ביקורת: הספר "האיש במצודה הרמה" של פיליפ ק' דיק
זהו מדע בדיוני מסוג שונה מזה שהקורא הישראלי מורגל בו. שורה תחתונה: קודר, אפל ומעניין
ספר ההיסטוריה החלופית הראשון. קהל היעד: קלאסיקונים. דבר המבקרת: "האיש במצודה הרמה" (תרגום: שמעון אדף) יצא לראשונה ב־1962, ונחשב מאז לקלאסיקה של מדע בדיוני.
זהו מדע בדיוני מסוג שונה מזה שהקורא הישראלי מורגל בו: אין פה חייזרים או ממלכות קסומות, אלא חיי יומיום
בתוך המציאות הזאת חיים כל מיני טיפוסים: סופר מחתרתי, אשה שעזבה את בעלה ונמשכת אחר נהג משאית, יהודי שמעצב תכשיטים ייחודיים ואמריקאי שמוכר ליפנים עשירים פריטי נוסטלגיה. דיק משחק עם אמת ובדיון ועם האופציות של מה שלא היה מעולם, ומניע גיבורים אנושיים מאוד בתוך מציאות שטנית.
הבעיה בקריאת הספר לראשונה רק עכשיו היא פשוטה: הוא כל כך השפיע על ספרים שבאו אחריו, שהחדשנות שבו כבר נדמית מעט משומשת. את הסיטואציה הבסיסית היה יכול הקורא הישראלי לקרוא כבר ב"לקראת קץ הזמן" של ג'ון אפדייק, או ב"קנוניה נגד אמריקה" של פיליפ רות', אך הספר הזה אפל ומחניק מהם בהרבה. (עם עובד, 311 עמ').
שורה תחתונה: קודר, אפל ומעניין.
