• תפריט
טורים

גיק בשבוע: ג'ונתן אייב

האיש שעיצב את האיימק, האייפוד והאייפון כמעט פוטר מאפל כשסטיב ג'ובס חזר לנהל אותה. מאז הוא הספיק להמציא מחדש את תעשיית הגאדג'טים, ויש כבר מי שמהמר עליו כאיש שיחליף את ג'ובס בעתיד

איתמר שאלתיאל 09:0416.08.08

ב-9 ביולי, 1997, חזר המנכ"ל האגדי מגלות של עשור, והחל לערוך שינויים בחברה שהקים. בדרך כלל במצבים כאלה, פירוש המילה "שינויים" הוא התזת ראשים. ואכן, המנכ"ל החדש-ישן גירזן 56 מתוך 60 המוצרים השונים של החברה, והחל בנוהל ניקוי הארווה. המעצב הראשי החל לעדכן את קורות החיים שלו, ובצדק – המנכ"ל עשה סבב פגישות עם מעצבים עולמיים ידועים. הוא נפגש עם ריצ'רד ספר, שעיצב את המחשב הנישא ThinkPad ל-IBM, עם מעצב המכוניות האיטלקי ג'ורג'טו ג'וג'רו ועם הארכיטקט אטורה סטוסס.

 

אבל, איכשהו ולמזלה של אפל, ג'ונתן אייב שרד. אייב, האיש שאחראי לעיצוב של ה-iMac, ה-iPod וה-iPhone, הצליח למצוא שפה משותפת עם סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל. ביחד, הם גרמו לאפל להציב סטנדרטים חדשים בעיצוב תעשייתי והובילו אותה לצמיחה חסרת תקדים של למעלה מ-1,200 אחוזים בעשור.

 

חרד לפרטיותו

 

חרד לפרטיותו. ג'ונתן אייב חרד לפרטיותו. ג'ונתן אייב באדיבות: אפל
"הארמני של אפל", כפי שכינה אותו ה-BBC, נולד בפברואר 1967. תאריך הלידה המדויק אינו ידוע – אייב קנאי לפרטיותו, והביע סלידה מכתבות פרופיל. דוברי אפל קלטו את רוח הדברים, והם אוסרים על כתבים לשאול אותו שאלות אישיות. "זו נשמעת לי כמו כתבת פרופיל," אמר נציג השיווק של אפל בחשדנות לדייויד דרבישייר מהטלגרף, לאחר שזה ניסה לברר את גילו של אייב.

 

הוא גדל במזרח לונדון, וכבר בנעוריו גילה עניין בעיצוב. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שאביו היה מעצב בכסף, ואפילו התפרנס לא רע מכך. ב-1985, כאשר היה בן 18, הלך אייב ללמוד עיצוב תעשייתי באוניברסיטת נורת'מריה. הוא לא גילה שום כישרון לרישום. "התחלתי לצייר ביד ועברתי תקופה נוראית" הוא אמר בראיון לעיתונאי הבריטי ניק קרסון.

 

ב-1985 מחשבים רק החלו בזחילתם האיטית לבתי הספר לעיצוב. רק ב-1989, שנתו האחרונה במקום, הוא זכה לגעת במק, פרולוג לזהיר ליחסיו המונוגמיים עם אפל. "אני זוכר שנתקלתי במוצר המרשים הזה. הוא היה קל לשימוש, ויכולת לעשות דברים קטנים כמו כמו לשנות את הרעש כשעשית טעות. זה נשמע קטן, אבל באותו זמן זה היה ראוי לציון" הוא מספר, "איכשהו התחברתי לאנשים שעשו את זה. האובייקט העיד על הטיפול שהושקע בו".

 

"בכמה מובנים עברתי תקופה אומללה למדי" משחזר אייב את ימיו בנורת'מריה, "לא עשיתי דבר מלבד עבודה". למרות זאת, התקופה הזו השפיעה עליו. "בשנתי הראשונה השתתפתי בכיתה של פיסול טהור; תרגיל בתרגום מלים לאובייקטים פיזיקליים", הוא סיפר לקרסון. לדבריו, המורה שהעביר את השיעור סבל "מאלרגיה נוראית" לאבק גבס. ובכל זאת, הוא חשב שהשיעור חשוב מספיק בכדי ללבוש כפפות ומסיכה, ולבלות בוקר שלם בחדר הגבס. "היה בזה משהו שנוגע ללתת כבוד לעבודה", המשיך אייב, "הרעיון שזה היה חשוב, ואם אתה לא השקעת את הזמן כדי לעשות זאת, מדוע שמישהו אחר ישקיע אותו?".

 

על חוסר הכישרון שלו בשרטוט פיצתה יצירתיות יוצאת דופן, ומה שנראה כבר אז כהבנה עמוקה בחשיבותה של הפונקציונאליות. אייב זכה פעמיים בפרס העיצוב לסטודנטים של החברה המלכותית לאמנויות. פרויקט הגמר שלו היה כרטיס חכם שנטען ב"יחידות כסף", שאמור היה להחליף את השימוש במזומן או בכרטיסי אשראי.

