עופר סמואל מחזיק את המפתחות לחדרי הבריחה אסקייפאיט

"חדרי בריחה הם הבילוי החדש, ואני רוצה לקחת אותם לשלב הבא כדי שהתחום לא יגווע. אני רוצה שאנשים יבואו אליי במקום לראות סרט, כי כאן הם באמת ירגישו בסרט, והתחושה הזאת תישאר איתם גם חודש ושנה לאחר מכן", אומר עופר סמואל (35), הבעלים והמנכ"ל של רשת חדרי הבריחה אסקייפאיט (escapeit), שפתח לאחרונה גם את אסקייפשופ (escapeshop) - סדנה לבניית חדרי בריחה.

"המטרה של הסדנה היא לתת שירות מקיף לכל שוק חדרי הבריחה - מהרעיון הראשוני והתסריט, דרך העיצוב ועד הבנייה והאלקטרוניקה. עד היום בעלי חדרים, כולל אותי, עבדו עם ספק שונה לכל דבר, וזה כאב ראש. אצלנו יש הכל במקום אחד. הסדנה מיועדת בראש ובראשונה לחדרים של אסקייפאיט, אבל אני רוצה להרים את כל השוק הזה". בסדנה, שבצדה האחד נראית כמו נגרייה משודרגת ובצדה השני כמו משרד של סטארט־אפ שמדפיס ראשי חייזרים בתלת־ממד, עובדים יחד מעצבים תעשייתיים, מייקרים, מתכנת, מאסטר באלקטרוניקה ואפילו אמן אחד.

עופר סמואל צילום: עמית שעל

סמואל, שבגלגולים קודמים של חייו למד משפטים ועבד כשף, מתכונן בימים אלה לפתיחת מתחם של חדרי בריחה בהשקעה שכבר עומדת על יותר מ־5 מיליון שקל. המתחם, שממוקם באזור התעשייה קריית מטלון בפתח תקווה, יכלול תשעה חדרים שנבנים מאפס בסדנה של אסקייפשופ. לדברי סמואל, תשעת החדרים האלה וחדר נוסף שייפתח בחודש הקרוב בתל אביב יציבו סטנדרט שטרם נראה כמוהו בשוק הישראלי ואפילו בעולם.

לא סתם בחר סמואל לעסוק בתחום. אבא שלו, איציק סמואל, הוא מנכ"ל ואחד מבעלי חברת EIM שמייצרת מעגלים חשמליים, כבלים, ציפויים ורכיבים נוספים לתעשייה הצבאית והביטחונית, ונמצאת, כמה נוח, שתי קומות מעל הסדנה. "נולדתי לאבא הנכון", הוא אומר. "הוא מעולם לא השקיע במשהו שעשיתי, אבל בזה הוא האמין". סמואל האב השקיע באסקייפאיט באמצעות חברת 6-קום שבבעלותו הפרטית, וכיום מחזיק דרכה ב-70% מהחברה, וסמואל הבן מחזיק ב-30%. "המשרדים של EIM נמצאים פה מעליי ויש לי פריבילגיה להשתמש בטכנולוגיות ובמלאי שלהם. בזכותם אני יכול להפוך את המנגנונים שלי לחסיני מים ואבק, להשתמש במחשבים תעשייתיים שחזקים פי שלושה ממחשבים רגילים, לבנות מעגלים חשמליים שיתאימו לצרכים שלי. מי צריך פרוטקציה כשיש קשרים?", הוא מחייך.

החדר הראשון שפתח סמואל, "המרגל הסורי", הוא בין החדרים הראשונים בארץ ופעיל יותר משנתיים. "אחד הדברים שלמדנו ממנו הוא שחדר צריך להיות חסין, כי הקהל הישראלי הוא משהו מיוחד. לא מזמן הייתי בחדרים בברלין, הכל שם עדין, חפצים שבריריים בתוך קפסולות מזכוכית. בארץ הם היו מחזיקים דקה. מלבד זאת, החדר צריך להיות מודולרי, ואם אפשר אפילו רב־פעמי. והדבר האחרון והכי חשוב: הוא צריך להיות אוטונומי".

