$
אמנות ועיצוב

ישראל 2017: מעצבי העתיד מפרקים ומרכיבים מחדש

בוגרי בתי הספר לעיצוב מציגים מבט חדש ומעורר מחשבה על החברה הישראלית. "כלכליסט" אסף כמה פרויקטי גמר שכאלה בתחומי התקשורת החזותית והעיצוב התעשייתי

רעות ברנע 09:4023.07.17

תערוכות הבוגרים בבתי הספר לאמנות, שמוצגות ברחבי הארץ בימים אלה, הן תמיד התפוצצות של כישרון. לא כל העבודות באותה הרמה, לא כל הרעיונות מצליחים להפתיע, אבל הרבה מאוד עבודות מציגות דור חדש של אנשים שחושבים - חושבים על עצמם ועל בני אדם, חושבים על המקום שבו אנחנו חיים, חושבים על המהות והטעם. העבודות הטובות באמת מאפשרות גם למתבונן לחשוב על כל זה.

 

"כלכליסט" אסף כמה פרויקטי גמר שכאלה בתחומי התקשורת החזותית והעיצוב התעשייתי תוך התייעצות עם המרצים במוסדות השונים. חלק מהעבודות מציעות התבוננות חברתית רחבה, ב"אלים" שאנחנו סוגדים להם, או בתקנות, הידועות או הלא מודעות, שעל פיהן אנחנו חיים. חלק מציעות פתרון שיסייע לבני אדם בבעיה נקודתית, כגון עיוורון צבעים או גמגום. חלק בונות כלים חדשים לחיבור להיסטוריה, לסביבה, למרחב המיידי, העירוני, שבו אנחנו חיים. כולן מספקות תמונת מצב מעניינת ומורכבת של אזרחי ישראל 2017. וכולן מזמינות לעצור ולחשוב על היומיום שלנו, מהחיפוש אחרי מקום לשבת ברחוב עד החיפוש אחרי אל גדול.

 

"Connect"

ערכה להתמודדות עם אסון

אמיר ארגוב, עיצוב תעשייתי, בצלאל

 

… ערכה המיועדת לאזורים שהוכו באסון טבע, להרכבה מהירה של אלונקה, קביים, כיסא, מיטה, כוננית ועוד. כולם מורכבים מקרטונים ומחברים מפלסטיק מתכלה.

 

"באזורי אסון לרוב מספקים לאנשים קורת גג, אוכל ומים, אבל פחות מטפלים בציוד הנדרש לחיים. המטרה אינה לשקם, אלא לספק לאנשים את האמצעים לשיקום עצמי".

 

 

 

"קונפליקט"

ישראל־פלסטין לדור ה־Y

עידן אלקבץ, תקשורת חזותית, HIT (המכון הטכנולוגי חולון)

 

… לומדה אינטראקטיבית על הסכסוך במזרח התיכון, שמאפשרת לנוע על ציר הזמן ולהיכנס ל"חדר מצב" בכל אירוע מרכזי ובו קטעי עיתונות, מסמכים היסטוריים, תמונות ומפות אינטראקטיביות.

 

"כתיכוניסט, בגלל האופן שבו שמלמדים אותה, ההיסטוריה שלנו לא עניינה אותי. הטכנולוגיה התקדמה, אבל שיטת הלימוד לא. באמצעות הלומדה אני מנסה להכניס את התלמידים לתוך ההיסטוריה כדי לעורר סקרנות. הסכסוך הוא אחד הדברים המרכזיים שמכתיבים את חיינו עד היום, והגישה של מערכת החינוך קצת מוטה, היא מספרת נרטיב שנוח לממסד. המטרה שלי אינה להיכנס לפוליטיקה, אלא להראות שיש שני צדדים למטבע".

 

 

 

"גימ"

אפליקציה נגד גמגום

סתיו סואיה, תקשורת חזותית, בצלאל

 

… אפליקציה שעוזרת לאנשים עם גמגום לשפר את שטף הדיבור בארבעה סוגי תרגולים: דיבור חופשי, קריאת טקסטים, אותיות שבהן יש קושי מיוחד ושיחת וידיאו עם משתמשים אחרים. כולם עובדים על בסיס זיהוי קולי, עם פידבק מיידי ומדידת אחוזי הצלחה לתיעוד ההתקדמות.

 

"הייתי מגמגמת בעבר והיה לי חשוב לחקור את הדרכים שבהן באמת אפשר לעזור. בדקתי כל מה שקיים בשוק וניסיתי לבנות משהו שעוד לא קיים. היה לי חשוב שהאפליקציה תהיה נעימה, כיפית וגם מתגמלת, משהו שאנשים ייהנו לעשות".

