$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

משרד הבריאות: "חשד לקרטליזציה ותיאום מחירים בשוק הקנאביס הרפואי"

ביום ראשון תכריע ועדת המחירים אם מוצרי הקנאביס הרפואי יעברו לפיקוח ממשלתי, בדומה לשוק התרופות. במכתב ששיגר משרד הבריאות לוועדה נכתב שבמדינות בהן חל פיקוח מחיר הקנאביס נמוך בחצי לעומת ישראל

אדריאן פילוט 06:4912.09.19

במכתב שנשלח השבוע לוועדת המחירים במשרד האוצר על ידי משרד הבריאות ועניינו הטלת פיקוח מחירים על מוצרי קנאביס רפואי, נטען כי "קיים חשש מפני מניפולציות שנועדו להפעיל לחץ על הרגולטור לשנות החלטות, כגון הערמת קשיים באספקת מוצרים לבתי מרקחת, אספקת מוצרים במחיר מופקע כדי לייצר לחץ מהמטופלים על המשרד לאפשר המשך אספקה ישירה בין מגדלים למטופלים או אגירת מלאים בציפייה ליצוא ומכירה בחו"ל במחירים גבוהים יותר". עוד נטען כי "יש חשד לקרטליזציה ותיאום מחירים בשוק הקנאביס הרפואי".

 

את המכתב, שהגיע לידי "כלכליסט", שלחה אורלי מלכה, בכירה באגף תכנון, תקצוב ותמחור של משרד הבריאות. כותרת המכתב היא "השלמות לקראת הדיון בוועדת מחירים ‑ קנאביס רפואי", והוא מתפרס על פני חמישה עמודים שבהם פירוט והסבר מדוע משרד הבריאות דורש להטיל פיקוח מחירים על מוצרי קנאביס רפואי, פיקוח הקיים לגבי כל שאר התרופות בישראל. ביום ראשון הקרוב צפוי להתקיים הדיון שיכריע אם שוק הקנאביס הרפואי יעבור לפיקוח ממשלתי, בדומה לשוק התרופות.

 

 

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על רקע חממת קנאביס מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על רקע חממת קנאביס צילום: אוראל כהן, יח"צ

 

כמתואר במכתב, אחת הסיבות לפיקוח היא החשד לקרטליזציה ותיאום מחירים בשוק הקנאביס הרפואי שכבר מעלה את מחירי המוצרים. "בהקשרים מסוימים, ההתנהלות (של השחקנים בשוק הקנאביס הרפואי — א"פ) היא בתיאום מלא כאשר בעבר כל העוסקים התארגנו יחד כדי לתקוף החלטת ממשלה קודמת. בהקשרים אחרים נראה שיש יריבות בין העוסקים אך יריבות זו לא מיתרגמת לתחרות במחירים אלא במישורים אחרים", נכתב.

 

מחיר גבוה בבתי המרקחת

 

הדרישה לפיקוח מחירים מגיעה בעיצומה של רפורמה מקיפה בשוק הקנאביס הרפואי שמתפתח בקצב בזק וכבר מונה כ־50 אלף מטופלים. נכון להיום, מטופלים המחזיקים רישיון ישן (לפני הרפורמה), עדיין רוכשים במחיר קבוע בגובה 370 שקל (בתוספת 100 שקל משלוח). בסך הכל הם משלמים 470 שקל לכל כמות צריכה הנעה בין 10 ל־50 גרם בחודש, ללא תלות של המחיר בכמות. המודל הזה מכונה "סבסוד צולב" ‑ מטופל שצורך פחות ומשלם את אותו הסכום כמו מטופל שצורך יותר למעשה מסבסד את הצריכה הגבוהה משלו.במשרד הבריאות מסבירים כי המודל הזה אף "יצר בעבר תמריץ לבקש ולקבל מינונים שהם מעבר לנדרש רפואית ולו כדי לצבור מלאים ליום סגריר". מטופלים חדשים ואלו שנכנסים לרפורמה רוכשים מ־60 בתי מרקחת ברחבי הארץ, שם המחירים נעים בין 120 ל־270 שקל ל־10 גרם, תלוי במוצר וברמת ה־THC וה־CBD (החומרים הפעילים). כלומר, ככל שעולים במינונים, המעבר לרפורמה נעשית פחות כדאי. "המצב בו המחיר בבתי מרקחת גבוה יותר יוצר לחץ ורצון להישאר באספקה ישירה (המצב שלפני הרפורמה ‑ א"פ)", נכתב במכתב.

