• תפריט
גג עמוד כנס פינטק 2017

FinTech 2017

ראש חטיבת הבנקאות הדיגיטלית בלאומי: "40% מלקוחות פפר הם בני 35 ומעלה"

תמר יסעור אמרה את הדברים בוועידת הפינטק של "כלכליסט". לדבריה, הפינטק יציל את הבנקים המסורתיים מהתחרות עם ענקיות הטכנולוגיה - פייסבוק, גוגל, אובר ואפל: "אנחנו מרגיעים את עצמנו שיש לנו אמון ומערכות יחסים עם הלקוח, אבל אם טכנולוגיה לא תהיה בדנ"א של הבנקים הם לא ישרדו לאורך זמן"

קרן-אור גרינברג 10:0508.11.17

"40% מלקוחות פפר מעל גיל 35", כך אמרה תמר יסעור, ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית של בנק לאומי, בכנס פינטק 2017 של כלכליסט, בנק לאומי ו-KPMG שהתקיים הבוקר בבורסה לניירות ערך.

 

יסעור סיפרה על תהליך פיתוח בן שנתיים להקמת הבנק הדיגיטלי פפר. "ניסינו לא לעשות דיגיטציה של העולם הישן, אלא לחשוב מה המילניאלים רוצים, אבל להפתעתנו גילינו ש-40% מהם עברו את גיל 35. זה משהו שאנחנו מנסים לפצח - למה זה כל כך מעניין גם אותם".

 

פפר מבוסס על ניתוח מידע עם חווית משתמש אחרת עם פיד כמו בפייסבוק, כאשר כל הפעולות הבנקאיות מופיעות בלי לחפש, ועם חזון להעצים הבנה ויכולת פיננסית של היכולות של הלקוחות.

 

יסעור מאמינה שהפינטק יציל את הבנקים המסורתיים שחשופים לתחרות גדולה מענקיות הטכנולוגיה - ארבע המעצמות כפי שכינתה אותם: פייסבוק, גוגל, אובר ואפל. "המעצמות החדשות שולטות בממשלות, בתעשיות ובכלכלות יכולות להמליך ולהרוג מותגים בקלות רבה ארבעת המעצמות האלו שולטות על המידע, תקשורת, מדיה, קמעונאות. יוזמה אחת שלהן יכולה לשנות תעשיות. אמזון כבר מרוויחה יותר מ-3 מילארד דולר רק על אשראי לעסקים ויכולה לחסום פעילות של עסקים, וגם נייקי הבינה שלולא אמזון היא יכולה להיפגע בשוק שלה. בגוגל ניתן לשלם דרך המייל, לאפל יש הארנק וגם פייסבוק השיקה השבוע את האפשרות להעביר כספים במסנג'ר. אנחנו מתעוררים כל בוקר עם יישומים חדשים של המעצמות הגדולות החדשות".

 

יסעור ציינה כי מעבר למעצמות הטכנלוגיות כללי השוק של הארנק הדיגיטלי מכתיבות ממשקים חדשים גם לחברות שלא התכוונו לעסוק בשירותים בנקאיים. "אובר למשל לא התכוונה להיות בנק, אך גילתה שלרוב הנהגים שלה אין חשבונות בנק ואין לה איך לשלם להם כי בגלל רגולוציה הם גם לא יכולים לפתוח חשבון בנק. היא השיקה כרטיס דביט לשלם לנהגיה ובאוקטובר הנפיקה כרטיס נאמנות ללקוחותיה ולצרכנים בו ניתן לצבור הטבות על אובר".

 

 

יסעור. "אם הטכנולוגיה לא תוטמע בבנקאות עצמה, הבנקים לא ישרדו לאורך זמן" יסעור. "אם הטכנולוגיה לא תוטמע בבנקאות עצמה, הבנקים לא ישרדו לאורך זמן" צילום: עמית שעל

 

מבחינת מימדים כמות הכספים שעוברת בתעשיות הטכנולוגיה עולה משמעותית, "כמות הכסף ב-Apple pay גדולה מהרבה בנקים בעולם כולו. אנחנו, הבנקים, משכנעים את עצמנו שיש לנו אמון, אחראיות ומערכות יחסים ומלא נתונים וטכנולוגיה. לכאורה אנחנו מנסים להרגיע את עצמנו. אבל אנחנו מבינים שאם הטכנולוגיה לא תהיה בדנ"א של הבנקים אלא רק עוד משהו שמאפשר לעשות דברים יותר בקלות, ואם לא תוטמע בבנקאות עצמה, הם לא ישרדו לאורך זמן. היום מתעסקים במבנה חטיבות ומקצוע הבנקאות משתנה מקצה לקצה. הידע האנושי שמתורגם לאלגוריתמיקה וללמידת מכונה בסוף ינצח".

 

על הפער הזה, לדעת יסעור, מגשרת תעשיית הפינטק. "הפינטקים והבנקים זה סיפור אהבה. אפשר להמציא, לשתף פעולה או להשקיע בהם. הפינטק זה גלגל ההצלה של הבנקים להתמודד עם אותן מעצמות טכנולוגיות. זה מה שעוזר לנו להתקדם יותר מהר ולהתאים את עצמנו לעולם החדש".

 

לדבריה, אם עד היום הפינטק עשה דיגיטציה לבנקאות המסורתית, היום כללי המשחק שוב משתנים. "עולם הבלוקצ'יין שובר את כללי המשחק. הגורמים המתווכים לאט לאט מתייתרים, כי כשמדינה כמו רוסיה משיקה קריפטו-רובל זה סדרי עולם חדשים. בעולם של קוד פתוח וטיים טו מרקט יותר מהיר הפינטק יכול לעשות דברים מדהימים. גם המעצמות החדשות של הארבע מתחברות לעולם הזה של הבלוקצ'יין. אולי פה תהיה סימטריה בחלוקתה משאבים והזדמנות שווה לכולם, אבל אם לומדים מההיסטוריה בסוף כנראה נסביר פה בכנס הבא מי השתמש בזה לרעה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x