרי רק אם היא החלה ומסתיימת באותה רשת, כלומר לקוח בזק המצלצל ללקוח בזק. ברגע שלקוח מרשת אחת מצלצל לרשת אחרת, יש צורך בשיתוף פעולה של שתי הרשתות כדי לשרטט את נתיב השיחה. גם אם תפעל המשטרה לקבלת המידע מכל הספקיות הישראליות המעורבות, הרי שמקור חלק מהשיחות המוקלטות מגיע מחוץ לישראל (ראו מסגרת), ומצריך שיתוף פעולה עם ספקיות תקשורת זרות".

כל עוד מתבצעות השיחות הללו לטלפונים נייחים, האזרח מוטרד אך אינו מוציא מכיסו כסף. כשהתופעה תחל לתקוף גם מספרי טלפון סלולריים, נתחיל להרגיש אותה בכיסנו - שיחה המתקבלת בטלפון הסלולרי ולא נענית מגיעה לתא הקולי, ושאיבת ההודעה מחויבת בזמן אוויר. גרוע מכך: בעת שהייה בחו"ל, הלקוח משלם על שיחות נכנסות מחירים גבוהים במיוחד, כך שגם אם ניתקנו את השיחה לאחר כמה שניות, חויבנו בכמה שקלים.

בחברות הסלולריות טוענים כי לא ידוע להם על כמות מהותית, אם בכלל, של תלונות בנושא זה, כך שנכון לעכשיו מדובר באיום עתידי, אך משמעותי. לכשיתרחש, גם החברות הסלולריות לא יעניקו למתלוננים את המידע על מקור השיחה, על פי חוק.

אך יש כנראה אור בקצה המנהרה — בעקבות פנייתנו למשרד התקשורת נמסר לנו כי משרד התקשורת מודע לתופעת השיחות השיווקיות והוא עומד להשלים בתקופה הקרובה את בדיקתו בעניין האפשרות לקבלת מידע על אודות מקור השיחה, בעיקר בהיבטים של הגנת הפרטיות והשמירה על האינטרסים הצרכניים. במשרד לא היו מוכנים להתחייב על לוחות הזמנים לסיומה של אותה בדיקה, אך ציינו שהעניין מצוי בסדר העדיפויות של שר התקשורת בתחום הצרכני.