$
פנאי

"דרושה מנהיגות"

בצומת שבו עומד הבימה זקוק התיאטרון למנהל שנוסף על כישוריו האמנותיים והכלכליים יהיה גם מנהיג, כך טוענת ד"ר אורלי יחזקאל, מנהלת קורס ניהול מוסדות תרבות ואמנות. אבל יו"ר ועד הנאמנים דוד בועז עדיין לא מוכן לדבר על החלפת ההנהלה. "כלכליסט" מציג את בורסת השמות, והתגובות של המוזכרים בה נעות בין "אני מציע לא לפנות אליי" (נעם סמל) ל"אני מתאימה לנהל את הבימה, אך לא אקח את התפקיד" (נעמי פורטיס בלוך)

מאיה נחום שחל 11:2022.03.11

מצבו הקשה של תיאטרון הבימה עולה שוב ושוב בחודשים האחרונים, בניסיון להגיע לפתרון המשבר הכלכלי החריף שנקלע אליו. ועד הנאמנים של התיאטרון מגבש תוכנית הבראה ומנסה לגייס כספים נוספים מהמדינה, אולם בד בבד הוא מעכב את קביעת הגורם המרכזי שתפקידו להציל עסק גדול ממשבר - ההנהלה שלו.

 

משרדי האוצר והתרבות דרשו מוועד הנאמנים כבר לפני חודשים למנות הנהלה קבועה לתיאטרון במסגרת ההבראה, אולם נכון להיום, וזה שש שנים, את הבימה מנהלים אודליה פרידמן ובני צרפתי. השניים, שנושאים בתואר מנכ"ל זמני, היו בעבר ממלאי תפקיד בארגון - פרידמן חשבת וצרפתי מנהל אדמינסטרטיבי, והתמנו לתפקיד עם פרישתו של יעקוב אגמון. על אף היכרותם עם הארגון הם לא התנסו מעולם בניהול מוסד תרבות מוביל.

 

דוד בועז, יו"ר ועד הנאמנים של הבימה דוד בועז, יו"ר ועד הנאמנים של הבימה

האם פרידמן וצרפתי יכולים להיות אלה שיצעידו את התיאטרון קדימה? או אולי צריך להביא מנהל בעל ניסיון מוכח? בתיאטרון, באופן תמוה, לא שמים בראש סדר העדיפויות את השאלה מי יעמוד בראש הפירמידה. בהבימה מתחבטים בשאלת ביצה ותרנגולת: האם מנהל טוב יוציא את הבימה מהבוץ, או שעל התיאטרון לצאת מהמשבר תחילה, ואז אפשר יהיה לדון במינויי הנהלה.

 

"אנחנו לא יכולים לטפל בנושא ההנהלה כאשר צריך לטפל בהצלת קיומו של התיאטרון", אומר דוד בועז, יו"ר ועד הנאמנים. "נכון שיש קשר בין הדברים, אבל קודם אני רוצה לוודא שהתיאטרון הזה יכול לתפקד ולטפל במצב הכספי שלו, ורק אחר כך נטפל בכל היתר. מתייחסים אל הבימה כאילו הוא תיאטרון כושל, וזה לא המצב. מבחינה תפעולית הוא מאוזן, ורק בגלל הלוואות העבר שנרשמות בספרים הוא נמצא במקום לא טוב. אני לא רוצה לדבר בצורה ברורה על החלפת אנשים ומועדים, משום שמדובר בדיני נפשות, וזה לא במקום לעשות זאת".

 

"זה לא יכול להיות סתם מנהל טוב או איש פיננסים מעולה, זה חייב להיות מישהו שמכיר את עולם התיאטרון ואת עולם התרבות בכלל", אומר גורם בכיר בתעשייה. "אין להבימה זמן לימוד. זה לא כמו סלולר, שאתה נכנס לתקופת לימוד שלו ומסוגל לעבוד במקביל. למי שימונה למנכ"ל הבימה אין תשתית, אין יסודות. כרגע הכל מונח על הכתפיים של אודליה פרידמן, ואם יוציאו אותה בלי למנות מנכ"ל חדש, התיאטרון יתפרק, כי אין שם שדרה ניהולית. כמו כן, אין להבימה מוצרים אמנותיים תחרותיים, ומנהל חדש יצטרך להתחיל ליצור סל מוצרים בשיתוף עם המנהל האמנותי. מנכ"ל הבימה חייב להבין ביחסי עבודה. זה גוף מורכב עם הרבה עובדים, ולא פשוט לזכות באמונם", אומר אותו בכיר.

