• תפריט

ועידת לונדון

מייסד ויולה: "בשנים הקרובות חברות ישראליות ינפיקו במיליארדי דולרים"

בפאנל בוועידת כלכליסט בלונדון שקיבץ כמה מהמשקיעים הבולטים בעולם ההון סיכון אמר הראל בית-און שהעולם עובר שינויים משמעותיים וישראל משתנה מכלכלת חדשנות לכלכלה של יצירת חברות מהותיות

עומר כביר, לונדון 14:4914.09.17

"בשנים הקרובות חברות ישראליות ינפיקו במיליארדי דולרים" – כך העריך הראל בית-און, מייסד ושותף ב-Viola Group, בוועידת כלכליסט בלונדון, שנערכת היום (ה') במתחם קמדן מרקט.

 

בית-און דיבר במהלך פאנל שקיבץ כמה מהמשקיעים הבולטים בעולם ההון סיכון. המנחה קווין סמית', שותף בכיר ב-KPMG לונדון, פתח את המושב בשאלה זהה לכל המשתתפים: האם יימשך הטרנד שבמסגרתו יש פחות השקעות אך ערכן של ההשקעות גדל? "אנחנו בתקופה מאוד שורית", השיב בית-און.

 

הראל בית און הראל בית און צילום: אוראל כהן

 

 

"הכסף שמנותב הוא רב, ובצד המפתיע אנחנו רואים סכומים כסף גדולים. לצד השינוי, העולם עובר שינויים משמעותיים ובעוד 10 או 15 שנה אנחנו נחיה בעולם אחר. רואים את זה באיקומרס תחבורה, AI והרבה תחומים אחרים. החיים שלנו משתנים, נראה חברות אדירות שנוצרות. ישראל משתנה מכלכלת חדשנות לכלכלה של יצירת חברות מהותיות".

 

מגומי איקידה, דירקטורית ב-Hearst Ventures, אמרה שהטרנד שציין סמית' לא מתייחס לכלל השוק. "זה נתון גבולי וקצת מטעה", הסבירה. "ערך העסקאות הקטנות והסיד הוא לא בהתאם למגמה הזו. צריך לבחון את נקודות המידע מבחינה מקומית, כי בשלבים מוקדמים הון סיכון הוא שוק מאוד מקומי".

 

ז'אן-מארק פאטויו, שותף ב-Partech Ventures, הוסיף: "יש שיהוי בין מה שקורה בארה"ב לאירופה. זה מגיע בזמן שבו אנשים שהשקיעו בנכסים קלאסיים מבינים שהם לא מקבלים תשואה כבעבר. זה רלוונטי לקרנות הון פרטי, שלא מקבלות תשואות כמו בעבר. במקביל הם מבינים שיש חברות שונות מאוד ממה שהם רואים, ושיש אימפקט של המהפכה הדיגיטלית. יש יתרונות לטכנולוגיה שהופכת לגורם מבדל ואפילו לשאלה של הישרדות בעבור חברות פורטפוליו. לכן החברות האלו משקיעות בחברות טכנולוגיה".

 

פיליפ סרף, ראש תחום טכנולוגיה, מדיה וטלקום לאזור EMEA בקרדיט סוויס, ציין שיש כיום יותר הון זמין לגיוס בשלב מאוחר. "אחד הדברים החשובים הוא שיש הרבה יותר משקיעים אסטרטגיים מ'הכלכלה הישנה' שמשקיעים בחברות פרטיות. אבל מצד שני המשקיעים הרבה יותר בררנים. רמות ההכנה והגילוי הנאות, המיקוד בהבנת העסק, איך החברה יכולה לגדול ולעבור לרווחיות. הרבה כסף רודך אחרי עסקאות כאלו, אבל הרף גם הועלה".

 

בית-און דיבר לאחר מכן על השינויים שהיו בשוק ההייטק הישראלי בתקופה האחרונה. "ב-2015 ראינו הרבה משקיעים לא מסורתיים נכנסים לעולם הטכנולוגיה, על בסיס ההנחה שהם ייצרו IPO. הההנפקות לא הגיעו והרבה מהם יצאו מהשוק. כתוצאה ראינו ירידה בהשקעות, אבל קרנות הון סיכון השלימו את החסר. הרבה חברות גייסו המון כסף ב-2016, ואנחנו רואים קצת האטה ב-2017. אבל יש חברות שהן הרבה יותר יעילות מבחינת ניהול משאבים, יכולות להישאר בסביבה הרבה יותר זמן בלי גיוס. זה לא רע.