הסדנה של אסקייפאיט צילום: באדיבות אסקייפיט

מה זה בעצם חדר אוטונומי?

"היום הרבה חדרים נשלטים בידי מפעיל (עובד שנמצא מחוץ לחדר, פותר בעיות ונותן רמזים — ש"ר), וגם אם יש בחדר מנגנונים שעובדים בעצמם, עדיין צריך בן אדם שילווה את המשחק ויסתכל על הקבוצה כל הזמן. בחדר החדש שלנו בתל אביב 'ספייס' (Space), שאנחנו עובדים עליו כבר שנתיים והשקענו בו 1.5 מיליון שקל, התוכנות יוכלו להחליף את המפעיל. הוא יודע לסדר בעצמו 70% מהחידות, לתת רמזים ולעקוב אחר ההתקדמות במשחק. כל השליטה נעשית דרך אפליקציה בסמארטפון ויש פה הרבה בינה מלאכותית. זה הדור הבא של החדרים".

אמרת שהוא גם מודולרי ורב־פעמי.

"נכון. החדר בנוי כך שיוכל להריץ כמה משימות שונות. כלומר, שחקן יכול לבצע משימה כמו להשתלט בחזרה על חללית שנחטפה, ואחרי זמן מה לחזור כדי להנחית אותה על איזה כוכב או כדי לשחרר את העבדים משליט הגלקסיה. החלפת התסריט נעשית בלחיצת כפתור. את הפיתוח הזה נוכל להטמיע בכל החדרים שלנו ולמכור באמצעות הסדנה".

בקרוב גם על ספינות נופש

אסקייפאיט יצרה לאחרונה שיתופי פעולה שאינם אופייניים לתחום ועשויים לבשר על כיוון חדש לתעשיית חדרי הבריחה. הגדול שבהם הוא עם רשת רימונים, שבמסגרתו ייפתחו חדרים של אסקייפאיט בתוך בתי המלון שלה, ושניים נוספים - שעדיין בשלב המגעים - עם חברת ספינות נופש ועם רשת מלונות גרמנית.

"לבד משיתופי הפעולה האלה, מי שירצה להטמיע את המערכות של אסקייפאיט בחדרים שלו יצטרך להיפרד מהרבה מאוד כסף", אומר סמואל. לפי ההערכה שלו, המחיר

המינימלי לבניית חדר מלא בלי המערכות המתקדמות יהיה כ־250 אלף שקל, וככל שהרמה המבוקשת תהיה גבוהה יותר, בכל אחד מהפרמטרים, המחיר גם יעלה.

230 חדרים בארץ

שוק חדרי הבריחה בארץ, שצץ יש מאין לפני קצת יותר משנתיים, רשם צמיחה משוגעת בשנה האחרונה. לפני שנה בדיוק פורסם ב"כלכליסט" שמספר החדרים זינק מאפס ל־60 בשנה וחצי, ועכשיו כבר מדובר בכ־230. קבוצת הפייסבוק הייעודית לתחום, שמנתה אז כ־9,000 חברים, קרובה היום ל־30 אלף. קצב הפתיחה ההיסטרי מעלה חשש לבועה בהתהוות, כי בועות, כמו בועות, בסוף מתפוצצות.

איך נראה העתיד של השוק בעיניך?

"עצוב לומר, אבל לדעתי בשנה הקרובה חדרים יתחילו ליפול, וכבר יש כאלה שקרסו. כשהתחלנו היה הרבה יותר ביקוש מהיצע והיה מי שהמתין חודש וחצי למשחק. היום זה הפוך, ההיצע עולה בהרבה על הביקוש. לדעתי השוק יתייצב בסוף על כ־12 חברות גדולות, חלק מהחברות יתמזגו וחלק פשוט ייעלמו. אנחנו נשרוד כי בניגוד לאחרים לא עשינו הרבה רעש ופשוט בנינו בסיס טוב".