$
דו"ח טכנולוגי

טכנולוגי על הבוקר: החיים זה לא גוגלפלקס

דור האינטרנט מגיע לעבודה וחוטף הלם מהתנאים; תופעה: לבנים באריזות אייפוד; כמה מקום נשאר לעיתונות ביקורתית בעולם שבו סופרים כל קליק; ומה הסיכויים האמיתיים של גוגל לפלוש לשוק מערכות ההפעלה

יוסי גורביץ 10:2213.07.09

אבל, אבל, אבל... זה כל כך פרימיטיבי!

 

דו"ח של צוות מגייסים של הצי האמריקאי, שיצא לפני כשנתיים, בחן את פוטנציאל הגיוס של דור הצעירים הנוכחי, וכותביו סבלו מהלם קל עד גבה גלי. לדבריהם, מגע בין התרבויות השונות הוא בעייתי משום שהדור החדש הוא "במובנים מסוימים, צורת חיים זרה". מדובר, אמרו בצי בתיעוב בלתי מוסתר, באספסוף בלתי מחונך, מפונק, של "נרקיסיסטים מכורים לשבחים". הם גם מאוד, מאד, אבל מאוד, מחוברים למגוון כלי תקשורת. למעשה, הם מתקשים להתנהל כשהם לא מחוברים. הצי המליץ על קורס בצורות הסלנג החדשות – המלצה שבפני עצמה מהווה הוכחה לכך שהממסד הצבאי מנותק לחלוטין – כדי שאפשר יהיה לתקשר עם צורות החיים האלה. לא שיש הרבה טעם בכך: רק 3% מהם אמרו שהם שוקלים להתגייס, בהשוואה ל-26% ב-2001.

 

עכשיו הדור הזה מגיע למקומות העבודה, ומגלה שהחיים הם לא גוגלפלקס, מגרש המשחקים שבו אנשי גוגל מעבירים את יום העבודה. חלק ניכר ממקומות העבודה מטיל הגבלות משמעותיות על הגלישה של עובדיו; אתרים אסורים מקובלים הם פייסבוק (מגנט של בזבוז זמן) וג'ימייל, אמצעי נהדר לשליחה של חומר ממקום העבודה החוצה. התוצאה היא עובדים מתוסכלים, שמרגישים שהם דוחפים דינוזאור שלא רוצה לזוז אל המאה ה-21. הדינוזאור, מצידו, מצביע בטלף רופס לעבר ההמצאה ההיא מהמאה ה-19, שעון הנוכחות.

 

מחקרים כבר העלו שבזבוז זמן בעבודה מעלה, ולא מוריד, את היצירתיות – כל זמן שבזבוז הזמן לא עולה על כ-20% מהזמן במשרד. חוקרים תוהים אם יש באמת הבדל בין "שיחות הקולר" הישנות, או "הפסקות העישון" שעדיין נפוצות, ובין גיחות חוזרות ונשנות לפייסבוק.

 

יתר על כן, עלייתם של הסמארטפונים הופכת את כל נושא הבילוש אחרי עובדים להרבה יותר סיזיפי. התוצאה היא שחלק מהמעסיקים התחילו לשנות כיוון, והם עורכים ניסויים בפתיחת הרשת לגלישה בזמן העבודה.

 

אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על כל העסק הזה. אחרי הכל, לחלק ניכר מהעובדים כבר אין סיבה טובה להגיע למשרד; זה סתם שריד של התפיסה שאם אתה לא רואה את העובד, הוא כנראה מתבטל על חשבונך. אולי הגיע הזמן לעבור למודל לא של ניצול זמן, אלא השלמת משימות. במקום להציב את העובד לתשע שעות (כולל הפסקת אוכל) באיזה קיוביקל, ולשלוח משגיחים שישוטטו ביניהם, הגיע הזמן להציב לו שורת מטלות – ולראות איך הוא עומד בהן, בזמנו החופשי אך תוך הגבלת זמן.

 

אייבריק

 

זה השם המקובל למכשירי אייפון ביומיים הראשונים לרכישתם (והשנה – ארבעה ימים), בזמן שהמערכות המקוונות של אפל קורסות תחת העומס. עכשיו מסתבר שזה שם ראוי גם לתופעה: הופעתם של לבנים (brick) בתוך אריזות של אייפוד.

 

יש כמה עשרות מקרים מתועדים של אנשים שחזרו בזעם לחנות האלקטרוניקה הקרובה למקום מגוריהם, והצביעו על כך שבתוך אריזת הנגן הנייד היקר שלהם שכנה לה לבטח לבנה פשוטה וכלל לא מתוחכמת. במקרה אחד, האריזה הכילה בשר (איכס!).