 

טיפול שורש

 

אילו כישורים צריכים להיות לאותו מנהל או מנהלת? המשימה למצוא את האדם שניחן בכישורים ובכישרון לחלץ את התיאטרון הלאומי מהבוץ - אבל כזה שגם יסכים להתגייס ולעשות זאת בתנאים אלה או אחרים - אינה פשוטה.

 

"מוסד תרבות צריך יד אחת של תרבות ואמנות עם הבנה עמוקה, יצירתיות, פריצות דרך וחשיבה פרועה מאוד, ויד שנייה של הבנה עסקית ויכולת ניהולית מוכחת וברורה", אומרת ד"ר אורלי יחזקאל, מנהלת אקדמית של קורס ניהול מוסדות תרבות ואמנות בלהב, אוניברסיטת תל אביב, ודקאן בית הספר לניהול וכלכלה באקדמית תל אביב.

 

"ניהול מוסד תרבות הוא ניהול לכל דבר, ודורש הבנה בשיווק, תמחור, ניהול עובדים, אסטרטגיה. יש פה גם רגישות של קונפליקטים בין שיקולים שיווקיים לשיקולים של תוכן ורפרטואר. אדם שלא נהנה מהכרה ביכולותיו כאיש שמבין באיכויות רפרטואריות יתקשה לאזן נכון בין חומרים אמנותיים לשיווקיים", אומרת יחזקאל. "ניהול מוסד תרבות הוא אמנות בפני עצמה. צריך לרקוד את הריקוד הזה של אמנות טובה ואיכותית לצד היכולת להתנהל כעסק לכל דבר. להחזיק את עצמך בצורה מכובדת וגם לייצר הכנסות שיוכלו להשביח את המוצרים התרבותיים, להיות מסוגל להביא שחקנים טובים ולייצר לוגיסטיקה טובה. הכבוד של המוסד התרבותי, כמוסד שיכול להחזיק את עצמו, גם יתרום לשיפור הנאמנות של העובדים, ליציבות תעסוקתית, לשיתופי פעולה עם מוסדות מקבילים בארץ ובעולם וליכולת להביא חומרים, במאים ושחקנים לא רק מהשוק המקומי".

 

האם זה צריך להיות מישהו מתחום התיאטרון או מהעולם העסקי?

 

"חייבים מישהו שהוא גם וגם. במקרה של הבימה מדובר במוסד בעל היסטוריה ארוכה של חיבור לתרבות של מדינת ישראל. זה אינו סתם עוד מוסד. ישנו הקונפליקט שבין שמירה על רפרטואר איכותי מאוד לבין היכולת להתנהל כארגון יעיל ואפקטיבי ששומר על ההון האנושי שלו. איש שמוביל תיאטרון לאומי צריך להיות גם איש של חזון אמנותי, תרבותי וארגוני.

 

"ארגונים רבים הגיעו למקומות נמוכים בגלל שנים ארוכות של עיוורון למצבם והכחשות ארוכות טווח שקשורות גם בשיכרון הצלחה וקצת היבריס, ולא ראו נכוחה. והנזק בזמן הזה הולך ומתגבר. הרבה שניסו לתקן לא באמת עשו טיפולי שורש, אלא נקטו פעולות שגויות של הזרמת כספים בלי תיקון אמיתי. הסיכוי לתקן הוא בפתרון עמוק, ולא בפתרון קוסמטי. צריך להיפרד מהפנטזיה שחסדי העבר ייזכרו לנצח ולעשות שינוי עמוק בכל הרכיבים, לא רק שינוי רפרטוארי. לכן נחוץ לא רק איש תרבות, אלא מישהו שיוכל לבנות תשתית שמורה היטב של הון אנושי, לשפר את תדמית התיאטרון ולטפל בתזרים המזומנים. דרושה מנהיגות! דרוש אדם שנוסף לידע שלו חייב להיות מנהיג. אדם שיאמינו בו, שיהיה מסוגל להוביל, שיידע כיוון ושיסמן כיוון לארגון".

