$
מוסף 14.06.2012

רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש"

לדברי פטנאם, אחד ממדעני החברה המובילים בעולם, "המדינה צריכה לעודד השקעות בהון חברתי, פחות העלמות מס, פחות שחיתות וכסף שבורח"

איתי להט 08:5014.06.12

1. מה זה הון חברתי?

"אלו הקשרים בתוך הקהילה ומחוצה לה, שיש להם תפקיד עצום בחיים ובכלכלה גם אם אנחנו לא מודעים לזה. אם אתה חי בחברה או עובד בארגון שבהם ההון החברתי גדול יותר, אתה יכול להשיג יותר. רובנו המכריע, למשל, משיגים עבודה בזכות אנשים שאנחנו מכירים, לא בזכות מה שאנחנו יודעים. ועוד: מחקרים מראים כי אפקט הניבוי החזק ביותר לרמת פשיעה בשכונה הוא כמה אנשים בשכונה מכירים זה את זה בשמם הפרטי. ככל שיש יותר כאלה, כך רמת הפשיעה צונחת. רשתות חברתיות טובות משרות ביטחון ומשפיעות על הזהות העצמית של חבריהן ועל בריאותם. הון חברתי גבוה בקהילות הוא המנבא הטוב ביותר לרווחתן, ויש בהן תמותת תינוקות נמוכה יותר, פחות הריונות בגיל ההתבגרות, הישגים גבוהים לתלמידים וסיכויים גבוהים יותר להצליח בחיים".

 

2. איך נוצר ההון החברתי?

"בשלל דרכים, למשל קבוצות קריאה, חוגי כדורגל לילדים, חגיגות שכונתיות. בשכונה שבה אני מתגורר בקיימברידג', מסצ'וסטס, התושבים מתאספים כמה פעמים בשנה לפיקניקים, ובעקבותיהם הם יוצרים עוד מפגשים ועוד שלל קבוצות ופעילויות בתוך הקהילה. אחד הדברים שצומחים מזה הוא מצב שאני מכנה 'שגשוג כללי': רמות הביטחון של חברי הקהילה או הארגון עולות כל כך שאנשים פשוט עושים טובות זה לזה כי הם יודעים שהם יקבלו את תמורתן מחבר קהילה אחר. הנורמה הכללית היא של עזרה הדדית, וכך כולם מרוויחים".

 

3. לכסף יש תפקיד במשוואה?

"זו אחת הנקודות המפתיעות במחקר שלנו - קהילות עם הון חברתי גבוה מצליחות יותר מאלה עם הון פיננסי. אם אתה צריך לבחור באיזו קהילה להיוולד, עשירה בכסף או בהון חברתי, הבחירה קלה - תבחר בהון חברתי. יהיה לך יותר טוב שם. זה לא שעוני הוא טוב, אבל היעדר הון חברתי גרוע מעוני. המחקר מראה כי לכסף יש השפעה חיובית על רמות האושר, אבל הוא מקפיץ את האושר במעט, בעוד הון חברתי מקפיץ אותו בכמה דרגות יותר מכסף. יש לזה עוד היבט: המחקר מראה כי כשאתה מרוויח יותר ממני, אני הופך למרוצה פחות ומאושר פחות. יותר כסף לך אומר יותר אומללות לי. אבל הון חברתי עובד לשני הצדדים. אם אתה מתחתן ורמות האושר שלך עולות, גם רמות האושר של בני המשפחה והחברים שלך יעלו. לכן החלטה לעזוב את החברים שלך כדי לעשות יותר כסף וכתוצאה מכך להיות יותר מאושר היא בלתי הגיונית".

 

פטנאם. "המדינה צריכה לעודד השקעות בהון חברתי, כי היא נהנית מההטבות שלו" פטנאם. "המדינה צריכה לעודד השקעות בהון חברתי, כי היא נהנית מההטבות שלו" צילום: עמית שעל

 

4. מה הקשר ההדדי בין הון חברתי לשלטון?

