• תפריט
אמנות ועיצוב

לואיז בורז'ואה: אשת העכביש

על אף שהיו מי שהרימו גבה, התערוכה של בורז'ואה במוזיאון תל אביב היא אחת התערוכות החשובות והמטלטלות שנראו פה לאחרונה

רעות ברנע 08:4524.09.17

על אף שהיו מי שהרימו גבה, התערוכה של לואיז בורז'ואה במוזיאון תל אביב היא אחת התערוכות החשובות והמטלטלות שנראו פה לאחרונה

 

בשבוע שעבר נפתחה במוזיאון תל אביב "שניים" של הציירת והפסלת לואיז בורז'ואה, אחת התערוכות החשובות שנפתחו כאן בתקופה האחרונה. רגע לפני נשמעו קולות בעולם האמנות שטענו כי העובדה שמוזיאון תל אביב גייס כסף כה רב עבור תערוכה בסדר גודל כזה – באה על חשבון הכסף שהוא לא משקיע באמנות מקומית צעירה, אבל התור הארוך בערב פתיחתה הראה שהרוב הגדול דווקא מברך על ההזדמנות לצפות מקרוב בעבודות של אחת האמניות החשובות בעשורים האחרונים.

 

התערוכה חזקה, מטלטלת, קשה ומעוררת מחשבה. את הפסלים מלווים טקסטים שכתבה, ומבטאים את הלך הרוח שלה בעת היצירה, כמו למשל: "בחיים הממשיים שלי אני מזדהה עם הקורבן / באמנות שלי אני הרוצחת. / הייתי אמורה להביא לידי כך שיסלחו לי / על היותי אשה. / בסופו של דבר, האכזריות כלפי עצמי / גולשת לאכזריות כלפי אחרים / התשוקה לרצות היא המניע / אין חוקים, זו רולטה רוסית, / ירשתי את הרציונליות / של אמי, אבל את לב הפתי של אבי".

 

 צילום: אלעד שרי / אוסף קרן איסטון

 

  צילום: אלעד שרי / אוסף קרן איסטון

 

  צילום: אלעד שרי / אוסף קרן איסטון

יצירות של בורז'ואה, משמאל ובכיוון השעון: "הזוג", "שניים" ו"מעבר מסוכן". במרכז עבודתה תמיד יעמדו ייצוגים של יחסים

 

 

 

בורז'ואה מעולם לא התכוונה לשמח אנשים באמצעות העבודות שלה. היא ביקשה להכניס אותם אל עולמה הדרמטי והסבוך. היא נולדה ב־1911 בצרפת וגדלה במשפחה שעסקה ברסטורציה של שטיחים. כשהיתה בת 21 מתה אמה, שהשפיעה מאוד על עבודותיה. ב־1939 היגרה עם בעלה לארצות הברית והשתקעה בניו יורק, שם גם החלה הפעילות האמנותית שלה. לבורז’ואה ובעלה, רוברט גולדווטר, היו שלושה ילדים, אחד מאומץ ושניים ביולוגיים. הזוגיות, הילדים והאמהות, בשילוב עם הפסיכואנליזה שאליה התחברה אחרי מות אביה הם הצירים המרכזיים שסביבם סבבה יצירתה של בורז'ואה במשך עשורים, עד מותה ב־2010, בגיל 99.

 

בתערוכה שתימשך עד 20 בינואר מוצגות כ־50 עבודות של בורז'ואה מתקופת שונות ובמדיומים שונים ומגוונים: מרישומים קטנים ועד פסלי ענק. הנושא המרכזי, הוא מערכות יחסים, בעיקר כאלה שבין גברים לנשים ובין הורים לילדים. המוטיב המרכזי בעבודות שבתערוכה הוא הזוג, השניים, הגבר־אשה. העבודה הראשונה שנתקלים בה בחלל הכניסה היא דימוי של זוג עשוי בובות שחורות בעת קיום יחסי מין, ללא ראשים, וכשרגלו (או רגלה) של אחד/ת מבני הזוג מוחלפת בפרוטזה. העבודות הגדולות הנוספות הן “זוג עכבישים”, חיה שנהפכה למזוהה עם עבודותיה וכיכבה בפסלים רבים שלה. במקרה הזה הזוגיות שאליה מתייחסת בורז’ואה היא דווקא בינה לבין אמה.

 

פסל האלומיניום הגדול "הזוג" שתלוי מן התקרה ונראה כאילו הוא מרחף באוויר הוא אחת העבודות המרשימות, שעושות חשק להסתובב סביבה שוב ושוב ואולי לרגע לנסות אפילו להיכנס אל בין בני הזוג החבוקים והנטמעים זה בזה. במרכז מוצבת העבודה "שניים", שעל שמה נקראת התערוכה כולה. זו עבודה מונומנטלית ובה שני מכלי פלדה על גלגלים. המכל הקטן נע פנימה והחוצה על מסילה ונבלע בתוך המכל הגדול. סמל ללידה, להזדווגות או להיפרדות בין אם וילד. בורז'ואה עצמה התייחסה לעבודה

כאל "יחסים פסיכולוגיים. רוצים לראות בה יחסים מיניים, אבל זה קדם־מיני. זו המשיכה בין האלמנט הנשי והאלמנט הגברי לפני המשגל".

 

אף שבורזו'אה עסקה ביחסים מכל הסוקים, העיסוק שלה בקשרים שבין הורים לבין צאצאיהם משאיר את הרושם החזק ביותר.

 

מכריה, ביניהם ג’רי גורובוי שהיה אסיסטנט שלה במשך שנים ואצר את התערוכה (יחד עם סוזן לנדאו,), מספרים כי היא תמיד ראתה את עצמה כאמא לא־טובה. היא חשבה שהיא משקיעה מאמץ וזמן רבים יותר בעבודתה.

 

רבות מעבודותיה גם מתארות את תהליך הלידה: ביניהן בובות בתפרים גסים ורישומים בצבעי מים אדומים שיוצרים אפקט של דם. הלידה אצלה היא אירוע טראומטי שזוכה לא פעם לכותרת "אל תעזבני".

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x