 

 

 

במכתב עורך המשרד השוואה בינלאומית, למרות שהיא מצומצמת ומוזכרות בה מעט מאוד מדינות שעברו לגליזציה כללית. לפי ההשוואה, הן בהולנד והן בצ'כיה המחירים נמוכים בכחצי לעומת בישראל, שם משלמים כ־226 שקל ל־10 גרם (לעומת המצב שלפני הרפורמה).

 

לפי המודל המוצע של פיקוח בישראל שנחשף ב"כלכליסט", שליש מהמטופלים ‑ אלו שצורכים 10 ו־20 גרם ‑ ישלמו 180 ו־322 שקל בהתאמה, כאשר אלו שצורכים 30 גרם ישלמו 434 שקל ‑ סכומים נמוכים בהשוואה לעולם. חולים אונקולוגיים וילדים ישלמו אף פחות. אגב, בכל המדינות שנלקחו בהשוואה, המדינה היא זו שמווסתת את או מפקחת על המחירים.

 

אין מחסור אמיתי

 

אחת השאלות המרכזיות לצורך בחינת הטלת הפיקוח היא האם קיים מחסור בחומר. בתשובה לשאלה הזו משיב משרד הבריאות כי "יש מספיק היצע בטווח הקצר ואין מדובר במצב של מחסור אמיתי, אלא שהעוסקים מטעמיהם ושיקוליהם מעדיפים שלא להפנות מלאים לבתי המרקחת ואפילו לעיתים מחזיקים מלאי מוצרים גדול במחסניהם".

 

עוד נכתב כי "כן ייתכנו שיבושים עקב ההדרגתיות שבהטמעת הרפורמה באופן מלא והעברת מלוא המטופלים לבתי המרקחת. כושר הייצור של העוסקים הנוכחיים הוא גבוה יותר מזה שנדרש לשוק המקומי ויכול כבר כיום פוטנציאלית לייצר גם לשוק בינלאומי".

 

משרד הבריאות הבטיח הטבות וקדימות למגדלים שיעבירו את כל הסחורה לבתי מרקחת ויפסיקו את האספקה הישירה לחולים ‑ אבן היסוד של הרפורמה.

 

מפני שמחיר המוצר תלוי גם בהיצע והרחבתו, המכתב גם מתייחס לסוגיית יבוא הקנאביס, סוגיה ששימשה את ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו לחומר תעמולה כאשר הבטיח לאשר יבוא.

 

עם זאת, עמדתו של משרד הבריאות אחרת: "עד היום לא התקבלה ולו בקשה אחת לייבא לארץ מוצרי קנאביס לצורכי טיפול. נעשו בזמנו מאמצים משמעותיים לאתר מקור יבוא הולם. לאור זאת ולאור מספר הספקים הנמוך יחסית והמגבלות על סחר בינלאומי בקנאביס הנחשב כסם מסוכן, ההיצע אינו גמיש במיוחד", כך לשון המכתב.

 

המגדלים החדשים

 

באוגוסט נחשף בכלכליסט כי שבעה מגדלי קנאביס רפואי חדשים קיבלו רישיונות ממשרד הבריאות במהלך השנה האחרונה והם צפויים להתחיל להעביר תוצרת לבתי המרקחת עד סוף 2019.

 

המגדלים הם אלפיס פלורה בע"מ ממשואה, ברלב גידולים מכפר הס, גידול צמחי קנאביס שותפות מוגבלת ממבקיעים, ס. סידן בע"מ מזכרון יעקב, רמי סלע מגבעת ח"ן, נטלי בוסקילה ממגדים וקנביט אגרו בע"מ מנאות הכיכר. שדה הקנאביס במשואה נשרף לאחרונה ואחד מששת המגדלים הנותרים לא עבר את בדיקת משרד הבריאות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x