$
הייטק והון סיכון

כל האמת מאחורי האקזיט של פסעבה

מייסד פסעבה ויקטור וייסלב דיבר בכנס מועדון היזמות של MIT וסיפר על המשקיעים שלא האמינו, המעבר לשוק היפני, ההנפקה שנכשלה והאקזיט המוצלח

אסף גלעד 15:4331.12.08

"כולם זוכרים לפסעבה את האקזיט שעשתה, כולם מעלים על נס את העובדה שהחזירה תשואה נאה לבעלי המניות שלה, ושכמעט הונפקה, אבל מה שמפריע לי הוא שדבר מבין מה שהזכרתי לא נזקף לזכותה של פסעבה", סיפר אמש (ג') ויקטור וייסלב, מנכ"ל פסעבה ואחד ממייסדיה, המשמש כיום סגן נשיא ומנכ"ל ישראל PMC סיירה, שנאם בכנס מועדון היזמות של MIT באוניברסיטת תל-אביב מול קהל של יזמים ובכירים במשק ביניהם סטף ורטהיימר, לאון רקנאטי, ואפי וכטל מנכ"ל רד תקשורת נתונים. "התשואה הגבוהה, פי 10 על הכסף, היא הישג לבעלי המניות ואילו סיפור ההנפקה שלנו הוא למעשה סיפור של כשלון, כיוון שנכשלנו בהנפקה הראשונה. יחד עם זאת," אמר ויסלב, "יש לנו הצלחות לא מעטות: כיום מוצרי התקשורת האופטית שלנו מותקנים ב-10 מיליון בתים, ואנחנו מפרנסים מאות משפחות בישראל".

 

פס עבה הוקמה ב-2001 על ידי וייסלב ואריאל מייזלוס, ונרכשה על ידי PMC סיירה ב-2006 תמורת 305 מיליון דולר.

 

"תמיד אומרים לי שהכל הלך לנו בקלות, אבל האמת היא שנכון יותר לומר שכמעט כל דבר שעשינו כמעט ונכשל. כבר בשנים הראשונות לפעילות שלנו, 2001-2002, עבדנו מרבעון לרבעון מבלי יכולת לדעת האם נשרוד, ולכן כל התוכניות שלנו היו קצרות טווח בגלל מחסור במזומנים. זה כאילו שנסעת ברכב לקרית שמונה אבל מבלי לדעת אם תוכל להגיע עד תחנת הדלק הבאה".

 

ויקטור וייסלב בכנס מועדון היזמות של MIT באוניברסיטת תל אביב. "פסעבה הצליחה רק בגלל שלא נתנה לאף כשלון למוטט אותה" ויקטור וייסלב בכנס מועדון היזמות של MIT באוניברסיטת תל אביב. "פסעבה הצליחה רק בגלל שלא נתנה לאף כשלון למוטט אותה" צילום: אוראל כהן

 

את פסעבה ייסדו וייסלב ומייזלוס בשנת 2001 בקושי רב, לאחר שכל קרן הון סיכון אליה ניגשו החזירה אותם כלעומת שבאו. שנת 2001 היתה שנת ההתפכחות בתעשיית האלקטרו-אופטיקה, עת הבטחות גדולות בתחום ביניהן כרומטיס וקיארו התרסקו. "הקרנות צחקו מאיתנו. קרנות הון סיכון משקיעות ביזמים שהוכיחו את עצמם כבר פעם אחת או בחברה שיש לה כבר לקוח אחד או שניים, אבל אנחנו היינו לא זה ולא זה. כשלבסוף מצאנו קרן שאהדה את הרעיון שמאחורי הטכנולוגיה שלנו, היא פשוט לא האמינה שנשרוד בו" אמר וייסלב, "כך שאת ההשקעה הראשונה קיבלנו מחבר טוב, פרופ' אודי וינשטיין, שחתם לנו על צ'ק של 100 אלף שקל שבוזבז כולו על שכירת משרד בדרום תל אביב וקו טלפון שכמעט ולא קיבל שיחות נכנסות" .

 

המשקיע הרציני הראשון בחברה היה מייסד חברת אנלוג דיביסס ואיש האקדמיה ב-MIT, ריי סטטה, למרות שגם הוא, לפי וייסלב, התחרט אחר כך על השקעתו ומשך את מרביתו. וייסלב ומייזלוס יצרו קשרים חיוביים עם ועדות תקינה בתחום התקשורת האופטית, שיתפו פעולה עם חטיבת האופטיקה של סיסקו ובסופו של דבר חתמו על הסכם ראשוני להזמנה מנוקיה, בסכום זעום של 28 אלף דולר. "כל זה היה יכול ללכת לאיבוד בקלות אילולא קיץ 2002, אז קיבלנו סוף סוף השקעה ראויה – 7 מיליון דולר - רגע שאפשר לנו בפעם הראשונה לחשוב לטווח הארוך: מה אנחנו רוצים לעשות עם הכסף ולאן אנחנו הולכים. למרות שנוקיה היו מאוד נחמדים אלינו, תמונת המצב הראתה שהשוק המערבי בכל הקשור לתקשורת אופטית קפא על שמריו: חברות הטלקום לא היו מעונינות לפרוס סיבים אופטים ובסיסקו הצוות שעסק באופטיקה פירפר. הבנו שאנחנו נוסעים על ניוטרל. לכן החלטנו אסטרטגית לזנוח את המכירות לשוק האמריקאי והאירופי ולעבור ליפן".

