אותה הגברת, בשינוי הליידי: אלבום חדש לליידי גאגא
ליידי גאגא מיצתה את הסנסציות: באלבום החדש "ג'ואן" היא יורדת מהפלטפורמות ומחברת את הדאנס־רוק שלה לקאנטרי שורשי. אבל אחרי זמן רב כל כך מאחורי מסיכה, האם היא זוכרת איך להיות אותנטית?
ליידי גאגא חוזרת עם אלבום חדש. קוראים לו "Joanne" (הליקון), לליידי גאגא קוראים סטפני ג'ואן אנג'לינה ג'רמנוטה. הכנסת השם האמצעי שלה, האמיתי, זה שהיא קיבלה בלידתה מהוריה ולא אחד שהמציאה בספונטניות אחרי שורת קוק בישיבה עם המנהל שהבטיח שהוא יעשה ממנה כוכבת, מסמן שינוי כיוון.
"ג'ואן", שהוא כבר האלבום החמישי של גאגא, אמור להיות האלבום האישי שלה. האלבום שבו היא מורידה את המסכות, האלבום שבו היא יוצאת מהביצה (זוכרים?), ואומרת בפשטות ובכנות: "זו אני". כדי להבהיר את הנקודה, היא הצטלמה ל"ניו יורק טיימס" בשחור־לבן, בג'ינס וטי־שרט, עם איפור ושיער טבעיים. אבל האם זה כל כך פשוט? האם באמת יש איזו סטפני ג'ואן אמיתית מאחורי ליידי גאגא? וגם אם פעם היתה, האם ליידי גאגא זוכרת איך היא דיברה או נשמעה או הרגישה?
הכיוון האישי החדש נובע מההבנה של גאגא שהיא לא יכולה להמשיך כמו קודם. היא הגיעה לנקודה בקריירה שלה בה היא היתה חייבת להמציא את עצמה מחדש. אלבום הסולו הקודם שלה, “Artpop”, שיצא ב־2013, לא הצליח כמו קודמיו, אולי כי היא לא הלכה בו עד הסוף. כבר אז היא התחילה להציג את עצמה בגירסה יותר אנושית. אחרי שנים ששיווקה עצמה כמכונה גרוטסקית ומפלצתית, פתאום היא הראתה את הפנים שלה, ובראיונות דיברה קצת פחות בסיסמאות ויותר כמו בן אדם. אבל "ארטפופ" עדיין היה פרויקט מקושקש ויומרני, בו היא נשמעה יותר כמו סטודנטית שנה א' לאמנות מאשר כמו בן אנוש.
ליידי גאגא בהופעה צילום: Andrea Gelardin_Ruth Hogben גאגא הבינה שהגימיקים והשטיקים שעליהם בנתה את שמה כבר לא עובדים. נראה כי היא סיימה את תפקידה כאשת השעה, וכעת היא רוצה להפוך לאמנית נצחית, כוכבת שהפופולריות שלה לא מוגבלת לעונה או שתיים. היא פונה גם למשחק והשנה אפילו זכתה בגלובוס הזהב כשחקנית במיני־סדרה על הופעתה ב"אימה אמריקאית: מלון".
בשנה הבאה היא גם תיכנס לנעלי הענק של ג'ודי גארלנד, ותככב ברימייק לסרט המוזיקלי "כוכב נולד" מ־1954.
על מנת להפוך לכוכבת נצחית, גאגא שמה דגש בימינו פחות על תלבושות אקסטרווגנטיות ויותר על הקול שלה. בטקס האוסקר האחרון היא ביצעה מחווה ל"צלילי המוזיקה", לנגד עיניה הדומעות מהתרגשות של ג'ולי אנדרוז. עוד לפני זה, ב־2014, היא הוציאה אלבום דואטים בשם “Cheek to Cheek” עם הזמר הוותיק טוני בנט שהיה אז בן 88, בו הם ביצעו סטנדרטים של ג'ז. התדמית המסורתית של בנט היה כל מה שגאגא היתה צריכה: הוא סימן אותה כזמרת בעלת יכולת ווקאלית אמיתית והעניק לקריירה שלה זכות קיום מעבר לסנסציה זמנית. גאגא ובנט זכו בגראמי, אבל המבחן האמיתי הוא האלבום החדש, שאין לו הרבה ברירות אלא להצליח: גאגא כבר סגורה בתור הופעת המחצית בסופרבול הבא, בפברואר 2017.
האלבום החדש של לייד גאגא joanne צילום: הליקון
יורדת לפאב השכונתי
הסינגל הראשון שקידם את "ג'ואן", "Perfect Illusion", הוא שילוב מפמפם ואצטדיוני של גיטרות חשמליות, שירת רוק וביט דאנס שמתחברים לכדי פיסת פופ מצעדים סוחפת. גם בקליפ אנחנו מקבלים גאגא רוקרית — ג'ינס קצרצרים, טי־שרט, מגפיים, קעקועים, שיער אסוף בקוקו. בלי שמלת סטייקים, בלי איפור מרילין מנסון, בלי ונוס ממילו, בלי פלטפורמות ארמדיל של אלכסנדר מקווין. הקליפ צולם במדבר הקליפורני כדי להוסיף בעיטה של אמינות לא־סטרילית.
את אותה בעיטה ניסתה גאגא לתת בשלוש הופעות פרומו המתקיימות החודש בברים קטנים ברחבי ארצות הברית, תחת הכותרת Dive Bar Tour ("דייב באר" זה כינוי לבר שכונתי עלוב) בחסות באדווייזר. באחד הטיזרים לטור רואים את גאגא בג'ינס קצרים, חולצת בטן וכובע בוקרים, סוחבת את הגיטרה לתוך בר שכזה, כאילו היתה זמרת קאנטרי מתחילה שמשתפשפת בהופעות מול שלושה שיכורים. לטענתה של גאגא, סיבוב ההופעות הזה מאפשר לה לחזור לשורשים ומדגיש את "אווירת האמריקנה הגולמית" של האלבום החדש. בהתאם, ההופעה ההופעה הראשונה התקיימה בנאשוויל, בירת הקאנטרי.
קאנטרי וקלישאות
גאגא נשבעת שהפניה לקאנטרי היא לא מהלך מסחרי, אלא חיבור לילדות ולז'אנר שתמיד אהבה. מה שמאפיין את האלבום החדש הוא לא ז'אנר מסוים, אלא ניסיון של הליידי להיות אותנטית, שזה כמובן לא פשוט לאמנית מסוגה. בראיון ל"ניו יורק טיימס" התברר שגם כשהיא מדברת על נושאים אישיים, הסיסמאות צצות: "רציתי לכתוב שירים לאישה ולגבר שחשבו שהם בחיים לא יתחברו למישהי כמוני", הבהירה. "ישבתי עם מארק רונסון (אחד ממפיקי האלבום), והוא שאל, 'על מה את חייבת לכתוב?'. השיר שצמח מהשיחה הזאת היה 'ג'ואן'. ג'ואן היתה אחות של אבא שלי שמתה בגיל 19 וג'ואן הוא גם השם האמצעי שלי. אני רוצה שיהיה ריפוי בחדר כשאנחנו שרים. הרבה מהאלבום הזה הוא על להמשיך הלאה, לא משנה כמה זה מכאיב".
ליידי גאגא צילום: Collier Schorr
