• תפריט
במה

איתי טיראן: "יש פה צייד מכשפות"

טיראן, שמשחק בהפקה חדשה של "ציד המכשפות", מספר בריאיון לכלכליסט על הדמיון בין המתרחש במחזהו הקלאסי של ארתור מילר לבין שיימינג והשתקה בישראל 2017

מאיה נחום שחל 08:3109.11.17

"אחד הדברים היפים בקלאסיקה, הוא שהמציאות תמיד מזמנת לנו אפשרויות לבחון אותה מנקודת מבט חדשה", אומר ל"כלכליסט" השחקן איתי טיראן המגלם את הכהן הייל בהפקה חדשה של מחזהו הקלאסי של ארתור מילר "ציד המכשפות", שתעלה ב־30 בנובמבר בתיאטרון הקאמרי.

 

המחזה מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בסיילם מסצ'וסטס במאה ה־17 במהלכו נידונו כ־20 גברים ונשים למוות לאחר שהורשעו במעשי כישוף ומאגיה שחורה. מילר כתב את המחזה בשנות ה־50, תקופה בה הוביל הסנטור האמריקאי ג'וזף מקארתי את רדיפת האזרחים האמריקאים החשודים בקומוניזם, כולל מילר עצמו שהובא בפני ועדת חקירה.

 

דיכוי מיעוטים, אז והיום

 

"ישנם בהחלט דברים בחזרות שמשליכים על הלך הרוח הנוכחי", אומר טיראן במהלך חזרה להצגה, בבמוי גלעד קמחי, שהתקיימה אתמול, "למשל הנושא של דיכוי והדרת נשים, או הטרדות מיניות. המחזה מתחיל בכך שחבורת נערות חוות השפלה ואלימות מצד חברה שבה הגברים שולטים ביד רמה".

 

במחזה, בעקבות משחקי כשפים של אביגיל בת ה־17 וחברותיה, מתחילה מסכת הלשנות של תושבי הכפר אחד על השני בדבר עבודת השטן. אנשים נשפטים, נכלאים ומוצאים להורג.

 

"עוצמתי לראות איך חברה מתדרדרת למקום הזה שבו כולם פתאם הופכים להיות חלק מהציד, זו כמעט כמו היפנוזה", אומר טיראן ומתייחס גם לקשר בין המקארתיזם של שנות ה־50 לישראל של היום. "דמוקרטיה נמדדת בסובלנות לדעות אחרות. וככל שהתהליכים הדמוקרטיים הולכים ומתכרסמים אז יש שיימינג או הכרזה מיידית על מי שחורג מהקונסנזוס כבוגד, כמכשף.

 

איתי טיראן ואלונה סער בחזרה אתמול. "מה שחווים תיאטרוני אל-מדיאן ויפו זה צייד מכשפות" איתי טיראן ואלונה סער בחזרה אתמול. "מה שחווים תיאטרוני אל-מדיאן ויפו זה צייד מכשפות" צילום: אוראל כהן, ורד אמיר

 

"יש לזה גם הקבלות מסוימות להשתקה בסקטורים שונים, בין אם זה הנער החרדי שסורס כי הוא השתמש בטלפון חכם או אונס ברוטלי שהשתיקו. בכלל, אני חושב שהמקארתיזם שהמיינסטרים חווה היום הוא מינורי לעומת מה שחווים במגזרים, כמו גם המגזר הערבי. מה שחווים תיאטרון אל־מידאן או תיאטרון יפו זה בעיני ציד המכשפות".

 

היסטריה ונקמנות

 

טיראן, שלאחרונה הועלה שמו כמועמד לניהול אמנותי של הקאמרי ("ההצעה לא הוצעה וגם לא ממש הייתי רוצה") עומד לביים העונה את "אל נקמות" של שלום אש, ובדצמבר יביים בגרמניה אופרה של אלה שריף על פי המחזה "הבנאליות של האהבה" של סביון ליברכט.

 

במהלך החזרות ל"ציד המכשפות", הוא מספר, התנגשה המציאות עם העולם הבדיוני ללא הרף: "שומעים את הביטוי ציד מכשפות הרבה לאחרונה. גם אנשים מהצד ההפוך, כמו וודי אלן שאמר שהוא מפחד שמה קורה בהוליווד עלול להפוך לציד מכשפות. שמו המקורי של המחזה הוא 'כור ההיתוך', וזה חשוב מפני שתופעה שמתרחשת פה היא לא רק תוצאה של גורם אחד.

 

"לא מספיק בן אדם אחד או גורם מטעם הריבון או איזה איש דת, יש פה תהליך שכל החברה עוברת אותו. היסטריה חברתית שמאפשרת לאנשים לפעול ממניעים זרים ולנצל אותה כדי לסגור חשבונות ולייצר נקמות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x