 

 

  

 

"Eyegetby"

צבעים לעיוורי צבעים

הדר טייט, תקשורת חזותית, HIT

 

… אפליקציה לעיוורי צבעים שמתרגמת צבע למידע שנגיש להם בהתבסס על כלים של מציאות רבודה ועיבוד תמונה. יש בה שלוש פונקציות: אחת פשוט מזהה צבעים, השנייה מיועדת לקניות של מוצרים כגון עגבניות, והשלישית מסייעת בהתאמת בגדים ותכלול בעתיד גם המלצות של סטייליסט ליצירת מראה כולל.

 

"אבא שלי עיוור צבעים, ולצורך המחקר דיברתי עם 100 עיוורי צבעים שהעלו בפניי את אותן הבעיות, למשל העובדה שהם לא יכולים לקנות עגבניות או בננות כי הם לא מבדילים בין ירוק ואדום ולא יודעים מה בשל, או הקושי בזיהוי מזוודות במסוע בנמל התעופה, והעובדה שרובם נוהגים ללבוש רק שחור ואפור כי הם לא רוצים להתעסק עם התאמת צבעים".

  

 

 

"ניצוּל / ניצוֹל"  

השואה בתקשורת הישראלית

לירן חדשי, תקשורת חזותית, מנשר

 

… שלושה ספרים שמתעדים בצורה גרפית את השימוש בשואה בעיתונות הכתובה הישראלית.

 

"שמעתי שאין יום שבו לא מזכירים את השואה בתקשורת הישראלית, והחלטתי לבדוק אם זה נכון. במשך 55 ימים עברתי על כל הכתבות בשלושה עיתונים וסימנתי את כל האזכורים לשואה. מהר מאוד הבנתי שצריך לעשות הפרדה בין שני סוגי כתבות, שכיניתי 'ניצוּל' ו'ניצוֹל'. כתבות ה'ניצוֹל' עוסקות ישירות בשואה ובניצולים, ואילו כתבות ה'ניצוּל' מאזכרות את השואה בהקשרים אחרים.

 

בעקבות הפרויקט הרגשתי שאיבדתי את התמימות, לא יכולתי להסתכל על כתבות בלי לחשוב מה האינטרס שמאחוריהן".

 

 

 

"חיות לילה"

נעורים אבודים ברחוב

יוחאי עלוש, עיצוב תעשייתי, בצלאל

 

… סדרת רהיטים למרחב הציבורי המיועד לבני נוער: כיסא בר עם פדלים שמדליקים אור, כיסא עם תנור וכיסא עם חיבור לטלפון הנייד ולרמקולים.

 

"גדלתי ביישוב קטן ובלילות לא היה לנו איפה להיות. לצורך הפרויקט חזרתי ליישוב והסתובבתי עם בני הנוער. דווקא במקומות השוליים, הלא מוארים, ראיתי פוטנציאל ליצירת מרחב חדש, עם רהיטים שלא זקוקים לתשתיות ויכולים לייצר בעצמם אור, חום ומוזיקה".

 

 צילום: עודד אנטמן

 

"הקוד של גור"

כל מה שלחסיד אסור לעשות

רותם אדריאן, תקשורת חזותית, שנקר

 

… מיצב דיגיטלי טיפוגרפי העוסק בתקנות המחמירות של חסידות גור. בפונט שנוצר במיוחד לפרויקט, בשחור ולבן, התקנות מופיעות בחמש דרגות של רזולוציה: ככל שעומדים קרוב יותר למיצב רואים את הדברים שמותר לעשות, וככל שמתרחקים רואים את הדברים שאסור לעשות. היוצרת עצמה היא יוצאת בשאלה שחיה כמה שנים כחרדית.

 

"איסור מייצר מרחק. יש שם תקנות מופרכות, שלעתים מעוררות באנשים צחוק, אבל הפרויקט לא מצחיק ולא נעים, הוא מכאיב, מעורר מצוקה ומחשבה על הגבלות וחוקים. חסידות גור ריכזה חלק מהתחנות בעמוד פייסבוק, וברגע שנחשפתי אליו ידעתי שאני רוצה להתייחס אליו, בין השאר כדי לתווך אותו לחילונים. לא כדי שיסתכלו על אנשי החסידות כעל קופים בכלוב, אלא כדי לנסות להבין איך עובדת מערכת חוקים של אסור ומותר - הרי גם אנחנו חיים על פי תקנות כאלה".