 

לאחר סיום הלימודים, הוא הקים יחד עם קלייב גרינייר חברת עיצוב בשם טנג'רין, עוד אחת מהתקופות האומללות בחייו. אייב לא הצליח לגרום לחברות בריטיות להעריך את העיצובים שלו. "הוא הרג את עצמו בעבודה עבור אנשים שלא היה אכפת להם". אייב גם לא סבל את הפן העסקי של העבודה. "הייתי נוראי בלרוץ אחר עסקים", אמר ל-BusinessWeek, "מה שבאמת רציתי היה להתמקד באמנות העיצוב".

 

אולם בעוד אייב מתקשקש בטנג'רין, אדם בשם רוברט ברונר נעשה לראש מחלקת העיצוב של אפל. אייב התמחה אצל ברונר במהלך הלימודים, כך שברונר ידע מה יש לו ביד. הוא הזמין מאייב עבודות, שאחת מהן היתה לנסות לדמיין כיצד צריך להיראות ה-PowerBook החדש של אפל. באפל היו מרוצים מהתוצאה, וב-1992 אייב טס לעמק הסיליקון, להצטרף לצוות העיצוב של החברה.

 

ישר לתקופה הרעה של אפל

 

אפל של 1992 היתה חברה אחרת. 9 שנים קודם לכן שכנע ג'ובס את ג'ון סקאלי, שהיה אז נשיא פפסי, לקבל את תפקיד מנכ"ל אפל. "האם אתה רוצה למכור מים ממותקים כל חייך, או שאתה רוצה לשנות את העולם?" אמר לו ג'ובס. סקאלי השתכנע, נכנס לאפל, ובהדרגה דחק את ג'ובס החוצה. לאחר שג'ובס עף, הוא פיצל את החברה למספר חטיבות, ושחרר מגוון דגמי מחשב שונים. איך לומר? זה לא עבד.

 

אייב נכנס לחברה עם תהילת עבר וצליעה בהווה, באמצע השנים הרזות שלה. הוא אמנם זכה לשבחים על מחשב כף היד הראשון שהריץ את תוכנת ניוטון (עוד תוכנה של אפל שלא שרדה זמן רב), ואפילו החליף את ברונר בתפקיד ראש מחלקת העיצוב ב-1996, אבל הוא לא היה מסופק. מוצרי אפל החלו להראות כמו המוצרים של המתחרים. עם זאת, אייב הצליח לגייס כמה מעצבים מבטיחים. "ג'ונתן מעולם לא עמד על כסא או נשא נאומים. אבל אם הוא לא האמין שאנו נוכל לעשות זאת, גם אנו לא היינו מאמינים בכך" סיפר אחד מהכשרונות הללו, תומס מיירהופר, שכבר לא מועסק בחברה.

 

אבל ב-9 ביולי, 1997, חזר ג'ובס. אייב, כאמוור, כמעט שלא שרד את המהפך. אולם לאחר שאייב הציע לג'ובס עיצוב למקינטוש שנדחה בעבר, הבין ג'ובס שחיפושיו אחר מעצב תמו. הוא ואייב, אומרות השמועות, מדברים מדי יום. ג'ובס קובע את הכיוון הכללי של המוצרים החדשים, ואייב חושב כיצד לישם זאת בפועל. פחות משנה לאחר שג'ובס נכנס לתפקיד, קודם אייב לתפקיד סגן נשיא לעיצוב תעשייתי, והחל לקבל משכורת שנתית בת שש ספרות. אייב, אומרים רכלני עמק הסיליקון, הוא גם מי שצפוי להחליף את ג'ובס לכשזה יפרוש.

 

הקשר המיוחד ביניהם החל להניב פירות עם ה-iMac, ששוחרר ב-7 במאי 1998. המחשב כולו נארז בקונכיה אחת שקופה בצבע כחול עמוק. כדי להגיע לשלמות, לקח אייב את צוותו למפעל ממתקים, וביחד הם בחנו כיצד עושים סוכריות ג'לי. צוות העיצוב דחף גם לעיצוב מחדש של האלקטרוניקה הפנימית, בניסיון להבטיח שהרכיבים יראו היטב דרך המארז. אחד מיריבי אפל אמר ל-BusinessWeek כי להערכתו אפל השקיעה כ-65 דולרים בכל מארז, בעוד שממוצע ההשקעה במארז בתעשיה עמד על 20 דולר בלבד.

 

קונכיה שקופה כחולה. הדגם הראשון של מחשב ה-iMac קונכיה שקופה כחולה. הדגם הראשון של מחשב ה-iMac צילום: מרסין ויצ'רי cc-by

 

ב-2001 אפל כבר השיקה את המחשב הראשון שהיה עשוי מטיטניום, ובאוקטובר של אותה שנה היא חשפה את האייפוד, והכניסה רגל לתוך שוק נגני המוזיקה הניידים. בעצם, קצת יותר מרגל; עד 2004 קנתה אפל שליטה ב-94% משוק הנגנים הניידים בארה"ב, וב-65% משוק הנגנים העולמי. עד סוף מרץ 2008 נמכרו יותר מ-150 מיליון אייפודים.

