• תפריט
פנאי

איפה לעשות טיולי ג'יפים בחו"ל

למי ששביל ישראל כבר קטן עליו או מחפש חופשת אקסטרים עם הילדים או בלעדיהם, כלכליסט מציג חמישה מסלולים מעלי אבק

קרן צור 08:3510.09.08

טיולי ג'יפים כבר מזמן הוכיחו שהם לא עוד טרנד חולף, ואם בעבר קהל היעד הוגדר כגברים מצ'ואיסטים, יוצאי יחידות קרביות וחובבי הרפתקאות בשטח, היום יוצאים אליהם גם משפחות עם ילדים וחבר'ה מפונקים שמחפשים מינימום מאמץ ומקסימום נוחות. טיולי הג'יפים אכן מתאימים מאוד למנטליות הישראלית: נוסעים עם כל החבר'ה, עוצרים להפסקות קפה, מצטלמים על רקע כל מה שרואים (בין אם זה חיות בג'ונגל, נופים יפים או מקומות מטונפים שמשדרים אותנטיות) ובערב מדליקים מדורה, ועדיף גם את המנגל, ומסיימים את היום בחגיגה של בשר.

 

טיולי ג'יפים מחוץ לגבולות המדינה דורשים לא מעט הכנה מקדימה ובירורים, ולכן גם מי שבדרך כלל נרתע מטיולים מאורגנים מעדיף לתת לחברות שמתמחות בכך לתפור עבורו חבילה שכוללת כל מה שצריך. לאן נוסעים?

 

בחירת היעד היא כבר עניין של מסגרת תקציב והעדפה אישית. עדיין מתלבטים? לפניכם רשימה של חמשת היעדים האטרקטיביים ביותר, שתעזור לכם להחליט מה יותר מתאים לכם: לעבור את הגבול עם הג'יפ הפרטי לטיול קצר בירדן, להתפנק במלונות פאר ובמסעדות טאג'ין במרוקו, לצאת למסע במנהרת הזמן באזורים הכפריים של רומניה, לקחת את הילדים לספארי באוגנדה, או להשאיר אותם בבית ולהרחיק עד מונגוליה, שמיועדת רק למביני דבר ולחובבי אתגרים. המחירים כוללים טיסות, לינה, אוכל, ביטוח וכניסה לאתרים.

 

אוגנדה: ספר הג'ונגל

50 שנה אחרי שהרצל ויתר על הצעת אוגנדה, הפכה המדינה ליעד פופולרי לג'יפאים מישראל. הסיבות די ברורות: לאחר טיסה קצרה יחסית (שש שעות ורבע) מגיעים לאוגנדה, שם אפשר להסתובב רגועים בשווקים ובדרכים בלי להיתקל בשודדים ובשאר תקלות נוסח העולם השלישי. נהפוך הוא: המקומיים ידידותיים להפליא, ובלב היערות והנוף הפראי תגלו לודג'ים ברמת אירוח של מלונות חמישה כוכבים, שבתום יום נהיגה ארוך יציעו לכם מקלחת חמה, מסאז' מרגיע וארוחה טובה (ברביקיו של בשר ציד). הג'יפים ששוכרים נוחים וממוזגים, אבל מי שאוהב לשמוע את המנוע מחרחר יצטער לגלות שכולם כאן אוטומטיים.

 

חובה: לשוט על הנילוס בספינת נהר; להיכנס עם הג'יפ לספארי ולפגוש ג'ירפות, פילים, היפופוטמים ומה לא; לבקר במפלי מרצ'ינסון (שבהם הנילוס מתנקז לקניון צר ויוצר מראה מרשים); ולעשות טראק שימפנזים ביערות הגשם, שבו הולכים בין מושבות של קופי האדם ונזכרים מאיפה הגענו.

 

כדאי להיזהר: בנהיגה, במיוחד בכבישים הראשיים. באוגנדה נוהגים בצד שמאל, והמקומיים לא ממש מקפידים על חוקי הבטיחות המקובלים.

 

מתי לבוא: כמעט כל השנה, למעט מאי ונובמבר, שנחשבים לחודשים גשומים במיוחד.

 

עלות לדוגמה: 3,000 דולר לטיול בן עשרה ימים, כולל הכל.

