האלבום החדש של מתי כספי: לא מחדש, אבל שווה בזכות כמה רגעים קלאסיים

אלבום של מתי כספי הוא קודש. ולאלבום חדש שלו צריך להתייחס ככזה. לגעת בו בכפפות, ללמוד אותו תחילה, להבין אותו, להיכנס לעולם המוזיקלי של כל שיר עוד לפני שנהנים מהם. כמו שמצפה היוצר הקפדן הזה שכל פסיק חשוב לו בצליל ובשפה.

“כמו בריקוד” הוא אלבומו העשרים של כספי, אם מחשיבים גם כמה אלבומי הופעות, והוא מגיע שבע שנים אחרי “נפש תאומה” הקודם. כספי הלחין את כולו, כמובן.

את מילות השיר הראשון “אין אף אחת כמוה” שגם נוגן יפה ברדיו כתב דני רובס, שאחראי למילים ברוב שירי האלבום. טקסט חורפי ונהדר והלחן עם העיבוד המעניין יושב עליו יפה. שיר מקורי מאלה שאנו מצפים לקבל מכספי. והקולות של סויאן, בתו, משהו משהו. “אז יש” הוא כבר שיר מתי כספי קלאסי, ממש מההתחלה עם ה”לגמרי לגמרי” שלו. העברית הנהדרת, שכבות הגיטרות האקוסטיות שמכתיבות קצב, הביצוע הלהקתי, הפזמון שיורד יפה בגרון, פשוט שיר כיף. ובסופו, כשסולו החשמלית של יאיר מיכאל חוגג על חטיבת האקוסטיות זה לרגע מזכיר את הוטל קליפורניה של האיגלס, בחיי. הטקסט, של יענקל'ה רוטבליט, יחיד במינו: שיר גדול מלא צבעים ודימויים אך עמוק בפנים הוא שיר קטן שמדבר על קרן האור שצצה במרק בשעת ארוחת הצהרים ופלאים שכמוה הם שעושים לך טוב.

עטיפת האלבום החדש. כל פסיק בצליל ובשפה חשובים

"דבקה בת זמננו" מעט מעצבן אך כספי קלאסי בלחנו. כספי אוהב משחקי מוזיקה כאלה. שיר שבטי שכזה שעושה תחושה של מעגל מתופפים. ציון לשבח בכל זאת יקבל תפקיד הבס בשיר, וואו. ב“איש בלי הגנות” הטקסט הוא רובס הכי אופייני שיש ויחד עם הלחן החכם מזכיר את כספי של פעם, של רצף האלבומים הטובים, הוא בול פגיעה. כספי הוא היחיד שמנגן על כל הכלים וזה ניכר. אחד משלושת השירים הטובים באלבום.

שני הנוספים: "כשלא היה לי בית" שכתב יהונתן גפן, גם בו הלחן יושב יופי על הטקסט, גם בו כספי היחיד המנגן בכל הכלים. עבודת הקלידים והפסנתר החשמלי פשוט נהדרות ולרגע בהתחלה זה מרגיש כמו אלן פרסונס. "כמו בריקוד" משלים את השלישייה. זה מתחיל בפסנתר ובפרלוד סטייל גרוניך, אז מצטרפים תופים וקלידים שממלאים את הרקע ובפזמון כבר ממש מסוחררים ומרגישים “כמו בריקוד נע הטבע לאיטו ואנחנו חבוקים בלי מילים נעים איתו”. השיר הטוב באלבום.

לא עפתי על כל השירים, אבל מספיקים לי כמה לחנים קלאסיים יוצאי דופן, ואיתם כרגיל אחכה עד האלבום הבא.

שורה תחתונה: שווה בזכות כמה רגעים קלאסיים

מתי כספי צילום: עומר מסינגר