$
אמנות ועיצוב

יונה פישר: "באוסף של מוזיאון ת"א יש יותר חורים מאשר בגבינה"

פישר, שהיה הראשון לשאת את התואר "אוצר" בארץ, מספר על תוכנית לימודי אוצרות חדשה שנקראת על שמו ועל היחסים המסוכנים בין האמנות למי שמממנים אותה

רעות ברנע 08:3216.10.17

"כשתורם בא למוזיאון ואומר לו 'אתה מעוניין ב־100 אלף דולר? אז תציג את היצירה הזו והזו' – מעטים המוזיאונים שיענו לו 'לא, תודה'", מספר בראיון האוצר הוותיק יונה פישר. "ההעדפות שלך כאוצר לא תמיד תואמות את ההעדפות של המוזיאון שבו אתה עובד. אמנים שנדחפים על ידי ספונסרים למיניהם היא הרעה החולה של הרבה מאז מוזיאונים, וזה עניין שקיים כבר הרבה מאוד שנים".

 

במשך עשרות שנים היה שמו של פישר (85) שם נרדף למקצוע האוצרות בישראל. הוא נחשב לאדם הראשון שנשא את התואר "אוצר" בארץ, ויחד עם אלישבע כהן היה היחיד שזכה בפרס ישראל בתחום האוצרות (בשנת 1977).  

פישר. "המוזיאון לא יכול לפעול ללא תקציבים חיצוניים ולכן עליו לרצות את התורמים" פישר. "המוזיאון לא יכול לפעול ללא תקציבים חיצוניים ולכן עליו לרצות את התורמים" צילום: נמרוד גליקמן

  

הוא עבד בעיקר במוזיאון ישראל, אבל שימש גם בתפקיד אוצר ראשי במוזיאון תל אביב לאמנות (בתחילת שנות התשעים) ובמוזיאון מונארט באשדוד ). הוא נודע בזכות מחויבותו לקידום האוונגרד הבינלאומי והישראלי ובקידומם בתחילת דרכם של אמנים ישראלים כיגאל תומרקין, רפי לביא, לאה ניקל, אביטל גבע ואחרים שתרמו לניסוח הקאנון המקומי.

 

היום הוא אמנם לא מחזיק בתפקיד רשמי, אבל עדיין חי ובועט. לאחרונה, למשל, אצר תערוכה לאמנית רונית אגסי בבית אנה טיכו של מוזיאון ישראל בירושלים.

 

לאחרונה הוא גם חבר אל "הבית לאמנות ישראלית", תוכנית ללימודי תעודה באמנות מטעם מכללת ת"א־יפו שבראשה עומדת עידית עמיחי, שכיהנה במשך 14 שנה כראש תחום מוזיאונים ואמנות פלסטית במשרד התרבות.

 

במסגרת שיתוף הפעולה נקראת תוכנית האוצרות והמוזיאולוגיה על שמו של פישר, והוא ילווה אותה ויעניק לה מניסיונו רב־השנים. "יש לי היסטוריה קצרה יחסית בבית לאמנות ישראלית. לפני שנתיים־שלוש נתתי שם הרצאה וכמה תלמידים יצאו באמצע", הוא אומר בחיוך, "אבל מאחרים התקבלו תגובות טובות יותר. יום אחד פנו אליי עם הבקשה לקריאת התוכנית על שמי, ואז החל מסע ארוך שבסופו אני יושב כאן".

 

מתוך התערוכה של רונית אגסי שאצר פישר בבית אנה טיכו מתוך התערוכה של רונית אגסי שאצר פישר בבית אנה טיכו

 

 

לאורך הראיון פישר חוזר כמה פעמים לדבר על מערכת היחסים הבעייתית בין המוזיאונים והאנשים שמממנים אותם: "אני חושב שהאוצרים של היום צריכים להיות פעילים יותר ונוכחים יותר בוועדות הרכישה של המוזיאונים. הן בדרך כלל כוללות מועצת מנהלים, חלקם אנשים עם אינטרסים אישיים שלא מהססים להשתמש במוזיאון ככלי".

 

בנוסף, הוא טוען שהדבר העיקרי שבו עוסק אוצר הוא "בירוקרטיה" ויש לו גם דוגמה מטרידה מניסיונו האישי: "כשהתמניתי לאוצר ראשי במוזיאון תל אביב, הגעתי למשרדו של ראש העיר דאז, צ'יץ', שאמר לי ככה, 'יונה, יש לך יד חופשית לעשות מה שאתה רוצה, אתה תקבל גיבוי גם אם תמצא לנכון לפטר את כל האוצרים.

 

"הייתי בתפקיד במשך שנה וחצי ופעם אחת דרשתי לפטר אוצר אחד. זה מישהו שהיה נוהג לשלוח את אשתו לחתום על שעון הנוכחות. צוות האוצרים אז קם כאיש אחד להגן עליו בצעקות וויכוחים בשל חשש למעמדם. הוא נכנס למו"מ עם ההנהלה ואמר שהוא מוכן ללכת, אבל בתמורה ביקש תערוכה רטרוספקטיבית ענקית מיצירותיו. וזה מה שקרה".

 

בינואר האחרון הודיע מוזיאון תל אביב לאמנות על מינויו של דורון רבינא לתפקיד האוצר הראשי של המוזיאון, החלטה שהביאה להרמת הרבה גבות, בעיקר כי רבינא לא הגיש את מועמדותו במכרז למציאת האוצר שעליו הכריז המוזיאון בשנה שלפני כן, והבחירה בו נעשתה לאחר מגעים ישירים בינו לבין המוזיאון.

 

"הייתי מת לדעת מהי הפרוגרמה של רבינא", אומר פישר. "בינתיים שמעתי שקיבלו אותה די בהתלהבות. אני חושב שהוא רוצה להפוך את המוזיאון לחברתי יותר, שזה טוב מאוד. הבעיה של המוזיאונים היא שהוא לא יכול לפעול ללא תקציבים, ולכן עליו לרצות את מי שמאפשר לו להתקיים - אגודות ידידים ותורמים למיניהם.

 

"גם את האגף החדש של מוזיאון ת"א מכרו לאגודות ידידים. כשהגעתי לראות אותו במהלך ההקמה, מוטי עומר (מנכ"ל ואוצר מוזיאון תל אביב לשעבר שנפטר ב־2011 - ר"ב) הראה לי את אחד מחללי התצוגה והסביר לי שאותו כבר הבטיחו לאגודת הידידים הגרמנים".

 

מה הדבר הראשון שהיית עושה לו היית בנעליו של רבינא?

"הייתי מתייחס בתשומת לב רבה מאוד להשלמת האוסף הקיים של המוזיאון, שיש בו יותר חורים מאשר בגבינה. אולי הייתי בודק את האפשרות לצמצם את מספר התערוכות או תכיפותן לשם כך".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x