 

רומניה: מסע לעבר

רומניה אמנם התפתחה פלאים בעשור האחרון, אולם כשמתרחקים מהערים הגדולות ומהכבישים הראשיים מגלים שחלקים רחבים ממנה עוד לא הצטרפו למירוץ אל המודרניזציה. חוטבי עצים שמובילים את סחורתם על עגלות רתומות לסוסים, איכרים שמעבדים את אדמתם, נפחים שנצמדים לשיטות הייצור הישנות ועיירות שלמות שמסתדרות ללא חיבור למים או לחשמל הם חלק מהמוצגים הארכיאולוגיים שתפגשו בדרך. ויש גם מנזרים ומבצרים מלכותיים שהשתמרו מימי הביניים, ונוף מדהים, כולל אגמים כחולים, נהרות אדירים, יערות עבותים ויותר מ־500 שמורות טבע.

 

בוקרשט מציעה למבקרים מלונות מפוארים, מסעדות גורמה וחיי לילה סוערים, אבל באזורים הכפריים תיאלצו להסתפק בלינה במקומות פשוטים ובשפע קולינרי שמסתכם בעיקר במרק צ'ורבה, תפוחי אדמה ותבשילים שמנוניים של בשר.

חובה: לבקר בארץ חוטבי העצים (אזור בצפון רומניה) ובסלע הדרקון - מצוק עצום שנמצא בלב יער במרכז רומניה, שסביבו פזורות חוות מבודדות ומנותקות מציוויליזציה.

 

כדאי להיזהר: ממפגשים לא נעימים עם צוענים, שישאירו אתכם ללא מזוודות או ארנק.

 

מתי לבוא: מומלץ להגיע בחודשי האביב (מאי־יוני) והסתיו (ספטמבר־אוקטובר). החורף ברומניה קשה, ובקיץ יש יותר מדי תיירים שמציפים את אתרי הנופש שלאורך הים השחור ופחות מדי מקומות ששמעו על מזגן.

 

עלות לדוגמה: 1,100 יורו לטיול בן שישה ימים, כולל הכל.

 

 

טיולי ג'יפים מחוץ לגבולות המדינה דורשים לא מעט הכנה מקדימה ובירורים טיולי ג'יפים מחוץ לגבולות המדינה דורשים לא מעט הכנה מקדימה ובירורים צילום: shutterstock

 

ירדן: חו"ל ממש ממול

אליה וקוץ בה. החלק הטוב הוא שבשביל טיול ג'יפים בירדן לא צריך לעלות על מטוס, אלא רק לעבור את הגבול בג'יפ הפרטי אל המדינה השכנה.

 

מכאן יוצאים למסלול מדהים, שנמשך שלושה־ארבעה ימים, ובדרך מספיקים לטעום קצת מהכל: דיונות צהובות, ימות מלח יבשות ונוף מדברי, אבל גם עצירות להתרעננות וטבילה במקורות מים זורמים, לילה במאהל בדואי ולינה במלונות חמישה כוכבים. החלק הבעייתי הוא שכדי לחצות את הגבול צריך להתעלם מאזהרות משרד החוץ להימנע מביקורים בירדן, ולשמור על כללי בטיחות שונים. ג'יפאים ישראלים שכבר לקחו את הסיכון מדווחים שכוחות הביטחון בירדן לוקחים אחריות על האורחים מישראל בחומרה יתרה, והמקומיים מתגלים כעם חביב ביותר.

 

חובה: לבקר בפטרה, וביקור אחד שווה אלף מילים. אין ספק שהעיר החצובה בסלע, בירתם העתיקה של הנבטים, היא אחד האתרים המרשימים במזרח התיכון. האתר זוכה להתעניינות מחודשת לאחר שכיכב בסרט "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון", ולכן ידרשו מכם תשלום בכניסה ותעריפים מטורפים במזנון.

 

כדאי להיזהר: ממארגני טיולים שמוציאים לישראלים שם רע, אם משום שהם מנסים להתחמק מתשלום בכניסה לאתרים תיירותיים ואם בגלל התנהלות לא מקצועית ונטולת נימוסים בסיסיים. בחרו חברה מורשה, שלא תגרום לאי נעימות מחוץ לגבולות ישראל.

 

מתי לבוא: מומלץ להגיע בעונות המעבר, כשלא חם מכדי לטייל במדבר ואין רוחות מקפיאות. הגעה: בג'יפים מהארץ דרך גבול הערבה או גשר שייח חוסיין.

