• תפריט
קולנוע וטלוויזיה

הסרט "בשם בתי": פשע אמיתי

בוקר אחד נפרד אנדרה במברסקי מבתו, שיצאה לטיול עם אמה ואביה החורג, ומאז לא ראה אותה. הסיפור הטראגי ומאבקו של האב לחשיפת נסיבות מותה מובאים בסרט "בשם בתי", שעולה כעת לאקרנים בישראל. הבמאי ונסן גארנק, שזה סרטו הרביעי המבוסס על סיפור אמיתי, בראיון לכלכליסט: "לעשות סרט על מישהו חי וקיים זו אחריות"

אור סיגולי 08:3207.11.17

בשנת 1982 נסעה קלינקה במברסקי, נערה צרפתייה, לנופש משפחתי עם אחיה הקטן, אמה ואביה החורג, ד"ר דיטר קרומבאך. כאשר אביה הביולוגי האוהב, אנדרה, נפרד ממנה לשלום, הוא לא העלה על דעתו שזו הפעם האחרונה שבה יראה אותה. בשל נסיבות מותה התמוהות החליט אנדרה האבל לרדת לשורשי הטרגדיה. כשבחן את דו"ח נתיחת הגופה גילה שאלות מטרידות, ויותר מזה — הוא גילה שייתכן שד"ר קרומבאך אחראי למותה. על אף קשיים בירוקרטיים ומשפטיים סירב האב להניח לעניין, ויצא למאבק שנמשך יותר משני עשורים כדי להוכיח מה קרה לבתו הבכורה ולמצות את הדין עם האשמים.

 

סיפורו של במברסקי הונצח בכמה סרטי תעודה וספרים שכתב. הבמאי הצרפתי ונסן גארנק קרא את הספרים והחליט לפגוש אותו ולהפוך אותו לסרט העלילתי "בשם בתי", שעולה בסוף השבוע לאקרנים ברחבי הארץ.

גארנק (מימין) והשחקן דניאל אוטיי על סט הצילומים. "הוא אחד השחקנים הגדולים" גארנק (מימין) והשחקן דניאל אוטיי על סט הצילומים. "הוא אחד השחקנים הגדולים" צילום: באדיבות סרטי נחשון

 

לא במקרה סרטו העלילתי הרביעי של גארנק מבוסס על סיפור אמיתי. כך גם "כמו כולם", "חקירה" ו"בחזקת אשם" שקדמו לו. "מה שבעיקר מעניין אותי הוא להיפגש עם האנשים ולהביא את הסיפור שלהם, הרבה יותר מלהמציא משהו חדש", הוא מסביר בשיחה עם "כלכליסט".

 

גארנק רכש את השכלתו הקולנועית בבית הספר לה פמיס שבצרפת, ואת הקריירה שלו החל בכלל כדוקומנטריסט, אף ששאיפתו האמיתית היתה לעשות סרטים עלילתיים. "העשייה התיעודית היתה רק שלב מוקדם בקריירה שלי, בעיקר בשביל להתפרנס", הוא אומר. סרטיו "חקירה" ו"בחזקת אשם" זיכו אותו במועמדות לפרס הכתיבה בטקס הסזאר הצרפתי.

 

מתוך "בשם בתי". "בלי שיתוף פעולה מלא של האנשים שחוו את הסיפור אי אפשר לצאת למסע" מתוך "בשם בתי". "בלי שיתוף פעולה מלא של האנשים שחוו את הסיפור אי אפשר לצאת למסע" צילום: באדיבות סרטי נחשון

 

הסגנון של גארנק שונה בנוף הקולנוע העלילתי, והדבר בולט גם בסרט "בשם בתי". גארנק בחר להביא את העלילה בשפה קולנועית יבשה, כמעט דיווחית, כזו הנמנעת ממלודרמה או מקלישאות קולנועיות מוכרות. "זו הדרך שבה אני מביים, זה מודע מאוד. אני מאפשר לצופים להתרגש מבלי לסמן להם את התזמון בעזרת מוזיקה ועריכה. הסיטואציה היא שצריכה לעורר תגובה, לא אני. גם הטעם שלי בקולנוע זהה. אני לא אוהב סרטים שאומרים לי מתי לבכות ונשענים על מניפולציות. לפעמים אנחנו כיוצרים מושפעים מהמוסכמות של איך לעשות סרט, ופוגמים בסיפור. קל ללכת לכיוונים שלא תואמים את המציאות, אבל לי הכי חשוב להיות קרוב לאמת".

