$
חדשות טכנולוגיה

אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?

הלילה ב-3:45 שעון ישראל, בקייפ קנוורל שבפלורידה, תתחיל "בראשית", החללית הישראלית הראשונה, את המסע הארוך שלה לירח. רגע לפני השיגור ביקר אודי עציון במרכז הבקרה של הפרויקט ביהוד, קיבל הצצה נדירה לאימון האחרון של הצוות שישלוט בה בחלל - ושמע מאנשי המקצוע על הסיכונים, הסיוטים והסיכויים של "בראשית" לעשות היסטוריה

אודי עציון 21:0821.02.19

"שקט באולם! גם ככה יש לי חללית לא לגמרי נורמלית, חייבים להתרכז", נשמע השבוע קול מתוח במערכת הקשר של אולם הבקרה במפעל החלל של התעשייה האווירית ביהוד.

 

זה היה קולו של מנהל המשימה אלכס (68), מוותיקי מומחי הלוויינות בארץ, וכיום אחד מבכירי עמותת space.il שיזמה את שיגור החללית "בראשית" לירח. אני מצטרף לתרגול ה־40 של אנשי העמותה ומומחי התעשייה האווירית, שבנו יחד את החללית וכעת בוחנים את עצמם פעם נוספת בהליכי השיגור שלה. לפי הסימולטור של חדר הבקרה, החללית כרגע בסחרור, אולי עקב פקודת הפעלת מנוע לא מדויקת שנשלחה אליה, והצוות צריך לזהות במהירות את הבעיה ולתקן אותה. הוא גם יצליח.

 

יוסטון־טקסס, או מפעל "מבת" ביהוד, זה תמיד נראה אותו דבר. שורה של מומחי משימה - למנוע, למערכת הנחיתה, לתקשורת, לניווט, למסלול, ועוד. החל מהלילה, מ־3:45 לפנות בוקר, ועד הנחיתה המתוכננת לשעות הערב של ה־11 באפריל (כל הזמנים לפי שעון ישראל), יעקבו כאן אחר שיגור החללית מקייפ קנוורל שבפלורידה, וכחצי שעה אחריו יקבלו את השליטה בחללית אחרי שטיל הפלקון־9 ישחרר אותה בגובה של אלפי קילומטרים מעל כדור הארץ למסעה הדרמטי לירח.

החללית על כן השיגור החללית על כן השיגור צילום: spaceX

 

 

יותר מעשרים לוויינים שנבנו כאן עד היום הגיעו לחלל, אבל "בראשית" היא זו שבאמת בדרך לעשות היסטוריה: להפוך את ישראל למדינה הרביעית שתנחת על הירח (אחרי בריה"מ, ארה"ב וסין). לעשות את זה עם החללית הזולה ביותר ששוגרה אליו (100 מיליון דולר שגויסו מתורמים, ובראשם המיליארדר מוריס קהאן שתרם 40 מיליון דולר מכיסו), ונחתת הירח הראשונה שנבנית בידי גוף פרטי ולא כפרויקט ממשלתי. זה חזון "החלל החדש" ("ניו ספייס"), שנאס"א וסוכנות החלל האירופית מנסות לקדם - חזון שנסב על משימות זולות, פרטיות ומהירות, והן עוקבות אחרי הפרויקט הישראלי מקרוב, ועשויות להזמין מהתעשייה האווירית עוד נחתות כאלה.

 

זה לא יהיה קל. לא מעט קשיים ותקלות עלולים לפקוד את "בראשית" במסעה לירח (ראו למטה). "בחצי מתקציב של לוויין תקשורת חדש, בעשירית מהסכום של נחתות ירח אחרות, בנינו כאן תוך ארבע שנים בלבד חללית מורכבת, ובפעם הראשונה", מספר אלכס, אחד המהנדסים הראשונים שצורפו ב־1980 לפרויקט הסודי אז של פיתוח לוויין ריגול ישראלי. "עשינו את זה עם צוות של אנשים מבריקים, אבל רבים מהם מעולם לא עבדו בתחום החלל לפני כן. הניסיון מלמד שבחלל אתה לא תמיד יכול לצפות מה יקרה, ולכן אנחנו חייבים להיות כל הזמן דרוכים, לזהות מהר תקלות ובעיות ולהגיב מהר. משהו אצלי מפרפר כשאני יושב באולם".

החללית בראשית החללית בראשית צילום: דור מנואל

 

 

המסלול שבראשית תעשה לירח יהיה ארוך מאוד. "בדרך כלל מעדיפים להגיע לירח במסלול הקצר ביותר, עם פחות חשיפה לקרינה ופחות שיוט בחלל העמוק", אומר ד', האחראי על מערכת ההנעה של החללית, "אבל לנו אין מספיק דלק בשביל זה ולא היה לנו כסף לרכוש משגר רק עבור בראשית שיוכל להביא אותנו למסלול ישיר. אז במקום לטוס 380 אלף ק"מ, המרחק הממוצע לירח, נטוס 6.5 מיליון ק"מ, נקיף את כדור הארץ עד שבתמרון שתבצע החללית היא תילכד בכוח המשיכה של הירח ותתחיל להאט לקראת הנחיתה".

 

מנהל הפרויקט, אפי: "השעה הראשונה קריטית. אם השיגור יהיה מוצלח והכל יהיה תקין אחריו, יש סיכוי גבוה שנצליח לנחות על הירח. יש לחללית 'מצב בטוח' שאליו תיכנס אם לא נצליח לדבר איתה, שבו היא משמרת את עצמה עד שנצליח לפתור את הבעיה".