 

"עיקר הידע שלנו על היפנים, לאחר שקיבלנו את ההחלטה הגיע מסרטים יפנים. חוצמזה ידענו שהשוק גדול - 120 מיליון תושבים- בעל אוריינטציה טכנולוגית ונכון לקבל חידושים. חתמנו במהרה על הסכם לשיתוף פעולה מחקרי עם חברת ה'בזק' היפנית – NTT, חברת הטלקום הגדולה ביפן. בדיעבד, זה היה הדבר היחיד שפתח לנו את השוק שם ושהוביל להצלחה. ללא השקעה אסטרטגית של NTT בנו, לא היינו עומדים כאן היום. רק לשם השוואה, בעת החתימה עם NTT, אנחנו היינו חברה שמכרה ב-28 אלף דולר ו-NTT היתה ענקית עם מחזור של 100 מיליארד דולר בשנה. אבל היפנים התרשמו משיתוף הפעולה, וכל מי שפגש אותנו לא הכיר אותנו כפסעבה אלא כחברת-בת של NTT. אבל העבודה עם היפנים לא היתה קלה, והיות וכמעט לא ראינו מהם הכנסות, הדרישות החוזרות ונשנות שלהם לשלמות דילדלה שוב את קופת המזומנים של פסעבה שנאלצה כמעט ולסגור שוב את פעילותה, ממחסור במכירות והשקעת יתר בפיתוח".

 

מה שהציל את פסעבה היתה, שוב, המנטליות היפנית. "ביום אחד החליטו המנהלים שיש להעביר במהירות את המוצר לשוק, והצייתנות היפנית גרמה להם בבת אחת להפסיק ולדרוש פיתוחים נוספים ולשווק את המוצר לבתי האב. "תוך רבעון אחד הפכה פסעבה לרווחית, בזכות מאמצי השיווק היפנים, ומשם רק הלכה והתעצמה עד שבאוגוסט 2005 פרסמה תשקיף ראשון לקראת הנפקה בניו-יורק".

 

אלא שגם הנסיון להנפיק את פסעבה בנאסד"ק, ברבעון הטוב ביותר שלה מעולם, הפך לסיפור בלהות עבור וייסלב ושותפיו. יום לאחר הגשת התשקיף קיבלו המייסדים שני מכתבי איומים מלקוחותיהם הגדולים, ביניהן UT סטארקום, שביקשו פיצוי על גניבת פטנטים ונזקים לכאורה שנגרמו ללקוחותיהן. "כמי שגדל בנתניה, אני יודע בדיוק מתי סוחטים אותי", אמר וייסלב אמש. "וכאן היה לנו סיפור עם המאפיה הסינית. אבל נזקים כבר נגרמו. חתמים לא אוהבים תביעות שמגיעות לפתחיהן ברגע האחרון, והחתם ביטל את ההנפקה שלושה ימים לפני המועד המתוכנן. חזרתי לארץ ללא הנפקה, ועם מכתב איום הדורש ממני 30 מיליון דולר חובות לסינים".

 

האווירה הקשה העיבה במשך כמה ימים על העבודה במשרדי פסעבה, אך הזדמנות גדולה חיכתה בפינה. לאחר סוף הרבעון התקשר שוב החתם וביקש לחדש את ההנפקה. "נפלתי מהכסא", אמר וייסלב, "הרי הם החליטו לבטל את ההנפקה בגלל התביעה, ובכל זאת ברגע שחלף הרבעון ביקשו לחדשה כאילו כלום, למרות שכלום לא השתנה. כששאלתי את החתם מדוע, הוא אמר לי שהם פשוט מאוד העדיפו לבצע את ההנפקה ברבעון השני של השנה, בגלל ענייני מאזנים. על המקום פיטרתי אותו, ושכרתי את המתחרה הכי גדול שלו: ליהמן ברדרס".

 

החתמים הקודמים לא נשארו חייבים, ולאחר מספר ימים הביאו רוכש פוטנציאלי לפסעבה, חברת התקשורת PMC סיירה, שתוך מספר ימים הגישה הצעת רכש לפסעבה, תמורת 305 מיליון דולר. "היום מעסיקה PMC סיירה 200 עובדים והסינים ירדו מהעץ וקיבלו 2 מיליון דולר במקום 30, וזאת רק בגלל שהיינו צריכים לסלק את התביעה הזו במהירות. הרבה אנשים חשבו שהכל הולך לנו חלק, אבל פסעבה הצליחה רק בגלל שלא נתנה לאף כשלון למוטט אותה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x