 

מבנה התיאטרון המשתפץ. מועד הכניסה לבניין עדיין לא ידוע מבנה התיאטרון המשתפץ. מועד הכניסה לבניין עדיין לא ידוע צילום: אריאל בשור

 

ארבע אפשרויות

 

בעולם התיאטרון מועלים שמות של מועמדים פוטנציאליים לניהול הבימה. כשסוקרים את מנהלי התיאטרונים המצליחים שבאמתחתם קבלות מוכחות עולים מיד שמותיהם של מנהלת תיאטרון בית ליסין, ציפי פינס, ומנהל תיאטרון הקאמרי, נעם סמל - שניהם כרישים בנוף התיאטרון הישראלי.

 

פינס ניהלה את תיאטרון באר שבע והביאה אותו להישגים מרשימים, ובנתה במו ידיה את תיאטרון בית ליסין, שהחל כתיאטרון קטן ונתמך בכספי הסתדרות והפך לאחד משלושת הגדולים בישראל. מינויה של פינס כבר טורפד בעבר בידי גורמים בהבימה, אף שוועדת איתור מצאה אותה מתאימה. "מסקרן לראות מה יקרה עם פתיחת הבניין החדש והמפואר. אני בטוחה שההנהלה הנוכחית של הבימה תדע לבחור את המנהל/ת המתאימ/ה ביותר להוביל להבראתו של התיאטרון הלאומי”, ענתה פינס כששאלנו אותה אם תסכים לקחת על עצמה את התפקיד, אם יפנו אליה.

 

סמל ניהל את תיאטרון חיפה ואת תיאטרון הקאמרי, ובשיתוף עם מנהלו האמנותי, עמרי ניצן, הצעיד את האחרון למעמד התיאטרון המוביל בישראל. "אני מנכ"ל תיאטרון הקאמרי, ומאחל הצלחה רבה לתיאטרון הלאומי, שהוא תיאטרון של כולנו, ולכן גם תיאטרון שלי כאזרח ישראל. אני מאמין שעם הכניסה לבניין תהיה עדנה לתיאטרון הבימה ולתיאטרון הישראלי בכלל. אני מציע לא לפנות אליי", הגיב לשאלתנו בדבר מינוי אפשרי שלו להבימה.

 

לצד מנהלי התיאטראות שנראים כמועמדים טבעיים, נמצאים מנהלי מוסדות תרבות נוספים שרשמו הצלחות מוכחות ברזומה.

 

מנהלת נוספת שבאה בחשבון היא מנכ"לית האופרה, חנה מוניץ. היא החלה דרכה במחלקת השיווק של הקאמרי, משם עברה לאופרה ומילאה בה שורת תפקידים לפני שהתיישבה על כיסא המנכ"ל.

 

"אני מאוד מאושרת במה שאני עוסקת בו עכשיו", אומרת מוניץ. "יש לי כר פעולה נרחב והרבה ניסיון, ואני לא מחפשת היום משהו אחר. אני חושבת שתיאטרון, ככל מוסד תרבותי אמנותי, צריך קודם כל להיות מנוהל בלי פשרות אמנותיות ועם ראייה אמנותית מאוד חזקה ומדויקת, ולא ראייה מסחרית־אמנותית. מצד שני, הניהול עצמו צריך להיות של עסק מסחרי. גם באופרה אנחנו לא מבצעים רק הפקות פופולריות שברור שכל הכרטיסים להן יימכרו, אלא מערבבים גם הפקות פחות פופולריות ויותר מאתגרות אמנותית. עם זאת, אנחנו מקפידים מאוד לעבוד במסגרת תקציבית נתונה. אנחנו עושים לא יותר משתיים־שלוש הפקות מאתגרות בשנה ודואגים לעטוף אותן באחרות יותר קלות לעיכול. לעולם לא אעבור את המסגרת התקציבית הנתונה. זה לא פשוט, אבל בסך הכל מדובר באתגר שמצריך גם ניהול אמנותי מוקפד וגם ניהול ארגוני מוקפד עוד יותר, והשניים צריכים לעבוד יחד, כי לכל החלטה אמנותית יש השלכות כלכליות".

 

ד"ר אורלי יחזקאל. "ניהול מוסד תרבות זו אמנות בפני עצמה. צריך לרקוד את הריקוד הזה של אמנות טובה ואיכותית לצד היכולת להתנהל כעסק לכל דבר" ד"ר אורלי יחזקאל. "ניהול מוסד תרבות זו אמנות בפני עצמה. צריך לרקוד את הריקוד הזה של אמנות טובה ואיכותית לצד היכולת להתנהל כעסק לכל דבר"

 

גם שמה של נעמי פורטיס בלוך עולה בהקשר של הצלחות תרבותיות גדולות, במקרה הזה גם בינלאומיות. פורטיס בלוך ניהלה במשך 11 שנים את להקת המחול בת שבע ושימשה מנהלת אמנותית משותפת עם אוהד נהרין. בזמנה החלה הלהקה להופיע במקומות שונים בישראל, והיא גם ייסדה את אגודת הידידים הבינלאומית הראשונה ללהקת מחול בישראל והרחיבה את מעגלי התמיכה בה בארץ ובעולם.

 

"אני חושבת שאני מתאימה לנהל את הבימה, אבל לא אקח את התפקיד אם יציעו לי, אף שיש לי הידע והכישורים", אומרת פורטיס בלוך, שכיום מכהנת כמנהלת אקדמית של תוכנית ניהול תרבות ואמנות בלהב, אוניברסיטת תל אביב, וחברה בצוות הניהול וההקמה של עונת התרבות הירושלמית. "חשוב להציל את הבימה, וצריך להגדיר מה זה אומר, כי זה לא רק להציל מהגירעונות, אלא רחב ועמוק הרבה יותר. הבימה צריכה לגבש לעצמה חזון מדויק: מיהי, מה תפקידה, מה היא רוצה לעשות ובעיקר מה היא לא רוצה לעשות. מערכת הלחצים שמופעלת על מנכ"ל של ארגון כזה עצומה ומושכת להמון כיוונים, ואם לא יהיה לו מצפן מדויק של הגדרות החזון הוא לא יעמוד בלחצים האלה בהצלחה. צריך מנכ"ל שמסוגל להפעיל את מערכת האיזונים העדינה מאוד בין יכולת כלכלית לבין חזון אמנותי, כי לפעמים מתבלבלים ונוטים לראות את הנושא הכלכלי כמטרה, אבל הוא בעצם שיקוף של משהו. חייב להיות שיתוף פעולה הדוק ומלא אמון בין המנכ"ל למנהל האמנותי וחזון מאוד ברור, כך שיסללו את הדרך יחד. זה לא ניהול בלבד, ושני הדברים חייבים לבוא בהתאמה לחזון. כל ארגון צריך, ככל הנראה, להתחדש מדי פעם ולרענן את ההגדרה של מיהו ומה הוא צריך".

 

ספק אם מנהל שעומד כרגע בראש מוסד מצליח ירצה לקבל על עצמו את ניהול התיאטרון הלאומי במצב שבו הוא נמצא היום. אולם עם זאת, מדובר באתגר עצום שצליחתו יכולה להפוך לנקודת זכות ברזומה ובמוניטין הניהולי, ואין לדעת מה יקרה כאשר - ואם - הצעה כזו תנחת על שולחנם של כל אחד מהמנהלים שהוזכרו פה.

 

מתיאטרון הבימה נמסר: "מנכ"לי התיאטרון, אודליה פרידמן ובני צרפתי, נתונים עתה וזה שש שנים בניהול התיאטרון הלאומי, פניהם קדימה ואין להם עניין להתייחס לספקולציות מיותרות".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x