סגור

מרים נאור - שופטת של עובדות, הרחק מתוויות ומסטיגמות

נשיאת העליון לשעבר, שהלכה היום לעולמה, לא היתה נתונה לקיטלוג. לא אקטיביסטית ולא שמרנית, לא פורמליסטית ולא ערכית, שופטת שהתמקדה בעובדות לפני שקבעה את הדין ולא היססה לבטל חוקים כשהיה צריך

"קלסיקה של שופטת" הגדיר אהרן ברק את נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור שנפטרה היום בגיל 74 מדום לב. ברק עורר את סקרנותה של המראיינת קרן נויבך כשאמר שלמד רבות מנאור. ומה בדיוק למדת, תהתה המראיינת. את המהות של שופט שהפוך לחלוטין ממנו.
נאור, לפי ברק ובהיפוך לו, לא הייתה נתונה לקיטלוג. לא אקטיביסטית ולא שמרנית; לא פורמליסטית ולא ערכית; לא יהודית ולא דמוקרטית. ובעיקר, היא הייתה שופטת שהתמקדה בעובדות לפני שקבעה את הדין ולא שופטת שחיפשה להתאים את העובדות לדין ולתוצאה הרצויים מבחינתה.
לא שברק היה שופט כזה, אבל אם רוצים לחדד את ההבדל בין השניים ניתן לומר שברק היה קודם כל שופט של ערכים, ונאור שופטת של עובדות. לכן, רכש ברק ובצדק את תואר ה"אקטיביסט" ונאור את הניקיון המוחלט מתוויות וסטיגמות.
2 צפייה בגלריה
מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון בדימוס
מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון בדימוס
מרים נאור ז"ל, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
1. ובכל זאת, בשני תחומים פסיקתה של נאור הייתה קרובה מאוד לברק: זכויות אדם וטוהר מידות. למרות הרטוריקה הצנועה שלה בדרך כלל, ניתן למצוא התבטאויות עוצמתיות של נאור. "לא כל החלטה או חוק שהתקבלו ברוב דעות הם גם בהכרח החלטה או חוק דמוקרטיים, שכן ההיסטוריה מלמדת כי באין ריסון לכוחו של הרוב הוא עלול להפוך לעריצות", אמרה נאור באפריל 2014, בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא.
בשבוע שחל בו יום השואה, הזכירה נאור את ההקשר והלקח: "ימי האופל של המשטר הנאצי לימדונו כי שלטונו של רוב השולל מן הפרטים את זכויותיהם; רוב הנוגש את המיעוט החי בקרבו אינו שלטון דמוקרטי. הדרך להשמדת שליש מעמנו נסללה כאשר שללו מהיהודים את זכויות האזרח ואת זכויות האדם. יש צורך בהגנה מתמדת על ערכים דמוקרטיים אלו, שקודשו בדמם ובחירותם של קורבנות העריצות והשנאה".
הטקסט הזה של נאור הוא תזכורת שעוברת בירושה אצל נשיאי בתי המשפט — לכרוך את זכויות האדם עם הגורל היהודי. ואת המסלול הזה התווה ניצול השואה אהרן ברק.
למרות הרטוריקה הצנועה שלה, ניתן למצוא התבטאויות עוצמתיות של מרים נאור. "ההיסטוריה מלמדת כי באין ריסון לכוחו של הרוב הוא עלול להפוך לעריצות", אמרה
2. פסק הדין האקטיביסטי ביותר של נאור היה העברת ראשי ערים שנאשמים בפלילים מכהונתם. בג"ץ הרחיב כאן את חובת פיטוריהם של שרים, הלכת דרעי, לחובתה של מועצת העיר לפטר ראש עיר שסרח. ומדובר בראש עיר שנבחר ישירות בידי הציבור ולא שר שמונה בידי ראש ממשלה. "לא ניתן להשלים עם המשך כהונתם כל עוד כתבי האישום שתוארו מרחפים מעל ראשם", כתבה נאור, אז המשנה לנשיא גרוניס, על ראשי הערים. באותו פסק דין שרטטה נאור קווים לדמותו של עולם אידיאלי שזר לפוליטיקה הישראלית: "בעולם אידיאלי אם המועמד אינו משכיל להבין בעצמו שעליו לפרוש ממועמדות, רשימתו תדאג להוצאתו מן המחנה. בעולם אידיאלי, אם המועמד ומי שהציעו אותו לא פעלו כפי שראוי שיפעלו, הציבור יסיק את המסקנות בקלפי". ולסיכום הוסיפה נאור: "גם פוליטיקאים צריכים לשקול שיקולים ענייניים. פוליטיקאי חייב לשאול את עצמו אם בהיעדר כל אינטרס פוליטי לכאן או לכאן הוא, כאזרח הממלא תפקיד ציבורי, היה מסכים שאדם שנהג כפי המיוחס בכתב אישום למועמד מסיעתו — יישאר במשרתו".
