מאיר בנאי הלך לעולמו בגיל 55

מותו של מאיר בנאי בגיל 55 היכה בתדהמה את הציבור ואת עולם התרבות והמוזיקה הישראלית. לא רבים מלבד משפחתו והקרובים אליו ידעו על מחלתו. מאות ליוו אותו למנוחות ביום שישי בגבעת שאול שבירושלים. 

בנאי נולד וגדל בבאר שבע והיה הראשון שפרץ בקריירה מבין בני הדור השני של משפחת האמנים הידועה. אחיו הם השחקנית אורנה בנאי, המוזיקאי והזמר אביתר בנאי ואפרת בנאי.

בתחילת שנות ה־80 הוציא בנאי במימון עצמי את הסינגל "אביתר" שנכתב על אחיו הצעיר. אחרי שנחום היימן ז"ל שמע אותו הוא החתים אותו בחברת התקליטים העצמאית שלו והפיק את אלבומו הראשון שנשא את שמו ובו השירים "כשהיום עולה" ו"מחפש את הכיוון".

צילום: גבריאל בהרליה

סי היימן, בתו של נחום, אמרה לכלכליסט: "הנשמה מפורקת מהבשורה. מאיר ואני צעדנו דרך, עשינו את הסרט שוברים של אבי נשר ואבא הקליט לו את האלבום הראשון שלו אחרי שזיהה אותו ואהב אותו אהבת נפש. איבדנו יוצר ענק, גשם של דמעות, פשוט גשם".

"הזיכרון הראשון שלי ממאיר הוא מהתקופה שהייתי מופיעה עם רמי במועדון 'הבקתה' כנערה. הסאונדמן הנחבא אל הכלים סיפר לנו שהוא גם שר", כתבה עליו אתמול הזמרת ריטה בעמוד הפייסבוק שלה, "עם הזמן שמעתי את הקול הנדיר שלו. למאיר יש קול שבא ממקומות קמאים, עתיקים, שתולשים את הלב מהתרגשות. אני מתאבלת עם המשפחה ועם כל המדינה שלנו על לכתו".

"נשא את כאב העולם"

ב־1985 גילם את תפקידו הראשון כשחקן, בסרטו של אבי נשר "שוברים". הסרט אמנם נכשל מסחרית אך הניב כמה להיטים, בהם "שירו של שפשף" שבנאי הלחין וביצע. "לכבוד הוא לי לדבר על האיש הנפלא הזה", אמר נשר לכלכליסט. "מאיר היה אמן גדול, ואני מדגיש אמן מכיוון שהוא היה גם שחקן מוכשר וגם מוזיקאי מוכשר וגם אדם מאוד רגיש שנשא את כאב העולם בגופו, מהאנשים שהעולם וקשייו רבצו עליו. הדמות שהוא שיחק בכישרון בשוברים היא של אדם שמחפש דרך להתמודד עם הזרויות של עולם הבידור וגם בחיים מאיר מצא את הדרך שלו כשחזר בתשובה. איש יקר וחריג ומיוחד".

הדרך לפסגה החלה ב־1987 עם צאת אלבומו השני, "גשם", אחד מאלבומי המופת הישראליים, בהפקה מוזיקלית של מתי כספי. האלבום הוקלט בשלושה שבועות בלבד ובתוך זמן קצר זכה למעמד של תקליט זהב (20 אלף עותקים). שיריו "גשם" – שנכתב בהשראת הסרט "נהג מונית", "אל תלכי מכאן", "תגידי אש תגידי מים" ו"הלילה של אתי" חרכו את הרדיו. אחריו יצא האלבום "הופעה חיה" שכלל שירים כמו "תותים" ו"יש לה אף כל כך ארוך".

ב־1990 יצא האלבום "צבעים משתנים" שלא זכה להצלחה מסחרית, ושנתיים אחריו הגיע האלבום "וביניהם" מתוכו יצאו הלהיטים "אהבה קצרה" ו"שער הרחמים" שהגיע למעמד של אלבום פלטינה (40 אלף עותקים). שלושה אלבומים אלה מיצבו את בנאי כאחד האמנים המובילים בתעשיית המוזיקה הישראלית והאחרון אף הוביל לזכייה בתואר זמר השנה ושיר השנה ("אהבה קצרה").

לפני כעשור החל בנאי בתהליך של חזרה בתשובה וב־2007 הוציא את אלבום האולפן האחרון שלו, "שמע קולי", שזכה אף הוא למעמד של אלבום זהב, שם פנה לשפה פיוטית מהמקורות עם שירים של שבזי, אבן גבירול, אבן עזרא ועוד. ב־2011 יצא אלבום ההופעה הכפול, "כמו אגם רוגע".

בנאי היה יוצר ענק ואדם צנוע שידע להגיש טקסט בצורה אמינה עם הרבה כנות ואמת שיצאה עמוק מהנשמה ויחד. בעשור האחרון מיעט להתראיין אך לפני כמה שנים אמר בראיון למאקו: "באיזשהו מקום המקצוע הזה בכלל לא מתאים לי, לא תכננתי את זה ככה, אלא אחרת. תכננתי שאלך ברחוב ולא יכירו אותי. זו בשבילי מעמסה באמת נורא גדולה. זה לא הצטנעות ולא כלום, אני לא אוהב את זה, אבל לא יכולתי להתכחש לזה. זה כישרון, כישרון שאתה נולד איתו, ואתה לא יכול להגיד לו 'לא'. אין מה לעשות".