יורופייטר טייפון: הלביא של אירופה

שלום, כאן הקברניט; היום נדבר על מלחמה של אגו, של אינטרסים, של טכנולוגיות וקצת של מטוסים. במרכזה עומד האביר האפור - מטוס הטייפון האירופי.

זהו המטוס שמגן על שמי בריטניה, גרמניה, ספרד ואיטליה מפני האויב הכי קשוח, דורסני וחסר רחמים: הפוליטיקה האמריקאית. אבל גם בקרב אמיתי יוכל לעשות בית-ספר לדוד מאמריקה - למעשה, בתרגילים בינלאומיים הצליח לנקנק מטוסי F15 ו-F16 כאחד, גם בנחיתות מספרית. מה כל כך מיוחד במטוס הזה, שגדולי המומחים אומרים שאינו נופל בביצועיו מה-F22, מה הקשר בינו ובין מטוס הלביא שבוטל, ולמה אין לנו כאלה פה בישראל?

נעים להכיר: יורופייטר טייפון צילום: Airbus

ראשית הסיפור בשנות השבעים, בבהלה גדולה. מדינות מערב אירופה שרטטו בדמיונן את התרחיש הבא: יום אחד ייפתחו שערי שמיים, ואלפי טילי סקאד ודומיהם ייפלו על מכ"מים, בסיסי צבא ושדות תעופה. מאות מפציצים סובייטיים ישגרו אלפי טילי שיוט שיחסלו חניוני טנקים, מפקדות ועוד. נמוך-נמוך, תושחר הקרקע מצילם של אלפי מסוקים שנושאים רבבות אנשי קומנדו, שישתלטו על צמתים ונקודות חיוניות בגרמניה, ראש גשר למסע כיבושים רוסי.

כוח שריון סובייטי במצעד ראווה במוסקבה. באותה מידה, היה יכול לנסוע עד פריז צילום: גטי אימג'ס

וכל הכוח הזה ינוע תחת הגנתם של מאות כלי טיס משני דגמים: בגובה רב, הסוחוי 27 לדגמיו, ובגובה נמוך ולטווח קצר יותר - המיג 29. שניהם זריזים מאין כמותם, מהירים וחזקים; ונראה שיוכלו להביס את מקביליהם המערביים, ה-F15 וה- F16, בקרבות אוויר, אם בשל יתרונות תמרון ואם בשל היתרון הכמותי.

מיירט רב עוצמה, ארוך טווח ובעל כושר תמרון לא רגיל. הסוחוי 27 הרוסי צילום: DefenseImagery.mil

באותם ימים היו מגעים לרכישת F16 באירופה, אך המטוסים הנפוצים ביבשת היו הפאנטום הגדול וה-F104 הקטן. אם להשוות יכולות אוויר-אוויר, הסוחוי 27 היה משתמש ב-104 הצר והמאורך כדי לנקות שאריות פאנטום מבין השיניים.

מטוסי F104 של מע' גרמניה. לא, הם ממש לא יעצרו פלישה סובייטית צילום: luftwaffe.de

אז ב-1983 החליטו בריטניה, צרפת, מע' גרמניה, ספרד ואיטליה לבנות מטוס משלהן. הימים היו ימי שיא הרוח השיתופית בתחום התעופה ביבשת: בסוף הסיקסטיז השלימו בריטניה וצרפת יחד את הקונקורד המרהיב, בסוף הסבנטיז הושלם מטוס הקרב הבריטי-איטלקי-גרמני-ספרדי טורנדו, ובין לבין הוקם קונצרן איירבוס, במקורו צרפתי-גרמני.

אבל המטוס עליו אנחנו מדברים היה אתגר מסרט אחר: כל שעל האירופים לעשות זה לבנות מטוס יותר טוב ממטוסי הקרב הכי טובים בעולם. מה שאני אוהב בפרויקט הזה, היא העובדה שכולו לווה במאבק, במלחמה בין גורמי כוח שונים עם פילוסופיות עיצוב שונות - שאף אחד מהם אינו אמריקאי.  

והנדסה או לא, "פילוסופיה" היא מונח מדויק: לאף אחת מהמדינות הללו לא היה ניסיון בקרב אוויר או מלחמה ממושכת מזה כעשרים שנה לפחות. האמריקאים נשענו על לקחי וייטנאם, והאירופים? מטוסים צרפתים צברו קילומטרז' קרבי בעיקר בישראל, והשאר פשוט קנו תוצרת ארה"ב.

מה יעשה המטוס? מה שעשה ב-67' אצל הישראלים צילום: norighttoleave

והמאבק היה שם הרבה זמן: למדינות אירופה היסטוריה עשירה של משחקי כוח פוליטיים, יריבויות ובעיקר אגו, המון אגו. למשל, כשבריטניה רצתה לבנות מטוס ניסוי לבחינה ראשונית של הטכנולוגיות הנדרשות, צרפת ראתה זאת כניסיון השתלטות על המיזם ולא תרמה לכך כסף. כמותה, גם האחרות עשו פרצופים.

הבריטים פתחו את הארנק ובנו בעצמם את הכלי, שנקרא EAP - ראשי תיבות של "פרויקט מטוס אירופי". למה שם כל כך כללי? משום שאפילו על שם המיזם התקשו להסכים. בסוף קראו לו מטוס קרב אירופי, או בקיצור יורופייטר.

מטוס ה-EAP צילום: Mean as custard CC BY-SA 3.0

ואז, חצי שעה לפני חצות התשיעי בנובמבר 1989, פרצו המונים את חומת ברלין, והגוש הסובייטי התפורר עמה. עתה, הצורך בטייפון היה בעיקר פוליטי, והתזמון היה מושלם: עם קריסת בריה"מ, כבר לא יזדקקו האירופים לחסות האמריקאית - זמן מצוין להפגין זאת בקידום מטוס הקרב שלהם.

