$
אמנות ועיצוב

המתנדבת השבדית: האוצרת סנדרה וייל מאמינה שניתן לגשר על מחלוקות בעזרת אמנות

סנדרה וייל, אוצרת שנולדה בשבדיה וחיה בישראל, מאמינה שבאמצעות האמנות אפשר לתקשר ולגשר על המחלוקות הפוליטיות בין שתי המדינות

רעות ברנע 08:5514.09.17

"אמנות מאפשרת להתחבר, בעוד שלדבר פוליטיקה זה מאוד קשה", אומרת האוצרת סנדרה וייל. כבר יותר מעשור שווייל היא שגרירת התרבות הבלתי רשמית של ישראל בשבדיה, ולהפך. באמצעות אירועי תרבות משותפים ואירוח אמנים הדדיים היא מצליחה לייצר קשרים בין שתי המדינות, שאמנם יש ביניהן יחסים דיפלומטיים, אבל נראה כי לאחרונה הם רק הולכים ומידרדרים. זה התחיל בהודעה של ראש ממשלת שבדיה ב־2014 על כוונת שבדיה להכיר במדינה פלסטינית, והגיע לשיא במאי האחרון כששבדיה היתה המדינה האירופית היחידה שתמכה בהחלטת אונסק"ו שקבעה כי ישראל היא כוח כובש בירושלים. "יש מדינות שיחסן לישראל גרוע יותר", אומרת וייל בחיוך, "אבל גם מולן אפשר להשתמש בקול האמנים עבור דיאלוג. שבדיה דווקא יכולה לקחת דוגמה מישראל לגבי האופן שבו קול האמנים נשמע בה, וחבל שלאחרונה מנסים להשתיק אותו פה".

 

בסוף השבוע תתקיים בפעם החמישית תערוכת האמנות "פלסטר" למען עמותת רופאים לזכויות אדם (בבית קנדידוף ביפו), הפעם בשיתוף שגרירות שבדיה, בתיווכה של וייל שהצטרפה לשתי האוצרות הקבועות של התערוכה - ורדית גרוס וכרמית גלילי. "שיתוף הפעולה עם התערוכה נוצר כי פעילות העמותה קרובה ללבי", היא מספרת. "העובדה שישראלים מסייעים רפואית לפלסטינים היא דבר שאני רוצה שיידעו עליו בעולם". בתערוכה השנה יוצגו ויועמדו למכירה יצירות של שבעה אמנים שבדים, לצד יותר ממאה אמנים ישראלים שתרמו את עבודותיהם, בהם דוד טרטקובר, יאיר גרבוז ועילית אזולאי.

 

 

וייל. "התערוכות של ישראלים בשבדיה יוצרות עניין רב" וייל. "התערוכות של ישראלים בשבדיה יוצרות עניין רב" צילום: עמית שעל

 

 

"עם רוב האמנים השבדים יש לי היכרות קודמת", מספרת וייל. "הם השתתפו בתערוכות קודמות שאצרתי בישראל ובאירועים שיזמתי. למשל, לינדה שאמה (Linda Shamma), אמנית שבדית בת לאב פלסטיני שבינואר ארגנתי עבורה הרצאה בפני סטודנטים בשנקר, או אן וולסטרום (Ann Wåhlström), אמנית זכוכית שהציגה בעבר בעונת התרבות בירושלים".

 

וייל (42), אוצרת עצמאית, נולדה בשבדיה ולישראל הגיע לבדה בגיל 22. אביה, איש העסקים רוברט וייל, גם הוא בעל עניין גדול באמנות והיה אחד מתומכיה הגדולים של להקת בת שבע. היא התגלגלה לתפקיד שלה די במקרה. בתום לימודיה גויסה לטובת הפקה של תערוכת ענק של אמנים ישראלים בשטוקהולם, ואז המשיכה מפרויקט אחד למשנהו.

 

 

ציור של אן וולסטרום מתערוכת המכירה "פלסטר" ציור של אן וולסטרום מתערוכת המכירה "פלסטר" צילום: Speja

 

היחסים הדיפלומטיים העכורים מקשים על עבודתך?

"אני תמיד חוששת שזה הולך להיות קשה ואז מופתעת לטובה. בכל השנים ובכל התערוכות של אמנים ישראלים שעשינו בשבדיה תמיד אנשים רצו לשמוע, כתבו עליהן בעיתונים והן יצרו הרבה עניין".

 

מה מוצאים השבדים באמנות ישראלית?

"קודם כל יש להם עניין בהיסטוריה, כל שבדי קרא את התנ"ך והם מכירים את הסיפורים. בשנות השישים הרבה שבדים התנדבו בקיבוצים וזוכרים את ישראל לטובה. ויש גם פרויקטים ספציפיים מדברים אליהם, למשל זה שיצר גיא בן נר כשעבר 'לגור' בסניף של איקאה, או מיכל נאמן שעבדה עם מסקינטייפ שהשבדים משתמשים בו רק כדי לסמן קופסאות אוכל, אבל עניין אותם ללמוד על השימוש שלו בישראל בהקשר של המלחמה וההתגוננות.

 

האמנים ישראלים לא מקנאים באלו השבדים על התמיכה מהמדינה?

"לאמנים הישראלים שמתלוננים על המקום הזה אני תמיד אומרת שבגלל זה הם כל כך טובים. המאבק הקיומי, העובדה שהם עושים אמנות כי הם חייבים, מתוך תשוקה - זה מה שמייצר את האמנות הטובה פה".

 

 

עבודה של ג'ספר וולדרסטרן מתערוכת המכירה "פלסטר" עבודה של ג'ספר וולדרסטרן מתערוכת המכירה "פלסטר" צילום: יחצ

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x