3. ב־2012 דחתה נאור את העתירות שהגישו זכייניות הגז נגד המדינה נגד המלצות ועדת ששינסקי שהכבידו את נטל המס על רווחיהן. נאור הבהירה שמיסוי רווחים עתידיים אינו פוגע בקניינן של החברות. "אין המדובר בשינוי תנאים ברישיונות ובחזקות מכוח חוק הנפט בהם הם מחזיקים. מדובר בהפחתה של שווי הרווחים העתידיים שביכולתם להפיק מזכויות אלו", כתבה נאור והוסיפה כי "משאב הנפט והגז הוא משאב ציבורי מוגבל ומתכלה. מצב בו הכנסת בוחרת לחוקק חוק שידאג לחלוקה צודקת יותר של הרווחים משאב ציבורי ומוגבל זה, תוך עדכון של חקיקה ארכאית — הוא חקיקה לתכלית ראויה".
נאור אמרה כי ההישג הגדול ביותר שלה כנשיאה היה "העובדה שהצלחתי לסיים את המשמרת שלי מבלי שנגרם נזק ממשי לביהמ"ש העליון ולמערכת המשפט"
שנתיים לאחר מכן, דווקא שדרגה נאור את ההגנה על רישיונות. "נוטה אני לעמדה כי זכויות הנובעות מרישיונות שמעניקה המדינה לשימוש במשאביהּ נכללות בזכות החוקתית לקניין", כתבה בעתירה שהגישה yes נגד תיקון לחוק התקשורת ששלל ממנה זכות לגבות תשלום עבור שימוש בתשתיותיה לשידור הערוצים הייעודיים. הטיעון היה ש"הובלת החינם" שנכפתה על yes היא פגיעה חוקתית בזכות היסוד שלה לקניין. האמירה של נאור סימנה את תחילת ההכרה ברישיונות כקניין לכל דבר.
4. נאור לא היססה לבטל חוקים כשהיה צריך. כך לגבי חוק כליאת שוהים לא חוקיים מעבר ל־60 יום. וכך בביטול חוק בחורי ישיבות שבו נמנתה על הרוב ובו הסבירה מדוע נדרש לעתים להגביל את כוחו של הרוב. "חובתו של בית המשפט לנהוג בריסון. לא על נקלה יתערב בית המשפט בחקיקה ראשית שנתקבלה על ידי הכנסת, המבטאת את רצון העם", כתבה נאור. "עם זאת, הריסון הנדרש אינו מונע הפעלת ביקורת שיפוטית. לצד חובתו של בית המשפט לפעול באיפוק ובריסון מוטלת עליו חובה נוספת שאינה פחות חשובה: להגן על זכויות האדם בישראל ולהבטיח שזכויות אלה תכובדנה על ידי כל רשויות השלטון".
2 צפייה בגלריה
מגזין נשים 2.7.18 שוויון יושג מימין מרים נאור ו אסתר חיות
מגזין נשים 2.7.18 שוויון יושג מימין מרים נאור ו אסתר חיות
מימין מרים נאור ואסתר חיות
(צילום: אורן בן חקון)
ביטול נוסף שנאור חתומה עליו היה מיסוי דירה שלישית. האם מדובר בהתערבות בוטה בחקיקה או הגנה על הכנסת מפני הממשלה, תלוי את מי שואלים. וזו תשובת נאור: "הרשות המחוקקת איננה משמשת כ"חותמת גומי" של הרשות המבצעת. פסק דיננו זה מגן על הכנסת ומחזיר לידיה את הסמכות...מגן על הרשות המחוקקת מתפיסה לפיה היא חייבת לענות אמן על כל הצעה".
5. "בראש בית המשפט העליון היום עומדת נשיאה, מרים נאור, שופטת מעולה שבמעולות", כתב מאיר שמגר באוטוביוגרפיה שלו. שמגר, שידוע בשימוש זהיר ומדויק במילים, חסך ממנה שבח דומה באשר לתפקודה כנשיאה. ואכן השאלה היא עד כמה שופטת מעולה יכולה להיות גם נשיאה מעולה.
לאחר שפרשה, שאלתי את נאור מהו בעיניה ההישג הגדול ביותר שלה כנשיאה. "העובדה שהצלחתי לסיים את המשמרת שלי והחזרתי את הפיקדון מבלי שנגרם נזק ממשי לבית המשפט העליון ולמערכת המשפט", השיבה. וזה היה הישג אדיר בהינתן המתקפות הגוברות על מערכת המשפט. האבסורד היה שלמתקפות האלה לא היה כל קשר לנאור ולנשיאותה.
וזה מחזיר אותנו לברק. עידן ברק הסתיים לאחר פרישתו ופרישת הנשיאה שירשה אותו דורית ביניש. הנשיאים מאז, אשר גרוניס, מרים נאור ואסתר חיות, פתחו עידן פוסט־ברקי של בית משפט מתון יותר ואקטיביסט פחות. ובכל זאת, המתקפות עליו רק הלכו וגברו. בין היתר, כי גם אחרי עידן ברק שימר עדיין העליון את האתוס שלו בשני התחומים שגם נאור בלטה בהם: זכויות אדם וטוהר מידות. הימין המשפטי ביקש לנטרל את המאמץ הזה באמצעות מינוי שופטים שמרנים. שרת המשפטים איילת שקד שלטה בוועדה למינוי שופטים באמצעות הברית והידידות עם ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה. לחברותא הזו הצליחו לגרור גם את מרים נאור שמופנמותה השקטה והמכונסת עמדה בסתירה זועקת למוחצנות והרעשנית של שניים אלה. אבל, מה לא עושים כדי להגן על הפיקדון היקר ולהותיר את בית המשפט ללא שריטה כדי להעבירו לבאים אחריה.