 

 צילום: באדיבות סרטי נחשון

 

פשע אמיתי

 

בתחקיר שלו לקראת העבודה על הסרט גארנק מראיין את האדם שאת סיפורו בחר לספר ודובק בנקודת מבטו. ואולם, במציאות כמו במציאות לא תמיד יש רק גרסה נכונה אחת. "במקרה של 'בשם בתי' גיליתי כמה הבדלים בין הסיפור שפורסם לבין מה ששמעתי מבמברסקי, והחלטתי לבחור בגרסה שלו. אני לא מאפשר לעצמי יותר מדי חופש, ומשתדל להיות צמוד לחוויית הגיבור כמה שניתן. במהלך עשיית הסרט בילינו זמן גם עם גרושתו של אנדרה, שהיתה עם בתה בזמן מותה. לשמחתי אנדרה היה אצילי מספיק לאפשר לי להביא גם את נקודת מבטה, שמרכיבה את חלקו הראשון של הסרט. אם לא הייתי פוגש אותה, הסרט היה נראה אחרת לגמרי. היא מעולם לא דיברה על הנושא, וכולנו התרגשנו מאוד לשמוע אותה. בסופו של דבר אולי שניהם רואים את המציאות אחרת, אבל הכאב הנורא שהם חוו זהה". על פי גארנק, שני הצדדים אהבו מאוד את הסרט.

  צילום: באדיבות סרטי נחשון

 

ההיכרות עם הגיבורים לא מאפשרת ריחוק מהחומר

 

את אנדרה במברסקי מגלם השחקן המהולל דניאל אוטיי, זוכה פרס הקולנוע האירופי לשחקן הטוב ביותר על הסרט "מחבואים".

 

אתה מלהק את השחקנים על פי הדמיון שלהם לאנשים האמיתיים?

"לא מבחינה פיזית. המראה של במברסקי ואוטיי איננו קרוב כלל וכלל, אבל מה שמאפיין את שניהם הוא איזושהי צניעות, סוג של שקט עוצמתי במרכזם. אוטיי הוא אחד השחקנים הגדולים שלנו, וידעתי שהוא יוכל להעביר את העוצמות של במברסקי באיפוק שכל כך מגדיר אותו".

 

היחסים הקרובים שגארנק יוצר עם האנשים שעליהם הוא מבסס את הסרט גם הם אינם קלים עבורו. "זאת אחריות גדולה מאוד, לעשות סרט על מישהו שחי וקיים", הוא אומר. "זה גם לא מאפשר יותר מדי ריחוק מהחומר. בסרטי הקודם, 'בחזקת אשם', שיניתי המון דברים בתסריט כי הגיבור, הנאשם על לא עוול בכפו בהתעללות מינית בילדים, אמר שאין להם קשר למה שקרה. אני חייב לקבל אישור מהאנשים שאני רוצה לעשות סרט על הסיפור שלהם ולזכות בשיתוף הפעולה המלא שלהם, כי אחרת לא אצא למסע הזה. זה חשוב לי כדי שאוכל להיות קרוב למציאות כמה שניתן.

 

"לאחרונה ניסיתי להתחקות אחר סיפור מותו הטראגי של איש הטלוויזיה ז'אן לוק דולרו, אבל נאלצתי לרדת מזה מכיוון שהאנשים שסבבו אותו לא שיתפו פעולה, ולא רציתי להתבסס רק על שמועות או דיווחים של אנשים זרים".

 

ובזמן ש"בשם בתי" עולה לאקרנים בארץ, גארנק כבר עובד על הסרט הבא שלו. "שלום לציפורים", שמבוסס כמובן אף הוא על סיפור אמיתי, מביא את עלילותיה של צעירה השואפת להיות זמרת בעולם של "סלבריטאות, כוח, כסף, סמים ומוות". ניתן להניח שגם הוא, כמו "בשם בתי", ינסה למחוק כל זכר לסנסציוניות ומניפולציה לטובת דיווח אמין ככל האפשר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x