"אנחנו חייבים לצבור יותר הון חברתי, כי הוא הפקטור הכי משפיע על איכות חיינו, והמדינה צריכה לשחק תפקיד משמעותי בעידוד השקעות בהון כזה, כי היא נהנית מההטבות שלו. בקהילות ומדינות שבהן יש הון חברתי גבוה מעלימים פחות מס, למשל. בחבל אמיליה רומנה באיטליה, למשל, גילינו הון חברתי נהדר שבזכותו החבל נהנה משלטון מקומי מצוין עם תקציב מאוזן ושירות לאזרחים ברמה גבוהה. נוסף על כך, יש לו ביצועים כלכליים טובים אף שאינו מרכז של הון. אלה הישגים מרשימים. במחקר בעבור האיחוד האירופי מצאנו קשר הדוק בין ההון החברתי לצמיחה הכלכלית ולרמות היזמות והחדשנות, וגם הוכחות לכך שכאשר יש יותר הון חברתי יש פחות שחיתות, פחות כסף שחור וכסף שבורח. כך שצריך לאמץ באופן רשמי השקעות בהון חברתי, הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש, במיוחד בימים כאלה באירופה".

 

5. קהילות אתניות שונות מתאפיינות בהון חברתי שונה? למשל, היהודים?

"יש הון חברתי מחבר, בתוך הקהילה, והון חברתי מגשר, עם חברי קהילות אחרות. לדעתי, ליהודים יש חיבה מיוחדת להון חברתי, הם התאפיינו מאז ומעולם במידה יוצאת דופן של הון חברתי מחבר, וזה כנראה סוד הצלחתם. היום, לפחות באמריקה, הם למדו לקחת את ההון החברתי ולהחצין אותו, גם כמגשר".

 

6. בישראל נדמה שההון החברתי המגשר אוזל.

"בישראל יש אוכלוסיות שאינן נוטות להתערבב, ובראשן הערבית והחרדית. אין כמעט נישואים מחוץ לקהילה, וכשאין נישואים אין גם קשרים בינאישיים שמעודדים סובלנות. המרשם הוא בעצם להגדיל את הקשרים המגשרים בין הקהילות השונות בישראל. הישראלים זקוקים ליותר קשרים בינאישיים עם אנשים מכל הקשת הדתית ומדתות ולאומים שונים".

 

7. מה לדעתך מצב ההון החברתי במקומות הסוערים בישראל בשבועות האחרונים, שכונות דרום תל אביב?

"המחקרים שלי הראות ששכונות מעורבות סובלות מרמות גדולות יותר של חוסר אמון בין תושביהן, וזה לא עניין של גזע או צבע, כולם בוטחים פחות בכולם. צריך להבין שגם המהגרים וגם המקומיים סובלים מחרדה ונוטים להסתגרות, יש ירידה דרסטית במגעים הבינאישיים. צריך לאפשר את הקשר הפנים־קהילתי, וגם ליצור תהליך של גישור ויצירת קשרים בין־קהילתיים על בסיס אישי. ברגע שנוצרים יחסים בינאישיים בין אנשים וילדים בשכונה זה מיד תורם ליציאה ממה שאני מכנה 'עמדת הצב', מצב של התקפלות פנימה והימנעות מקשר חיצוני עם אחרים. זה יכול להיות דברים קטנים כמו לקנות את העיתון בדוכן של מישהו שאינו שייך לקהילה שלך, או לנסוע עם נהג מונית מהגר ולנהל שיחה. כל קשר אישי הוא טוב".

 

רוברט פטנאם, בן 71, הוא אחד ממדעני החברה המובילים בעולם, פרופסור בהרווארד ואינטלקטואל בולט. זה 20 שנה הוא נושא הבשורה של המושג הון חברתי והשפעתו על כוחם של קהילות וארגונים, וייעץ לממשל קלינטון ולממשלת בריטניה. פטנאם, שהתגייר לפני כ־50 שנה, ביקר השבוע בישראל וקיבל תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת תל אביב

בטל שלח
    לכל התגובות
    x