 

עלות לדוגמה: 350–400 דולר לטיול בן שלושה־ארבעה ימים, כולל הכל.

 

מונגוליה: לחובבי אתגרים

היעד האולטימטיבי לאלה שלא נרתעים מנהיגה ממושכת בתנאי שטח קשים, מתנאי אקלים קיצוניים ומלינה בגר - האוהל המונגולי המסורתי שעשוי לבד. נוחתים באולן בטור, בירת מונגוליה (בטיסה שיוצאת מבייג'ינג), ומשם יוצאים למסע. במדינה שגודלה פי 70 ממדינת ישראל יש רק 1,500 ק"מ של כבישים סלולים, והמסלול רובו ככולו עובר בדרכים שדורשות מיומנות נהיגה ברמה גבוהה, כשמטפסים לפסגות הרים או כשמרטיבים את הג'יפ וחוצים נהרות. לאמיצים מובטח נוף פראי ומפגש עם הנוודים המונגולים, שמתגלים כמכניסי אורחים ויכבדו אתכם בתה שמוכן עם חלב וחמאה או באלכוהול המקומי שמפיקים מחלב סוסות.

 

חובה: לבקר באגם חופסגול שבצפון המדינה, שנחשב למרהיב ביופיו; במונוגול אילס, דיונה מרשימה הנפרשת על פני 130 ק"מ במדבר גובי; ובצנחרין חלון אוס, אזור של מעיינות חמים הבוקעים מהאדמה בטמפרטורות של 82 מעלות. בעיר הבירה מומלץ לבקר במוזיאון הלאומי או להסתובב בשוק השחור, אם חשקה נפשכם במגפי צמר או בפליז מזויף של North Face, שהג'יפאים מישראל כבר העניקו לו שם חיבה: North Fake.

 

כדאי להיזהר: מהוודקה המקומית ששמה חרא (שחור במונגולית). כדאי לזכור שמדובר במשקה המכיל בסביבות 50% אלכוהול, והוא משכר במהירות. כוסית אחת מיותרת בערב תבטיח בבוקר למחרת הנגאובר ובחילות, שיהפכו לבלתי נסבלות בטלטלות הדרך.

 

מתי לבוא: מונגוליה מכונה "ארץ השמים הכחולים" בגלל השמש שזורחת 300 ימים בשנה, אך זה לא אומר שחם שם - בחורף הטמפרטורות צונחות עמוק אל מתחת לאפס. מומלץ לבקר במונגוליה בחודשי הקיץ, יוני עד ספטמבר.

עלות לדוגמה: 5,000 דולר לטיול בן 10–12 יום, כולל הכל.

 

מרוקו: מועדון החיים הטובים

מרוקו נחשבת ליעד מרתק ומפנק במיוחד לטיולי ג'יפים. בערים הגדולות תמצאו מסעדות מעולות ומלונות ברמה של שבעה כוכבים, ואפילו כשיוצאים לשטח ישנים במאהלים בדואיים מעוצבים לעילא, שכוללים מקלחות, מיטות נוחות ומטבח מקומי גורמה. לאחר כמה ימים במרקש יוצאים למסע בנופיה המגוונים של מרוקו: חופים זהובים וים כחול, מרחבים צחיחים במדבר סהרה ופסגות מושלגות בהרי האטלס.

 

חובה: לבקר בפלאס ג'מה אל־פנה, כיכר ענקית בלב העיר העתיקה במרקש, ובה אין ספור להטוטנים, מספרי סיפורים, מגדלי נחשים ודוכני אוכל מעוררי תיאבון; וברובע היהודי, שאפשר למצוא בו בית כנסת שעדיין משמש את שרידי הקהילה היהודית בעיר המוסלמית.

 

כדאי להיזהר: לא משנה אם מדובר בסבלים ובפקידי קבלה או בשוטרים בכירים, במרוקו כולם אוהבים לקבל בקשיש. המקומיים נחמדים ומסבירי פנים לתיירים, אבל רק למי שמוכן לפתוח את הארנק ולשלם על יחס מועדף.

 

מתי לבוא: בעונות המעבר. בקיץ חם מאוד, ובחורף השלג חוסם את הדרכים בהרי האטלס.

 

עלות לדוגמה: 1,300–1,400 יורו לתשעה־עשרה ימים, כולל הכל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות