$
אמנות ועיצוב

תערוכה, דברי אליי

ג'ייק ברטון הופך מוזיאונים גדולים בעולם, בהם הקופר־יואיט ומוזיאון 11 בספטמבר בניו יורק, לחוויה אינטראקטיבית באמצעות סאונד, תאורה ובעיקר טכנולוגיה. השבוע הוא יגיע למוזיאון ישראל כדי לשתף בשיטה שלו, שמטרתה "לייצר מעורבות רגשית של המבקרים"

רעות ברנע 07:5925.10.17
"אנשים מחפשים היום חוויות שיעיפו להם את המוח", אומר המעצב ג'ייק ברטון, מייסד ומנהל Local Projects, חברה ניו־יורקית לאסטרטגיה ועיצוב חווייתי למוזיאונים, מותגים וחללים ציבוריים. "מוזיאונים הם חלק מהנוף התרבותי שלנו, לכן גם הם צריכים לספק את החוויה הזאת".

 

Local Projects, שעובדים בה כ־70 מעצבים, מתכנתים ואנשי תוכן, אחראית לעיצוב ומיתוג כמה מהמוזיאונים המסקרנים ברחבי העולם בשנים האחרונות — המוזיאון הלאומי לזכר אסון 11 בספטמבר (National September 11 Memorial & Museum), מוזיאון העיצוב קופר־יואיט (Cooper-Hewitt) בניו יורק, המוזיאון החדש לאמנות בקופנהגן, המוזיאון לאמנות של קליבלנד ועוד.

 

 

מימין בכיוון השעון: חלל הכניסה במוזיאון לזכר אסון 11 בספטמבר, "עט קסם" במוזיאון קופר־יואיט ומיצב אינטראקטיבי בקופר־יואיט מימין בכיוון השעון: חלל הכניסה במוזיאון לזכר אסון 11 בספטמבר, "עט קסם" במוזיאון קופר־יואיט ומיצב אינטראקטיבי בקופר־יואיט צילום: טל ברוכיאל

 

 

"אנחנו מנסים להשתמש בכל כלי כדי לייצר מעורבות רגשית של המבקר במוזיאון — ממיצבים ארכיטקטוניים עד אמצעים אינטראקטיביים", מספר ברטון. ביום חמישי הקרוב הוא ייקח חלק בכנס "אופק דיגיטלי — מוזיאונים ואתרי מורשת", שמקיים איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל במוזיאון ישראל בירושלים. הכנס ידון בדרך שבה יכולים מוזיאונים לשמור על רלבנטיות בימינו ובחידושים הטכנולוגיים האחרונים בתחום המוזיאלי בארץ ובעולם.

 

"המבקרים הם משתתפים אקטיבים במוזיאונים שלנו", הוא אומר. "בקופר־יואיט כל אחד מקבל מעין עט קסם ובאמצעותו הוא אוסף לעצמו את העיצובים החביבים עליו מרחבי המוזיאון ואז יכול להשתמש בהם כדי לעצב אובייקט משלו. במוזיאון החדש לאמנות בדנמרק מבקרים שמסתכלים על יצירות האמנות מקבלים אימג' של העין שלהם עוקבת אחרי היצירות, ויכולים לראות איך הם בעצמם מסתכלים על התערוכה. בתערוכות מסוימות הם יכולים גם לצייר פורטרט של אורחים אחרים. הרעיון הוא לקבל מידע לא רק על היצירות המוצגות, אלא גם על עצמך ועל מי שנמצא איתך.

 

ג'ייק ברטון ג'ייק ברטון צילום: יחצ

 

 

"הרעיון בהפיכת המבקרים לאקטיבים ניכר מאוד בקרב ילדים. לא מזמן לקחתי את הילדים שלי למוזיאון שבו הוצג שריד אבן שהוא כנראה הממצא הקדום ביותר לכתב אנושי. זה הדבר המדהים ביותר בעולם וזה השפיע על החיים שלנו בכל כך הרבה רמות, אבל הבן שלי אמר שזה משעמם כי זו בעצם קופסת זכוכית עם אבנים. המקרה הזה הוא לא כישלון של האובייקט המוצג, אלא כישלון של צוות המוזיאון, שלא חושב איך לספר את הסיפור כדי שאנשי יבינו את ההשפעה של המיצג על החיים שלנו".

 

 

באילו אמצעים זה נעשה? מסכים בעיקר?

"אנחנו אף פעם לא משתמשים במסכים כברירת המחדל שלנו. יש הרגשה שנהיינו כל כך טובים בשימוש במסכים וזה כבר נהיה מסוכן. הרעיון הוא לנסות לייצר חוויות סביבתיות וחברתיות ולשלב ביניהן, הן אלה שאוספות את האנשים יחד. המדיה והטכנולוגיה הן ללא ספק חלק ניכר מזה, אבל גם ארכיטקטורה ותאורה יכולות לאגד אנשים".

 

אחד המודלים המרכזיים שמדגימים את קו החשיבה הזה הוא המוזיאון לזכר קורבנות אסון 11 בספטמבר. "המבקרים נכנסים למסדרון שבו מושמעים אנשים שמספרים על הזיכרונות שלהם מהחוויה. על הקיר מוצגת מפת העולם ובה מסומנים המקומות שבהם היו בזמן האסון. זו טכניקה שיוצרת חיבור גם לאנשים שהיו בחיים בזמן האירוע ונזכרים בו וגם לאנשים שאין להם זיכרון מהאירוע ומבינים כך כמה תשומת הלב של העולם היתה מרוכזת בו. לאחר המסדרון נכנסים המבקרים לחלל מוזיאלי של שמונה קומות שיש לו שתי מטרות — לספר את הסיפור ולהעניק כבוד לחיים שנלקחו באותו היום".

 

מוזיאון 11 בספטמבר בניו יורק מוזיאון 11 בספטמבר בניו יורק

 

 

 

איך הופכים טראומה כל כך גדולה לאירוע חווייתי?

"אם מישהו יגיד לי שהעיסוק בכל הנושא מלחיץ אותו, אני אגיד לו 'אל תלך', אבל אנחנו כן צריכים לספר את הסיפור המלא, האמיתי, לא לחסוך את הפרטים הקשים. צריך שאנשים יבינו מדוע האירוע הזה קרה ואיך ולמה אנשים קיבלו החלטות מסוימות באותו הרגע. זו גם דרך שבה אפשר לקבל מושג לגבי בחירות בחיים בזמן חירום".

 

דיברת על ההתאמה של מוזיאונים לילדים. מה עשיתם במקרה של 11 בספטמבר?

"יש חלקים בתוך המוזיאון שמתאימים לילדים, אבל בסופו של דבר זו החלטה של ההורים אם להביא את הילדים למוזיאון ולאפשר להם להיחשף לסיפורים הקשים. הילדים שלי היו בכמה וכמה מוזיאוני שואה, וגם שם יש תערוכות שעוסקות במה שהילדים עשו באותו הזמן. ילדים צריכים לדעת להתמודד".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x