מומלץ לפתוח את האריזה בחנות. אייפוד, לא אייבריק מומלץ לפתוח את האריזה בחנות. אייפוד, לא אייבריק צילום: בלומברג

 

מה, לעזאזל? לפחות במקרה אחד – של נערה שרכשה אייפוד, אחרי שהחבילה הקודמת שלה הכילה סלעים, ופתחה את החבילה החדשה לעיני עובדי החנות, שנדהמו לגלות סלעים גם בחבילה החדשה – מדובר אכן באריזה שהגיעה, אלוהים יודע איך, עם מוצרים גיאולוגיים חסרי כל כישרון מוזיקלי. בחלק ניכר משאר המקרים, טוענים אנשי מכירות ואנשי אפל, מדובר בלקוחות שמנסים לנגב מהמוכר את כספם חזרה: הם מניחים לבנה במקום שבו שכן האייפוד, אורזים את המוצר מחדש (לעתים הם משקיעים ומניילנים את החבילה), וצועדים בזעם מדומה לחנות. אבל במקרים אחרים, מדובר בשיבוש לא ברור בתהליך ההפצה. ההמלצה: לפתוח את האריזה בחנות. זה אולי מרגיש לא נעים, אבל עדיף על נסיעה הביתה וגילוי שהטבעת כמה מאות דולרים במוצר שהדבר החיובי היחיד שאפשר לומר עליו הוא שהוא יציב.

 

באירוע קשור, הצליחו כמה נוכלים בריטים לשכנע ציידי-מציאות גרמנים לרכוש תיק מלא בתפוחי אדמה בטענה שהוא מלא באייפודים ושאר מוצרי טכנולוגיה. מסתבר שזה לא היה מסובך מדי. נזכיר שוב: אלקטרוניקה "במחירי מציאה" שהיא אכן מציאה נמצאת באותה הקטגוריה כמו שלגיה, רס"ר חכם, וסוחר מכוניות משומשות ישר – אגדות לילדים.

 

אחי, תוכל לתת לי הקלקה?

 

בחודש שעבר פיטר הוושינגטון פוסט בפתאומיות את דן פרומקין, הבלוגר המוביל שלו, שכתב במשך שנים בלוג ביקורתי ומושחז על המתרחש בבית הלבן. הבעיה של פרומקין היתה שהוא לא הסכים לבלוע את האורווליאניות של ממשל בוש, כלומר הוא התייחס לעינויים כאל עינויים ולא כאל "שיטות חקירה מתקדמות", ואל ההונאה לקראת המלחמה בעיראק כאל הונאה, ולא כתקלה מצערת. בכך הוא היה חריג מאוד בנוף הקרנפי ברובו של התקשורת האמריקאית.

 

ההסבר של הפוסט היה, כמאמר הפתגם, תירוץ שגרוע מהפשע: פרומקין, אמרו שם, נגמז משום שהפופולריות שלו שקעה. פרומקין הודה שהעובדה שהוא מתח ביקורת גם על ממשל אובמה, ועצם היציאה מהמשטר הישן, גרמה לירידה מסוימת במספר הכניסות לטור שלו.

 

בפעם הראשונה, או על כל פנים בפעם הראשונה שמצהירים על כך, כותב מאבד את מעמדו משום שיש פחות כניסות לעמוד שלו. זה צריך להפחיד כל מי שמתפרנס מכתיבה – וגם את הקוראים המעמיקים יותר. עיתון צריך לדעת להפסיד, וצריך לדעת גם לפרסם דברים לא פופולריים – אחרת, התוצאה תהיה מודל דומה לזה של ה-Gawker, סדרת בלוגים פופולריים ופופוליסטיים, שכותביהם מקבלים תשלום על פי כניסות – מה שרק הופך אותם לפופוליסטיים יותר.

 

גלי ההדף של כרום מתפשטים

 

גוגל הודיעה בשבוע שעבר על כך שהיא מתכננת מערכת הפעלה משלה, והיקום השתנה מיד. כוכבי לכת הצטרפו למקהלה ששרה הללויה, מלאכי שרת ערכו תחרות בלתי מורשית בין לווייתן ושור בר, אלוויס יצא ממקום מחבואו והקדיש את Are You Lonesome Tonight למאריסה מאייר, רבנים אורתודוקסים הסכימו לדחות את סקילת הרבנים הרפורמים לימות המשיח, הביטלס התאחדו, ונשיאי ארה"ב ורוסיה הגיעו להסכמה על פירוק נשק גרעיני.

 

טוב, לא בדיוק. אבל זה הרושם שהתקבל, אם קראת רק את הבלוגוספירה ב-12 השעות הראשונות שלאחר ההודעה. אחר כך התחילו הספקות. עכשיו, מסבירים בסינט, מתקבל הרושם שדרכו של כרום להצלחה, שלא לדבר על ניקוי החרב מגווייתה המחוררת ככברה של מערכת ההפעלה חלונות, עדיין ארוכה.