 

 

 

"Nook"

כל מה שיש בפנים, רק בחוץ

שחר רשף, עיצוב תעשייתי, שנקר

 

… כיסא למרחב הציבורי. מעין עמדה אישית לאדם אחד עם חיבור חשמלי שמתבצע דרך לוח סולארי שיש בו כל מה שאדם צריך אם הוא רוצה לצאת ולהתאוורר למשך כמה שעות, כולל מקום להניח את המחשב הנייד, מקום לקשור את האופניים, מקום להניח קערת מים לכלב ואפילו מקום ייעודי למזרן יוגה.

 

"הסתובבתי בדרום תל אביב וראיתי שכל בעלי החנויות מוציאים כיסאות החוצה, שם מתנהלים כל חיי החברה שלהם. במקביל, כמישהי שעובדת על לפטופ מבתי קפה, החלטתי שאני רוצה להחזיר את האנשים החוצה, אל מרחב ציבורי פעיל יותר. הרעיון הוא שעיריות יציבו כאלה במרחבים ציבוריים מוצלים כמו פארקים או שדרות".

 

 

 

"The Book of Guitar"

קפל לך גיטרה

דן וינברג, תקשורת חזותית, מנשר

 

… ספר קרטון המתפרק לחלקים שמהם מרכיבים גיטרה, ושמיועדים לייצור תעשייתי רחב.

 

"לפני הלימודים במנשר למדתי ברימון, וגיטרה הוא הכלי שאני מתחבר אליו. הלכתי עם הרעיון למפעל גיטרות, שהתלהב ותמך בפיתוח ובמימון ראשוני, נעזרתי בחבר שהוא מעצב תעשייתי, השתמשתי בחיתוכי לייזר ויצרתי את הספר שהופך לגיטרה שממש אפשר לנגן בה. זו יכולה להיות מתנה לילד בן 12 או לאשה בת 40, למי שרוצה להתחיל ללמוד לנגן או למי שכבר יודע".

 

 

 

"MSA"

לשחק במחלה חשוכת מרפא

עינב זמבל (זבידה), עיצוב תקשורת אינטראקטיבית, מכון אבני

 

… משחק מחשב להעלאת המודעות למחלת ה־MSA (מחלה ניוונית דמוית פרקינסון).

 

"הגעתי לנושא אחרי שחמי חלה במחלה והבנתי שאין כמעט מידע עליה בארץ. המטרה היא להתקדם, אבל תוך כדי תסמינים של המחלה. למשל: לעתים השחקן נופל בגלל חוסר שיווי משקל או שהוא צריך ללכת לאט מאוד. הפואנטה היא שאי אפשר לעבור שלב. המשחק תמיד יסתיים ב־Game Over מכיוון שזו מחלה חשוכת מרפא".

 

 

 

"אלי המאה ה־21"

המיתולוגיה של ההווה

מאיה בר יהודה, תקשורת חזותית, מנשר

 

… כרזות מאוירות על האלים ששולטים במציאות הנוכחית של ימינו, הבנויות ברוח המנדלות ובשפה גרפית המתבססת על מיתולוגיות שונות.

 

"הסגידה לחומרות קשה לי, ובעקבותיה רציתי לחקור מהם שאר הדברים שאנחנו סוגדים להם. הכנתי רשימה ענקית, ואז צמצמתי אותה לשמונה אלים: הראשי הוא אל הכוח והשליטה, וישנם אל הטכנולגיה, אלת הכסף, אלת היופי והחיים הטובים, אל ה־WiFi והרשתות החברתיות ועוד. בניתי מיתולוגיה שמתארת איך האלים האלה נולדו מתוך הצורך של בני האדם לסגוד למשהו. הפואנטה של הסיפור היא שהאלים, בסופו של דבר, הם אינטרסנטים ומרוכזים רק בעצמם".

 

 

 

 

"בליטה קטנטנה"

להסביר סרטן לילדים

רותם מאור, עיצוב תקשורת חזותית, HIT

 

… סיפור אינטראקטיבי לבני 5–8 שאחד מהוריהם חולה בסרטן. נוצר בשיתוף פסיכולוגית ילדים ועובדת סוציאלית.

 

"אבי חלה בסרטן כשאחותי ואני היינו ילדות. לא ידעו אצלנו איך לספר לנו וזה גרם להרבה בעיות. בפרויקט חשבתי על משהו שהיינו יכולות להשתמש בו כילדות. הרעיון הוא שההורים יוכלו להתאים את הפרקים בסיפור למה שקורה בבית. אין טעם שהדמות בסיפור תחלים אם בבית זה לא קורה, ולכן התוכן ישתנה ממשפחה למשפחה. המטרה היא לעזור להורים לענות על שאלות קשות ולהשאיר בהם כמה שפחות צלקות נפשיות".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x