 

מלבד "סלפי" שבו ייראה דגל ישראל על רגל הנחיתה, תבצע החללית מחקר על הקרינה האלקטרומגנטית בירח ותסייע במדידות לייזר מדויקות מכדור הארץ לירח. היא תפעל שלושה ימים, לפני שחום הקרקע, שמגיע ל־150 מעלות, ישבית את המערכות שלה.

 

ממה אתם הכי חוששים?

אפי: "שהמנוע הראשי לא יפעל כמתוכנן, שהאבק על פני הירח יפריע לנחיתה".

 

אלכס: "בנחיתה לא נדע את הגובה של החללית מעל פני הקרקע, רק בדיוק של מטר או שניים".

 

ד': "שהרגליים לא יישלפו בזווית הנכונה".

 

יואב לנדסמן, סגן מנהל המשימה: "מזה שאין סיכוי שני. אין לנו אפשרות לבנות אב־טיפוס ולבדוק אם הוא עובד".

החללית בראשית החללית בראשית צילום: התעשייה האווירית

 

 

מה באמת הסיכויים של בראשית לנחות על הירח?

יואב: "הסיכויים טובים, לכמת במספר אי־אפשר".

 

ד': "את זה אפשר לחשב רק בלוויינים שאתה מכיר ובנית בעבר. תיכננו, בנינו, תיחקרנו, אבל אי־אפשר לדעת".

 

אלכס: "באפולו עשו בזמנו חישובים, וכשהגיעו ל־35 אחוז סיכוי של נחיתה מוצלחת מינהלת הפרויקט הורתה להם להפסיק מחשש לפגיעה במורל. הרבה שנים אחרי הנחיתה עשו שוב חישוב כתרגיל אקדמי והגיעו ל־50 אחוז. אז המספרים לא באמת חשובים. עשינו כל מה שיכולנו, הרבה עדיין תלוי בנו, וגם קצת אמונה לא תזיק".

 

התאריכים הקריטיים בדרך לירח

 

22 בפברואר: השיגור

האם רגע שיגור החללית יעבור ללא בעיות?

בגלל מגבלות התקציב תשוגר "בראשית" כטרמפיסטית בשיגור לוויין תקשורת אינדונזי. הטיל שיישא אותה ימריא מאותו כן שיגור שבו התפוצץ לפני שנתיים טיל זהה והשמיד את לוויין התקשורת עמוס־6. "בכל הלוויינים שבנינו עד היום תמיד היה גיבוי לכל דבר, מה שיכול לסייע להתגבר על קשיים אם יצוצו", מסביר אפי (59), מנהל הפרויקט בתעשייה האווירית. "כאן, בגלל אילוצי תקציב וזמן, אין יתירות כזאת, והבטן יותר מקרקרת ומפרפרת מאשר לפני שיגורים קודמים".

 

32 דקות אחרי השיגור

האם התקשורת עם בראשית ורגלי הנחיתה תעבוד?

קצת יותר מחצי שעה אחרי השיגור ינסה הצוות לתקשר בפעם הראשונה עם החללית. שתי דקות אחר כך הוא יורה לה לפתוח את ארבע רגלי הנחיתה שלה, שמקופלות בזמן השיגור, ויישארו פתוחות עד לנגיעה באדמת הירח. אז יתחיל הצוות בשעה של בדיקות למערכות של בראשית. סביר שאז גם יופעל לראשונה המנוע הראשי של החללית, לבדיקה - ובמידת הצורך - לתיקון מסלול ראשון.

 

20 במרץ

האם החללית תגיע ליעד של 400 אלף ק"מ מכדור הארץ?

בעוד חודש אמורה בראשית להגיע לאזור המסלול שבו מקיף הירח את כדור הארץ, לקראת המפגש. "אין לנו תקציב להיות בקשר 24/7 עם החללית, ואין לנו מכ"מים כמו של נאס"א שיכולים לעקוב אחרי חללית במרחק כזה", אומרת דניאלה גיא־רון (40), מהנדסת המקטע הקרקעי של הפרויקט, "אז רכשנו זמני תקשורת מראש, ונעקוב אחריה כל הזמן באמצעות שיגור אותות אליה ומדידת הזמן שלוקח להם לחזור".

 

4 באפריל

האם בראשית תתחיל להקיף את הירח?

כמעט שישה שבועות אחרי השיגור, תבצע בראשית, בעקבות הוראה מהמרכז ביהוד, תמרון מסובך שאמור להעביר אותה לכוח הכבידה של הירח, שיתחיל למשוך אותה אליו. תהיה לצוות הזדמנות אחת בוודאות לבצע את התמרון, והזדמנות חלקית לבצע אותו פעם שנייה אם משהו ישתבש.

 

11 באפריל

האם בראשית תצליח לנחות בשלום על הירח?

אחרי שבוע של הקפת הירח, תלך ותתקרב החללית לנחיתה. "זה לא יהיה טאצ'דאון: מנוע הבלימה יכובה בגובה חמישה מטרים מעל פני הקרקע, והיא פשוט תצנח מטה", מסביר יואב לנדסמן (43) מ־space.il, מהנדס מערכת בכיר וסגן מנהל המשימה. "בכוח הכבידה של הירח זה כמו לצנוח מגובה 80 ס"מ בכדור הארץ. הנחיתה תהיה אוטונומית, ויש סכנה שהיא תנחת על סלע ותתהפך, לכן מראש בחרנו באזור נקי יחסית מסלעים, ב'ים השלווה', בין אתרי הנחיתה של אפולו 15 ואפולו 17".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x