$
במה

לאן נעלמו השירים? הבמאי שמחזיר את מחזות הזמר המקוריים לבמה

אורי פסטר סבור שהקהל הישראלי זקוק למחזות זמר מקוריים על המסך והבמה. לכן הוא יזם את חג המחזמר בת ים, שייפתח בשבת

אור סיגולי 09:1007.12.16

לבמאי התיאטרון והקולנוע אורי פסטר יש משימה — להחזיר את המחזמר המקורי אל הבמה. "התיאטרון הלאומי שלנו, הבימה, מעולם לא העלה מחזמר מקורי", הוא מפרט. "המקסימום היה להעתיק כאלו שהיו במקור בתיאטראות אחרים, כמו 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' ו'בוסתן ספרדי', או להתבסס על חומר קיים כמו שיריו של צביקה פיק במחזמר 'מרי לו'. להשקיע כל כך הרבה במחזות זמר מחו"ל ולא בתרבות המקור שלנו זה אבסורד".

 

 

במקום לכתוב מכתבים ולייצר מחאות, החליט פסטר ליזום את חג המחזמר בבת ים, אשר שואף להעלות לתודעה את היצירה המקורית ולחשוף מיוזיקלס ישראליים חדשים, שאותם יוכלו לאמץ ולהעלות התיאטראות הגדולים. המהדורה הרביעית של הפסטיבל תיפתח ביום שבת 10 בדצמבר, ותימשך עד 15 בחודש. "הפסטיבל צמח ממצוקה אישית שלי", אומר פסטר. "מחזמר שאני כתבתי בשיתוף עם אהוד מנור ז"ל שכב בקאמרי שנים. כל שנה היו מחדשים איתי את חוזה הזכויות אבל מעולם לא העלו אותו. כששאלתי מדוע, התשובה היתה שהם פוחדים להמר על מחזמר ישראלי ומעדיפים לבחור בגרסאות מחודשות למיוזיקלס מפורסמים. לא ברור לי מדוע בשנות החמישים והשישים התיאטרון בארץ היה נועז, ועכשיו הוא מסחרי ומפוחד. החשיבה הכלכלית השתלטה על האמנותית, וזה חבל כי הקהל בארץ מאוד אוהב מחזאות מקורית".

 

פסטר עובר על מחזמר עם נגיעות אוטוביוגרפיות
פסטר עובר על מחזמר עם נגיעות אוטוביוגרפיות צילום: אביגיל עוזי

 

לפרוץ למסך הגדול

 

אבל פסטר לא מעוניין שהמחזמר העברי יכבוש רק את הבמה, אלא גם את המסך. כמות מחזות הזמר בתולדות הקולנוע הישראלי היא זעומה ממש, ואוהבי הסרטים המזמרים יכולים להביט מעבר לים בקנאה, שם סרטים חדשים כמו "לה לה לנד" בכיכובם של אמה סטון וריאן גוסלינג הופכים להיות המובילים במירוץ לפרס האוסקר. הקולנוע הישראלי ידע מעט מאוד מחזות זמר בימיו, כאשר הבולטים בהם היו "קוני למל", "קזבלן", "חמש חמש" וסרטים מוזיקליים כמו "הלהקה", "טיפת מזל", "מסוכנת", "צומת וולקן" ו"בננות". "בגלל שאין מספיק מחזות זמר מקוריים בתיאטרון, גם הקולנוע סובל מזה", טוען פסטר, "התסריטאים והבמאים בארץ פחות מחוברים לנושא".

 

גם כאן משחק התקציב תפקיד מרכזי. "מיוזיקל דורש המון טיפול והכנות, זה משלש את התקציב. קרנות הקולנוע לא לגמרי יכולות להבין מה החזון של היוצר דרך התסריט — היופי האמיתי לא עובר בקריאה. הלקטורים הם לרוב לא בעלי חזון, אלו במאים שעשו סרטים קטנים ורגילים לתמוך בסרטים קטנים. כמובן שאין שום רע בקולנוע כזה, אבל מחזות זמר דורשים התייחסות אחרת לגמרי".

 

גם בתחום הזה פסטר החליט לפעול, וכיום הוא עובד על מחזמר מקורי גם לקולנוע, "חוזליטו", אליו אפילו השיג מקורות מימון מקרנות הקולנוע בארץ. עלילת הסרט תתרחש בשנות השמונים, ותספר על בחור שרוצה להתקבל ללהקה הצבאית, אבל בגלל הפרופיל שלו נשלח לגולני, שם מתגלה כישרונו והוא מחליט בכל זאת לרדוף אחרי חלומו. "זה סיפור טיפה אוטוביוגרפי", מספר פסטר על ההפקה, "ויהיו בו נאמברים מוזיקליים גדולים עם 120 ניצבים ורקדנים".

 

מתוך קזבלן. "בעבר התיאטרון היה נועז יותר, כיום הוא מסחרי ומפוחד. החשיבה הכלכלית השתלטה על האמנותית" מתוך קזבלן. "בעבר התיאטרון היה נועז יותר, כיום הוא מסחרי ומפוחד. החשיבה הכלכלית השתלטה על האמנותית"

 

אמנות משנה מציאות

 

אף שאת רוב הקריירה שלו השקיע פסטר בתיאטרון, ויצר כמה להיטי ענק כמו "פיטר פן" בסוף שנות השמונים ו"הקוסם" עם מיכל ינאי, הקולנוע הוא אחת מאהבותיו. בשנת 2007 ביים את סרטו הראשון והיחיד עד כה, "מלך של קבצנים", הפקה שאפתנית המתרחשת ברוסיה של המאה ה־16. "בארץ הסרט נפל בין הכיסאות", מודה פסטר, "אבל כשהסתובבתי איתו בעולם, היתה לי תחושה של שליחות. לאמנות יש תפקיד חשוב בחברה".

 

אתה חושב שאמנות יכולה להביא לשינוי חברתי?

"כשהייתי נער, הושפעתי מאוד מהסרט 'קברט'. ראיתי אותו 19 פעמים, וזה ייסד אצלי מודעות ואמון בשוויון זכויות ושוויון מגדרי — זה פתח בי משהו. היום בקולנוע בארץ עושים דברים נפלאים. קח לדוגמה את 'סופת חול' ו'לעבור את הקיר', משניהם למדתי יותר על התרבות הבדואית והחרדית מאשר מכל העיתונים והספרים. אמנות יכולה להשפיע על הרבה דברים, היא מראה שאחווה וקבלה חזקות יותר משנאה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x