 

הבעיה העיקרית היא שרוב מוחלט של האנשים – מתכנתים ושאר גיקים, לא מדובר בכם – מעדיפים את מה שהם מכירים, כשמדובר בסביבות עבודה. ומה שהם מכירים הוא חלונות. הם לא רוצים לינוקס, לא משום שהיא נחותה אלא משום שהיא אחרת ודורשת השקעה ניכרת של זמן ומאמץ בשינוי תפיסות. הנטבוקים הראשונים הגיעו עם לינוקס – אבל משעה שהפכו לפופולריים, הם חזרו מיד לחלונות.

 

זה המחסום העיקרי שעומד בפני גוגל – זה והעובדה שרוב האנשים (שוב, גיקים, לא מדברים עליכם) לא לוקים באוטופיית-רשת ולא חושבים שמחשב קל עם מערכת הפעלה במשקל נוצה, שמפעיל דפדפן, הם כל מה שהם צריכים. מצד שני, קיים אפקט האייפון: אם המערכת החדשה תהיה מבריקה וקולית, היא עשויה להצליח בשל הגימיקיות שלה. אם לא, היא תזכה לגורלה של נול. של מה, אתם שואלים? בדיוק.

 

בדרום אפריקה, גם הכספומטים חמושים

 

גל פשע עובר על דרום אפריקה, מאז שבעטה את שלטון האפרטהייד. זה לא לגמרי הוגן: מדויק יותר יהיה לומר שפשע בלתי מאורגן החליף מערכת ענפה של פשע מאורגן, ששדדה, רצחה, אנסה ודיכאה – אבל הכל ברשות ובסמכות.

 

כך או כך, למדינה המיוסרת יצא שם רע בתחום. ב-1999, זכה ממציא דרום אפריקני בפרס איגנובל – הפרס האירוני, המוענק ל"ניסויים שאי אפשר לחזור עליהם, וגם לא רצוי" - לשלום על המצאת הבלאסטר. הלז הוא להביור קטן המוצמד לרכב ומיועד לחיסולם של שודדי רכבים. הוא חוקי לגמרי שם.

 

לאחרונה, החלו לחמש גם את הכספומטים המקומיים, בדרך כלל בגז פלפל – מכה שלא כתובה בתורה. הסיבה: הפושעים המקומיים החלו להשתמש במטעני חבלה (!) כדי לפוצץ את הכספומטים ולגנוב את המזומנים (המפויחים?) שבתוכם. המצלמות של הכספומט מזהות התעסקות שנראית משונה עם חריץ הכרטיס, ומגישה לפושע דוגמית ממה שצפוי לו, לשיטתם של מאמינים בשדים ורוחות, בעולם הבא. בשבוע שעבר מערכת ההגנה השתבשה, והשפריצה את הגז דווקא על טכנאים שבאו לתקן את המכונה. רעיון מוצלח, ביצוע לקוי.

 

קצרצרים

 

ואם כבר שימוש במחשבים או סמארטפונים במקום העבודה, הנה מדריך קצר שיסייע לך לעשות זאת בלי לקבל מכתב פיטורים.

 

הדואר השווייצרי הגיע עם טריק מגניב לגמרי: במקום לשלוח לך את הדואר, הם סורקים את המעטפות, שולחים לך למייל – ואתה מחליט אילו מכתבים הם רשאים לפתוח, לסרוק ולשלוח אליך מבלי לטרוח לגרור את פיסת העץ המת לתיבת הדואר הפיזית שלך. גאוני.

 

משחק חדש שנמצא בפיתוח ל-Wii מדמה את כל הפעולות הנדרשות לביצוע החייאה. פעם, מזמן, כשאנשים אמרו שבגרוש היה חור, נהוג היה לעשות את זה עם בובות. לא עוד. המשחק זכה לתמיכתה המלאה של אגודת מחלות הלב האמריקאית.

 

פוסט מעניין – זהירות! זהירות! דעה לא מקובלת! לא מומלץ לנשים בהריון ולפנאטי אפל! – טוען שמיקרוסופט מתחילה בתהליך הגאולה שלה. פעם היא היתה חברה מתחרה וחדשנית, אחר כך היא היתה דינוזואור דורס-כל, ואחרי שורה של בעיטות מכאיבות ותדמית שהשתנתה מ"המפלצת" ל"הפשלונרית ששום דבר לא מצליח לה", היא מצליחה לעלות בחזרה. במקביל, נטען, גוגל מתקרבת מאוד להעלות עליה את חמתם של הפנאטים הנזכרים לעיל, שזה אף פעם לא בריא.

 

ספריית הקונגרס האמריקאי פרסמה את רשימת התמונות המומלצות מבין אלו שהעלתה ל-Creative Commons של פליקר. יש שם כמה יהלומים זוהרים מאוד.

 

· "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

· לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.

 · ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר" 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x