• תפריט
אמנות ועיצוב

פוטו רצח: הצלם בורהאן אוזביליצ'י מספר על תמונת השנה

אוזביליצ'י נקלע לאירוע ההתנקשות בחיי שגריר רוסיה בטורקיה, וצילם את היורה - רגע שזיכה אותו בפרס תמונת השנה בתערוכת "World Press Photo", שתוצג מהשבוע בישראל. ל"כלכליסט" הוא מספר: "פחדתי מאוד אבל ידעתי שזה רגע היסטורי"

רעות ברנע 08:2805.12.17

צלם העיתונות הטורקי בורהאן אוזביליצ'י (Burhan Ozbilici) עבד במהלך הקריירה שלו באזורי קרב, רעידות אדמה והפיכות צבאיות. אבל הרגע המפחיד בחייו היה דווקא בביקור מקרי בגלריה לאמנות בעיר מגוריו אנקרה, כאשר שוטר טורקי שלא בתפקיד בשם מבלוט מרט אלטינטאש התנקש בחייו של שגריר רוסיה בטורקיה, אנדריי קרלוב, שנאם במקום בדצמבר 2016. אוזביליצ'י צילם את המתנקש בזירה שנייה לאחר הרצח, רגע שזיכה אותו בפרס תמונת השנה ל־2016 בתערוכת צילומי העיתונות הבינלאומית "World Press Photo". "כיסיתי הרבה סיפורים קשים", מספר אוזביליצ'י, "אבל זה היה הרגע הקשה והמפחיד מכולם".

 

ביום חמישי הקרוב (עד 20 בינואר) תגיע התערוכה לישראל כבכל שנה, ותוצג במוזיאון ארץ ישראל לצד תערוכת צילומי העיתונות השנתית הישראלית "עדות מקומית". "התמונה מתארת באופן מדויק את השנאה של ימינו" ו"התמונה מייצגת את הלך הרוח העכשווי ופני השנאה" נכתב על הבחירה בנימוקי חברי מערכת השיפוט. ואכן, התמונה היכתה גלים מאז האירוע - היא הפכה ויראלית באופן מיידי ופורסמה בכלי תקשורת רבים בכל רחבי העולם.

 

המתנקש (משמאל) והשגריר אנדריי קרלוב מוטל על הרצפה, בצילום הזוכה בתערוכת הצילום World Press Photo. המתנקש (משמאל) והשגריר אנדריי קרלוב מוטל על הרצפה, בצילום הזוכה בתערוכת הצילום World Press Photo. צילום: בורהאן אוזביליצ'י
 אחרי רצח השגריר הרוסי בטורקיה אחרי רצח השגריר הרוסי בטורקיה צילום: איי פי

 

 

למה בעצם נכחת באירוע?

"הגלריה נמצאת 150 מטר מביתי באנקרה. קבעתי להיפגש לקפה עם חבר והחלטנו לעבור בה לפני כן. שמעתי שהשגריר הרוסי, שאפילו לא ידעתי את שמו, הולך לנאום במקום אז הסקתי שמדובר באירוע חשוב ואמרתי לעצמי שלא יזיק אם יהיו לנו תמונות של השגריר בארכיון, לכן לקחתי איתי את המצלמה".

 

כשקרלוב התחיל לנאום עמד אוזביליצ'י שתיים־שלוש שורות ממנו. "ראיתי מישהו עומד מאחוריו אבל ההתנהגות שלו היתה חברית מאוד", הוא מספר, "הייתי בטוח בהתחלה שמדובר בשומר הראש שלו או באחד ממלוויו, ואז הוא פתח בירי. כשהוא התחיל לירות כל מי שהיה בקהל החל לברוח ולחפש מחסה, ממש קפצו כמו פופקורן ונעלמו מהשטח. נשארנו רק אני, היורה והשגריר שכבר היה מוטל על הרצפה".

 

לא פחדת נורא?

"פחדתי מאוד. הייתי ממש מול הפנים של מישהו שכרגע הרג מישהו אחר. אבל לא הייתי בפאניקה כי הייתי צריך לקבל החלטה — לברוח כמו כל השאר או לצלם. איכשהו ידעתי שזה הולך להיות רגע חשוב בהיסטוריה, אז אמרתי לעצמי: תישאר ותעשה את העבודה שלך. הלב שלי דפק בחוזקה, הידיים שלי הזיעו, אבל הקשבתי לקול הפנימי שלי".

