$
במה

המחבט כמשל: מופע מחול על שחקנית טניס

הרקדנית אסאמי אידה גדלה ביפן אך תמיד נמשכה למחול ישראלי ועכשיו יש לה קריירה מקומית ובן זוג ישראלי. השבוע תרקוד במופע חדש שעוסק בטניס

מאיה נחום שחל 08:1804.09.17

לפני שמונה שנים חיכתה הרקדנית היפנית אסאמי אידה להופעה של להקת "מריה קונג" הישראלית ביפן, אלא שסופת הצונאמי שפקדה את המדינה גרמה לביטול ההופעות. "מאוד התרגשתי לקראת בואם כי שמעתי עליהם דברים טובים והתאכזבתי שלא הגיעו", מספרת אידה ל"כלכליסט". "המחול הישראלי מאוד ידוע ביפן, בעיקר להקות בת שבע וענבל פינטו־אבשלום פולק".

 

 

 

כעבור ארבע שנים זכתה אידה במלגת מחול מממשלת יפן, וכשנשאלה על ידי מורתה, הרקדנית המודרנית הידועה ביפן מוטוקו היראיאמה, באיזו מדינה תבחר להעביר את שנת המלגה, היא בחרה בישראל. "אם הם לא יכלו לבוא ליפן, אז אני אבוא אליהם", היא מספרת. "שלחתי מייל דרך האתר של מריה קונג, וטליה (לנדא, המנהלת האמנותית - מנ"ש) חזרה אליי והזמינה אותי לבוא".

 

בארץ הכירה את בן זוגה עופרי פרסטאי, צייר ואמן שעיצב את הבמה עבור מופעי הלהקה, מה שגרם לה להאריך את שהותה בישראל. אחרי שנתיים במריה קונג יצאה אידה לדרך עצמאית, עבדה בין השאר עם שרונה פלורסהיים ויצרה יחד עם בן זוגה את המופע "גחליליות" שהוזמן להשתתף בפסטיבל מחול ביפן. בין לבין היא גם משתתפת בפרסומות מסחריות בטלוויזיה.

 

 

אידה ב"טניס, סיפור אמיתי" שעולה בתיאטרון תמונע. "כמו בחיים גם בטניס אנחנו במלחמת הישרדות" אידה ב"טניס, סיפור אמיתי" שעולה בתיאטרון תמונע. "כמו בחיים גם בטניס אנחנו במלחמת הישרדות" צילום: דוד קפלן

 

 

"כל הסיפור עם ישראל התחיל כהרפתקה מדהימה, ובהמשך הבנתי שביפן לא הייתי מכירה את היוצרים האלה והייתי יוצרת רק לעצמי. זו הזדמנות וזה ניסיון שיכולתי לקבל רק כאן. אני אוהבת את החיים כאן, גם בזכות האהבה שמצאתי ובזכות האנשים והחברים שנותנים לי חום. הרבה אנשים שאלו אותי 'למה את פה?' ובהתחלה לא הבנתי מה השאלה הזו ומה אכפת להם, אבל אז הבנתי שנכון לשאול את עצמי מה אני עושה פה? מה אני רוצה להשיג? האם אני מרגישה טוב או לא? וזה הפך אותי לחזקה. התרגלתי לחיים כאן, בהתחלה היה לי קשה עם הרעש ואנשים חשבו שאני חולה כשרציתי להיות קצת לבד, חשבו שאולי אני בודדה, אבל אז הבינו שפשוט רציתי קצת שקט, קצת ספייס".

 

האובססיה לניצחון

 

בימים אלה היא רוקדת בעבודתו החדשה של הכוריאוגרף נמרוד פריד ולהקת תמי "טניס, סיפור אמיתי" שתעלה ב־5–6 בספטמבר בתיאטרון תמונע, כשלצדה הרקדנים נועה שביט ואיציק גבאי. היצירה עוסקת במשחק טניס ובוחנת את המסע הפסיכולוגי שעוברת שחקנית במהלך המשחק, מהאובססיה שלה לניצחון ועד לאסתטיקה שחבויה במשחק ולא תמיד נראית לעיני הצופים.

 

"נמרוד ראה משחק טניס בטלוויזיה והבין שהשחקנים נלחמים מול הפרטנר שלהם אבל גם מול עצמם. דרך המשחק עוברת השחקנית את מסע חייה. כמו בחיים גם בטניס אנחנו במלחמת הישרדות ואנחנו מכים וסופגים, תוקפים ומגנים, צועקים ונחבאים, מפסידים ומנצחים. על הבמה זהו ריקוד בהשראת הטניס ולא המשחק עצמו כמובן. יש שם רמזים ואלמנטים מעולם הטניס וזו עבודה פיזית קשה ומאתגרת".

 

יצירה ואימפרוביזציה

 

אידה נולדה לפני 31 שנה בעיר טויאמה ביפן. לעולם המחול התוודעה בגיל 15 כשהתבקשה לבחור חוג העשרה במסגרת הלימודים בבית הספר. "בכלל לא חשבתי להיות רקדנית, בטח לא מקצועית, אבל חשבתי שיהיה נחמד לנסות את החוג ולמדתי שם את הבסיס. במסגרת אחת התחרויות הבית ספריות שהיו בשיתוף האוניברסיטה מוטוקו ראתה אותי והזמינה אותי ללמוד אצלם באוניברסיטה ליד טוקיו".

 

אידה החלה לימודי הוראת ספורט באוניברסיטה ואת היראיאמה פגשה רק לקורס אחד בשבוע, אך במקביל החלה ללמוד אצלה בסטודיו. "פתאם למדתי דברים שלא ידעתי, כמו איך להביע את עצמי בתנועה. אף אחד לא שאל אותי לפני כן מה אני מרגישה כשאני רוקדת, והיא האירה והעירה אצלי נקודות חדשות. בעקבותיה המשכתי לתואר שני במחול והצטרפתי לקבוצת Baby Q, שם גיליתי את עולם האימפרוביזציה והתעוררה בי המוטיבציה גם ליצור ולא רק לרקוד. בעקבות זה הגיעה המלגה ואז בחרתי לבוא לישראל. כרגע התוכניות הן להישאר כאן, אך יש גם מחשבות לנסות בהמשך לחזור קצת ליפן. מה שלא יהיה, זה יהיה עם בן זוגי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x