תושבי ברלין יושבים על החומה, באותו לילה היסטורי צילום: גטי אימג'ס

ואולם, גרמניה לא חשבה שזה כל כך מושלם; איחוד המדינה היה סיפור כל כך יקר, שההנהגה החליטה לסגת רשמית מהרפתקת הטייפון ב-1995. ואולם, הפרויקט כבר היה בשלב מתקדם מדי, והגרמנים התרצו לאחר שינוי סדרי העבודה מול יתר חברות קונצרן יורופייטר. ב-2003 נכנס המטוס לשירות, ואיזה מין מטוס הוא היה.

מובילי קונצרן יורופייטר צילום: NETMA

טייסים שבחנו את הטייפון בתחילת שנות האלפיים התקשו להרים את הלסת מהרצפה: הגנרל ג'ון ג'אמפר, מפקד חיל האוויר האמריקאי דאז, טען שזה מטוס הקרב הכי טוב שאי פעם טס בו. בערך שנה לאחר מכן טס הנ"ל גם ב-F22 רפטור המרשים של ארה"ב, ואמר שלמרות שלמטוס האירופי אין את החמקנות של הרפטור שמספקת יתרון, ביצועיהם דומים במידה רבה.

הטייפון נחשף צילום: גטי אימג'ס

כ-70%, אחוז עצום מגוף הכלי עשוי סיבי פחמן בהרכבת שכבות, והמתכות בו הן סגסוגת אלומיניום-ליתיום, וקצת טיטניום; לו היה ה-F15 נבנה בשיטה זו, היה משקלו נמוך בכ-30%, אולי יותר.  

מטוסי טייפון במבערים פתוחים צילום: Leonardo

מה קיבלנו? מטוס קרב קל ביותר, שחלקים בגופו גמישים יחסית, ומבנהו הבסיסי חזק מאוד. כשמוסיפים לכך זוג מנועים חזקים ביותר ומחשבי בקרת טיסה חכמים, מקבלים כלי זריז בצורה בלתי רגילה.

מתמרן בזריזות חתולית, גם עם מטען פצצות מלא. טייפון במפגן אווירי צילום: SAC Tim Laurence/MOD OGL v1.0

תא הטייס היה המתקדם ביותר בעולם: יותר מסכים ופחות לחצנים, ואפילו הפעלה בדיבור. כשלושים פקודות קוליות ידעה המערכת לזהות ביום השקתה, גם כשהטייס מתנשף תחת עומס G, צועק בפחד או מדבר בשפות שונות. כן, אם נדמה לכם שאפל המציאה את ההפעלה הקולית, דעו שיורופייטר היתה שם קודם.

טייפון בבנייה צילום: Cassidian

חרטום הטייפון. שימו לב לתצוגה העילית המגודלת של הטייס, ולעינית השחורה של חיישן האינפרה-אדום צילום: Sgt Pete Mobbs/MOD OGL v1.0

ראשון אבירי המלכה. טייפון של חיל האוויר הבריטי צילום: RAF

טייפון באוויר צילום: Airbus

הדמיית שיגור טיל אוויר אוויר מדגם מטאור, חימוש מתקדם לטווח של מאות ק"מ צילום: MBDA

בעשור האחרון השתתפו מטוסי הטייפון בקרבות אוויר מדומים במסגרת תרגילים בינלאומיים משותפים של נאט"ו ומסגרות אחרות.

ב-2008 נערך בארה"ב תרגיל בו הפילה שמיניית טייפונים עשרות מטוסי קרב מדגם F16 ו-F18 ללא אבידות. בתרגיל אחר שנערך ב-2010 הפיל צמד טייפונים שמונה מטוסי F15. לאחרונה הושלם מבצע שקט של כוחות נאט"ו שנמשך ארבעה חודשים, במהלכו יורטו מפציצים של רוסיה שטסו מעל אסטוניה, ככל הנראה במשימות ביון. 21 פעמים הרקיעו טייפונים בריטיים לגובה טיסתם של הפולשים והבריחו אותם. כמו כן, הצליחו ליירט גם מטוסי מיג 31 וסוחוי 30 מתקדמים ביותר.

טייפון מיירט מפציץ רוסי מעל אסטוניה צילום: RAF

טייפון דו מושבי מטיל זוג פצצות מונחות לייזר צילום: RAF

כי כשאתה מדינת חסות של ארצות הברית, אתה קונה את מה שמתאים לה שתקנה. בכל הנוגע לביטחון, דולר סיוע הוא כמו תלושי שי לחנות אחת; ומה מוכרת החנות הזאת? F35, וואן סייז.

F35 של חיל האוויר צילום: סליה גריון

כמו כן, בניגוד לרוב מדינות העולם, ישראל תמיד מסובכת בצרות ביטחוניות, ונוטה להשתמש הרבה מאוד במטוסי הקרב שלה. האמריקאים מקבלים פה שניים במחיר אחד: גם מספקים תעסוקה לפסי הייצור בבית, וגם נעזרים בניסיון המבצעי של ישראל כדי להראות ללקוחות אחרים את איכות הסחורה. אנחנו, בהיעדר תיאור אחר, פשוט אולם תצוגה.

מטוס F16 ישראלי צילום: שי פינקלמן

זה לא שהתוצרת האמריקאית גרועה; ה-F35 אמנם כולל תזמורת באגים שהפנטגון עצמו נאבק לתקן, אך התיקון הזה יושלם. המטוס יוכל למלא עבורנו את משימת גל ההפצצה הראשון וכולי. אבל התלות בארה"ב פשוט מגבילה את ישראל; לא מן הנמנע שטייפונים היו מספקים לצה"ל ערך רב.