 

"הייתי עסוק בקומפוזיציה"

 

במשך ארבע־חמש דקות עמד אוזביליצ'י מול היורה אלטינטאש, כשזה צעק "אללה אכבר. אל תשכחו את חלב, אל תשכחו את סוריה". "בכלל לא שמתי מה הוא אמר", הוא מספר. "הייתי עסוק בלעקוב אחרי התנועות שלו, לקרוא את הפנים שלו כשהוא זז ולייצר קומפוזיציה טובה. בעצמי ניסיתי לא לזוז יותר מדי, להיות שלו ולהתרכז".

 

האירוע הסתיים כשהכוחות המיוחדים הגיעו ופתחו באש, שהרגה את אלטינטאש. אוזביליצ'י עזב עוד קודם לכן. "התחילו לקרוא לי לעזוב את הזירה והתקדמתי לעבר המדרגות, למקום שאליו נמלטו שאר האנשים, אבל לא סובבתי את הגב ליורה. אנשים היו בלחץ ודחפו זה את זה, ולא נתנו לנו לצאת כי פחדו שיש יורים נוספים בחוץ. כשיצאתי משם התקשרתי לעורך שלי בלונדון, וסיפרתי לו ששגריר רוסיה נרצח לי הרגע מול העיניים".

 

ארדואן ופוטין בצילום של אוזביליצ'י. "אני שגריר לא רשמי של העיתונות המקצועית" ארדואן ופוטין בצילום של אוזביליצ'י. "אני שגריר לא רשמי של העיתונות המקצועית" צילום: איי פי

אוזביליצ'י (59) מצלם עבור סוכנות החדשות הבינלאומית AP מאז שנת 1996, ולפני כן עבד כצלם עצמאי ועיתונאי בגופי תקשורת שונים. השנה האחרונה עמדה אצלו בעיקר בסימן תערוכת "World Press Photo", שבזכותה הוא מסתובב לא מעט ברחבי העולם ומספר על האירוע, על הצילום ועל תפיסת העולם שלו כצלם עיתונות. "יש לי משימה — לייצג את העיתונות המקצועית, ונפל בחלקי כבוד גדול להיות מעין שגריר לא רשמי שלה. גם באותו רגע קריטי שבו עמדתי מול היורה ידעתי שכל העיתונאים הטובים יהיו מאחוריי, שכולם בעצם אומרים לי: אל תפחד, תעשה את העבודה שלך".

 

ואכן, בתוך שעות ספורות פורסמה התמונה — שבה נראה היורה עומד מעל גופתו של השגריר, עם האקדח ביד אחת, כשידו השנייה מורמת מעלה ועל פניו הבעה של זעם מעורב בניצחון — בכלי תקשורת סביב העולם. לצדה מוצגות בתערוכה תמונות נוספות שצילם אוזביליצ'י באירוע, בהן של השגריר הרוסי טרם הירי ושל אנשים מבוהלים בזירה מיד לאחר התקרית. "היורה לא הרג רק אינדיבידואל מבחינתי. יש במעשה שלו מין ההרג של התרבות הרוסית. אני מתעניין זה שנים בתרבות וספרות רוסית ולכן זה היה עוד יותר עצוב בעיניי, שהוא הצליח לפגוע בתרבות הנהדרת הזאת".

 

אף אחד לא מוגן משנאה

 

במסגרת "World Press Photo" מוצגות בכל שנה גם תמונות המייצרות תחושת זעזוע. לא פעם מופיעים בה אסונות טבע, מלחמות, מסעות של פליטים או כל אירוע אחר שגורם לנו להרגיש בני־מזל על המקום שלנו בעולם. התמונה הזוכה השנה ייחודית מכמה סיבות. ראשית, הדמות המככבת בה היא היורה ולא הקורבן. העובדה שרצח אדם אחר ותחושת הניצחון שעל פניו יוצרות יחד תחושות מעורבות שנעות על הציר שבין פליאה לתיעוב. סיבה נוספת לייחוד היא שהתמונה מצולמת מטווח אפס, וברור לכל שהצלם היה בנקודה מסוכנת מאוד כשצילם אותה. ואולם, המגמה שהיא מצביעה עליה, של שנאה והרג של חפים מפשע בהינף יד ואף בגאווה, מסמלת יותר מכל את עידן דעאש, עידן שבו אף אחד לא מוגן מפשעי שנאה.

 

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x