 

"לפני עשור ישראל היתה מדינת הון סיכון. אנשים יצרו חדשנות ומכרו לחברות גדולות. זו פעילות שלא מייצרת כסף למשקיעים ולא משפיעה על הכלכלה כמו שאנחנו רוצים. בעשור אחרון היה שינוי מדהים לכיוון של הקמת עסקים גדולים. הגדילה בהשקעות שלב מאוחר היתה משמעותית ומייצגת מעבר לחברות שגדלות ונשארות עצמאיות. זה מעיד על עלייה באיכות היזמים וההנהלה, שמסוגלים ליצור ארגונים מורכבים יותר.

 

"כתוצאה, חברות ישראליות הופכות לרוכשות של חברות אחרות. לשם אנחנו הולכים, ואנו משקיעים בחברות בשווי מאות מיליוני דולרים כי אנחנו מאמינים שיהיו הנפקות של מיליארדי דולרים בשנים הקרובות. יזמים רוצים לעבור לשלב הבא ולבנות משהו משמעותי".

 

איקידה הסבירה ליזמים מה מבדיל קרנות הון סיכון תאגידיות כמו זו שהיא מייצגת מקרנות הון סיכון מסורתיות: "יש סוגים רבים של הון סיכון תאגידי ויזמים צריכים להכיר אותם היטב. אנחנו משקיעים על בסיס מאזן כספי. יש לנו סבלנות, אין לנו אופק להחזר השקעה. עשינו את זה 22 שנה ויש לנו מספיק אמון פנימי בחברה שלנו.

 

"היו חברות שישבנו בשני מחזורי גיוס בלי החזרים נהדרים. אופק הזמן קרוב יותר לזה של המנכ"לים. כמשקיע תאגידי מה שמניע אותנו זה החזר כספי, אבל אנחנו גם רוצים להוציא ערך אחר מהחברה כמו הבנת שווקים או מודלים. לא רק כי אנחנו רוצים שהיא תעבוד עם חטיבה כלשהי בחברה שלנו".

 

פאטויו חלק קצת תובנות על העבודה עם יזמים ישראלים כמשקיע צרפתי. "אנחנו מדברים אנגלית ביחד, כל צד עם המבטא שלו, ואנחנו כולנו מאמינים במקצועיות", הוא אמר. "נכון שעד עתה מרבית סיפורי ההצלחה מישראל הונעו מהמשיכה לשוק האמריקאי, ועל פניו אין סיבה לשנות את זה כי זה שוק מצוין והומוגני שקל להתמודד אתו. הביזנס של חברות ישראליות מצוין בארה"ב ולא כל כך טוב באירופה. אנחנו צריכים לראות יותר שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לשמקיעים האירופאי. זה שוק מורכב, עם רגולציה רחבה. אבל זה שוק של כמעט 400 מיליון אנשים. יש חברות נפלאות בישראל כמו מובאיט, שאני חושב שיש להן עתיד בהיא הרבה יותר באירופה מאשר בארה"ב".

 

סרף סיכם את הפאנל בהערכות לגבי השינויים שיהיו בשנה הבאה בתחום ה-IPO בעולם: "אנחנו מקווים שנראה הנפקות גדולות. זה שוק שהיה קצת רגוע, זה הצד ההפוך של יותר חברות שנשארות פרטיות. יש רשימה ארוכה של חברות שיכולות להנפיק ושמשקיעים ישמחו לגבות אותן. הן פשוט לא מנפיקות. ויש חברות כמו סנאפ שהמניה שלהן לא יציבה. מכיוון שיש מעט מאוד חברות שמנפיקות, כשיש אחת היא לא מצליחה כל כך כי היא בולטת ונבחנת בקפדנות יתרה מאשר מצב שבו יש כמה חברות שהנפיקו. המודל של ההנפקות בארה"ב צריך להשתנות קצת, מנסים למתחר חברה בזול כדי שתזנק ביום הראשון. זה מאוד שונה מאיך שאנחנו עושים את זה באירופה. יהיה שלב חדש בהנפקות בארה"ב ונראה חברות יותר איכותיות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x