 

שולט בשוק נגני המוזיקה. אייפוד שולט בשוק נגני המוזיקה. אייפוד צילום: בלומברג

סוד העיצובים של אייב אינו במקוריותם – רבים מעיצוביו מזכירים את אלו של דייטר רמס או של אסכולת ג'טסונס – אלא בהקפדה על הפרטים, ובהתעקשות האובססיבית על שמישות ויעילות. מחלקת העיצוב של אפל עובדת צמוד למהנדסים, אנשי שיווק והאנשים שבונים את המוצרים. האייפוד לא היה שונה – הם גילו כיצד לשים שכבת פלסטיק שקוף על הבסיס הלבן או השחור של האייפוד, ולהעניק עומק לצבע שלו. למרות שמדובר בהליך מורכב, המעצבים עבדו כך שניתן יהיה לבנות כל יחידה בשניות.

 

צוות המעצבים הזה זכה כבר מספר פעמים בפרסים שונים, ובהם פרס העיצוב התעשייתי המצטיין של אמריקה. אייב, למרות נטייתו להסתגרות, נחשב לאחד מגדולי המעצבים התעשייתיים בעולם, וב-2002 ו-2003 בפרס מעצב השנה של מוזיאון העיצוב. ב-2004 הוא כבר היה אחד השופטים, אולי כדי להימנע מלקבל את הפרס בשלישית.

 

 

האיש שמאחורי האייפון

 

ב-2005 החליט ג'ובס שהוא נכנס לשוק הסלולרי. כמיליארד סלולרים נמכרו מדי שנה בעולם, וגם נתח קטן מהשוק הזה יוכל להקפיץ את אפל קדימה. לא צריך לשקוע בנוסטלגיה כדי להיזכר כיצד הסלולרים נראו לפני אפל, כלומר – איך הם נראים גם היום: קטנים, עמוסי כפתורים ומחזיקים בממשק משתמש מחורבן. "אני חושב שיש כמעט לוחמה - אנשים מתוסכלים מהסביבה המתוכננת שלהם" אמר אייב בראיון ל-Time, "אנחנו נוטים להניח שהבעיה נמצאת אצלנו, ולא במוצרים שאנחנו מנסים להשתמש בהם".

 

לאפל כבר היה ניסיון עם סלולרים, ניסיון רע. ה-ROKR, הסלולרי הראשון שהשתלב עם נגן המוזיקה של אפל, יוצר על ידי מוטורולה. "מה שלמדנו מהחוויה הוא שלא נהיה מרוצים מלהדביק את iTunes לטלפון רגיל", אמר ג'ובס, "דרך החוויה הזו הבנו שכדי שנהיה מרוצים, כדי שנהיה גאים, יהיה עלינו לעשות הכל לבד".

 

מסתער על שוק הסמארטפונים. אייפון מסתער על שוק הסמארטפונים. אייפון צילום: גלעד קוולרציק
וזה מה שהם עשו. במקום מסך קטן ומערכת כפתורים לחיצה, תכננו באפל סלולרי שכולו מסך מגע. הם לא עשו מחקר שוק; באפל לא עושים דברים כאלה. הם פשוט עבדו. הם דחפו למכשיר את OS X, מערכת ההפעלה של אפל, שמו שלוש אנטנות – לסלולרי, Wifi ו-Bluetooth, ואז הוסיפו סנסורים כדי שהאייפון יוכל לחוש כמה בוהק צריך להיות המסך, והאם עליו להציג את התמונה במאוזן או במאונך. את כל זה מעך אייב לעובי של חצי אינץ', נתן לו טאץ' שחור בוהק, ושחרר לשוק. סוף הסיפור כבר ידוע למדי.

 

עוד כמה דברים על ג'ונתן אייב

 

  • אייבס נשוי להיסטוריונית שהכיר בילדותו, ויש לו שני ילדים תאומים.
  • האתר jonathanive.com אמנם מוקדש לאייב, אבל אינו שייך לו. מפעיל אותו מעצב-מעריץ בשם הארי ג'ונס.
  • עוד בלימודיו בקולג', נטה אייב לפרפקציוניזם. כאשר גרינייר ביקר בדירתו, הוא גילה שהיא מלאה במאות מודלים של אחד הפרויקטים שהוא עבד עליהם – מיקרופון ואוזניה (מפלסטיק לבן, כצפוי).
  • רוב עובדי אפל אינם מקבלים גישה לחדר המעצבים – סטודיו גדול עם מעט חללים אישיים – מחשש שידליפו מה יהיה המוצר הבא של החברה.
  • על פי השמועות, השכר ההתחלתי של מעצב באפל הוא 200,000 דולר לשנה (60,000 שקל בחודש), פי שניים מהממוצע בתעשייה.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x