כיפת הברזל של התעשייה הישראלית

האמירות חסרות האחריות של בנק ישראל נגד החוק לעידוד השקעות הון אמורות להטריד כל עובד ועסק בישראל. בתקופה האחרונה הכריז הנגיד אמיר ירון מלחמה על החוק, שמתפקד כרשת הביטחון הכלכלית של עסקים וחברות תעשייה המייצאות לחו"ל לפחות 25% מהיקף פעילותן. במקום לראות את החוק כדלק שמניע את גלגלי הכלכלה הישראלית וכאמצעי משמעותי להגברת הפריון, כושר התחרות ויצירת מקומות תעסוקה, בוחר הנגיד לרכז את מלוא האש נגד היצואנים ולומר לתעשייה ולחברות הישראליות בצורה ברורה ופשוטה: צאו מישראל.

ניתוח של אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים שפורסם לאחרונה מצביע בדיוק על מגמת הנסיגה ממנה סובל היצוא המקומי, בעוד הייצור הישראלי בחו"ל ממשיך להתרחב ולשגשג. בזמן שברבעון הקרוב צפוי היצוא של החברות הישראליות לסגת ב־2% וכוח האדם להצטמצם בכ־1%, התפוקה בקווי הייצור בחו"ל של אותן החברות צפויה לזנק בלא פחות מ־17% וכמות עובדי הייצור שלהן בחו"ל תגדל בכ־9%.

נגיד בנק ישראל הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית ולכן מוזר שבמקום להתמקד במטרות הבנק, שהן חיזוק הכלכלה ושיפור כושר התחרות של היצוא, הוא בוחר לשים דגש דווקא על ביטול החוק לעידוד השקעות הון, ולהכניס חוסר ודאות במשטר המס בישראל. מדוע קולו של הנגיד לא נשמע בעניין המלחמה היומיומית של החברות הישראליות בעשרות תקנות, הצעות חוק ונהלים מטעם רגולטורים, שמנסים להכביד עוד ועוד על עשיית העסקים בישראל? מדוע קולו אינו נשמע כאשר ההתערבות הממשלתית ממשיכה לחנוק את התעשייה המקומית ולהותיר שובל ארוך של חברות שבחרו לסגור את העסק ולעבור לחו"ל? לפני שהוא מפריח סיסמאות חסרי בסיס בנוגע לתפקידו של החוק לעידוד השקעות הון, אולי יפנה הנגיד אל משרדי אגף טיוב הרגולציה במשרד ראש הממשלה, שם יגלה רשימה של יותר מ־150 רגולטורים, שיוצרים הנחיות סותרות כל אחד בתחומו הצר ויחד עומדים מאחורי חוסר האטרקטיביות של ישראל במשיכת השקעות.

תעשייה צילום: אלעד גרשגורן

החוק לעידוד השקעות הון הוא כיום הסכר שמונע מעשרות חברות ישראליות לארוז את מפעליהן ולעבור לייצר בחו"ל. סטארט־אפים רבים קמים בישראל, אך נמכרים באקזיטים בדרך כלל ומייצאים את המוח הישראלי לחו"ל. שימור חוק עידוד השקעות הון הוא אחד הכלים המרכזיים לרצון וליכולת של הסטארט־אפים הישראליים לצמוח בישראל ולהפוך לחברות גדולות המעסיקות עובדים רבים בשכר הוגן.

הפתרון שמציע נגיד בנק ישראל הוא פלסטר לבעיה הרבה יותר רחבה. החוק כיום מיועד בעיקר עבור חברות יצואניות ורב־לאומיות, שכן חברות אלה יכולות בקלות יחסית להעתיק את מיקומן לכל מקום אחר בעולם שמעניק כיום סביבת מס אטרקטיבית. לכן, האלטרנטיבות לקיום החוק הוא ויתור על כל המס שחברות אלה ועובדיהן משלמים בישראל.

הסביבה העסקית בישראל מתמודדת עם עולם גלובלי שמנסה למשוך אליו כמה שיותר עסקים ומוכן לתת הטבות מס מפליגות ומשופרות ממה שנהוג בישראל. על הממשלה, משרד האוצר ובנק ישראל לשמור בכל מחיר על סביבת המס התחרותית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות, המעודדת פעילות כלכלית ותשלום מס בישראל. החוק לעידוד השקעות הון הוא כיפת הברזל הכלכלית השומרת על התעשייה הישראלית כעוגן הכלכלי של מדינת ישראל ואזרחיה.

הכותב הוא יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים