חשבון סודי: לאומי משקיע באמנות
הכבשים של קדישמן לא יהיו בתערוכת האמנות הסודית שמקיים בנק לאומי, כי הן מזוהות מדי, אבל מי שיש לו עין טובה או מזל יוכל לרכוש יצירות של אמנים מהשורה הראשונה בסכומים נמוכים
משבר כלכלי לחוד והשקעה באמנות לחוד. בבנק לאומי אמנם הצהירו על התכווצות, אך תקציב התרומה לקהילה יישאר ללא שינוי. ולראיה, ב־25 בדצמבר תיפתח בבית מאני בתל אביב "התערוכה הסודית" השלישית של הבנק, בהשקעה של כמיליון שקל. בתערוכה מוצגים אמנים צעירים לצד ותיקים ללא חתימתם, כך שכל קונה עשוי לרכוש (כשעיניו הן הגורם היחידי לקנייה ולא המוניטין של היוצר) יצירה של אמן מפורסם במחיר נמוך ולהפך. האם המשבר הנוכחי ישפיע על הרכב רוכשי היצירות בתערוכה? עדיין מוקדם לדעת.
התערוכה מבוססת על הפורמט של האקדמיה המלכותית הלונדונית, ובין האמנים שיציגו בה אורי ליפשיץ, טלי נבון, עופרה צימבליסטה, אלכס ליבק, זיו קורן ושחר מרקוס. השנה יתווסף לתערוכה גם מיצג וידיאו שיוקרן על משכן התערוכה ברחוב יהודה הלוי.
בלי לוחות שנה
כשנכנסים לחדרו של דוד בר לב, מנהל מערך משאבי אנוש בבנק לאומי וראש ועדת האמנות הבנקאית המניעה את התערוכה, לצד האוצרים אסתי דרורי ודורון פולק מארטורא, מרגישים מיד שהאיש נושם אמנות. סקירת קירות לשכתו תגלה בין השאר עבודות של תומרקין, ינקו, אנה טיכו, טלי נבון וסטימצקי. בר לב: "כשביקשו מההנהלה שאשמש כיו"ר ועדת אמנות הם לא הבינו לאיזו צרה נכנסו. בטח חשבו שניקח לוחות שנה, נגזור תמונות ונמסגר אותן. אבל מכיוון שאני אוהב אמנות משחר ילדותי, ידעתי שנעשה הרבה מעבר לזה".
ללאומי אוסף יצירות אמנות מכובד, ורק בשלוש השנים האחרונות נרכשו כ־1,300 יצירות אמנות ישראלית צעירה.

למה לבנק להתעסק עם תערוכה ואוצרים, ועוד בתקופת מיתון?
"ארגון שמרוויח צריך להחזיר לחברה. יש בארץ הרבה אמנים צעירים ומוצלחים שצריך לעודד. עבור חלק מהם זה הלחם ולא החמאה. יש אמן שאמר שהכנסותיו מהתערוכה הסודית אפשרו לו לקנות בד וצבעים לשנה שלמה. הרבה פעמים אנחנו קונים יצירה אחת מאמן שמספיקה לו לחודש לחיות".
המוניטין הוא חלק מהשיקול?
"אין ספק שזה מוסיף, כי בנק זה לא רק כסף. מעבר לכך התערוכה הפכה למקום להתחככות".
גם המומחים טועים
האוצרת אסתי דרורי מספרת כי התערוכה צוברת התעניינות משנה לשנה, הן מצד האמנים הצעירים המקבלים חשיפה ותמורה, והן מצד הוותיקים התומכים בצעירים ולעתים מוכרים יצירות במחירים התחלתיים גבוהים מאלה הניתנים להם בחוץ, וללא עמלת תיווך. "אנחנו לא גלריה ואין קופונים ועמלות", היא מבהירה. "ישנה גם אפשרות להמונים המגיעים מכל הארץ להיחשף לאמנות הצעירה לרכוש עבודות במחירים נמוכים יחסית".
היו מקרים שאנשים קנו יצירה של אמן ידוע במחיר מציאה?
"כן, אבל אני לא חושבת שהאמנים ירצו שאני אחשוף את שמם ואת המחיר". ובר לב מוסיף: "אני יכול להגיד שלקנות את גרבוז ב־1,000 דולר, או עבודה של פיצ'חזדה בסביבות ה־2,000 דולר, זה רווח גדול מאוד. אם יש עין טובה אפשר להרוויח, וזה קרה לא פעם".
והמומחים מנצלים את ההזדמנות?
"אם מישהו מזהה כי יש לו עין טובה, שיהיה לו לבריאות", מפרגן בר לב. "אני חושב שאני מכיר היטב את האמנות הישראלית, ובפעם שעברה היו כמה פריטים של האמנים הידועים שלהפתעתי לא זיהיתי. מעניין לראות איך אנשים בטוחים שהם מנחשים במאה אחוז והם טועים בגדול".
ודרורי חותמת, "לא נשים כבשה של קדישמן כי זה ברור מדי. בשנה שעברה עמדה מישהי שמחשיבה עצמה למומחית באמנות ישראלית והיתה בטוחה שזה אמן מסוים, אבל היא טעתה בגדול".
איך קונים יצירה?
בניגוד למכירה פומבית שקופה, שבה הרוכשים מעלים את הצעתם בתגובה להצעת מתחריהם על היצירה, ב"תערוכה הסודית" ניתן להציע הצעה אחת בלבד ליצירה. כאשר יש שתי הצעות זהות, ההצעה הראשונה שהוגשה זוכה. השנה כדי להקל על הגשת ההצעות נחנך אתר אינטרנט (www.secretart.co.il) שבו ניתן לראות את 250 היצירות המשתתפות ולהשתתף במכירה פומבית שתחל במקביל לפתיחת התערוכה.


